אישה ועדשה - הבלוג של יהודית הרפז

״כת״ רגל

סיפור על קבוצת אנשים פנאטים שקובעים לעצמם חוקים גזעניים, הזויים ולא מחוברים למציאות, כך אני מגדירה אותם. תקראו לזה כת, קהילה, קומונה לי זה לא משנה. בתמונה רגליהם של 5 מנכדי משתיים מבנותי. 2 הגדולים (בני 10 ו 9) השתחררו וניצלו לאחרונה מזרועם האכזרית של הקבוצה. קבוצה חשוכה מהלילה, בה הנשים עטופות בגלימות שחורות כמו […]

יהודית הרפז

19/09/2019



סיפור על קבוצת אנשים פנאטים שקובעים לעצמם חוקים גזעניים, הזויים ולא מחוברים למציאות, כך אני מגדירה אותם.
תקראו לזה כת, קהילה, קומונה לי זה לא משנה.
0
בתמונה רגליהם של 5 מנכדי משתיים מבנותי.
2 הגדולים (בני 10 ו 9) השתחררו וניצלו לאחרונה מזרועם האכזרית של הקבוצה.
קבוצה חשוכה מהלילה,
בה הנשים עטופות בגלימות שחורות כמו המכשפות באגדות.
לילדים אסור להיחשף לאף זר, כזה שלא נראה כמותם. רחמנא ליצלן,
חילוני גלוי ראש או אפילו שומרת מצוות צנועה וחסודה עטורת שביס, אבל צבעונית בלבושה.הכללים אומרים כי כיבוד הורים הוא לא בראש סדר העדיפויות.
מותר ל"חנך" ילדים במכות, סטירות והצלפות עם חגורה.
מה ומי שלא שייך למעגל החיים שלהם, לא קיים!!!השניים חיו 4 שנים בנתק  מהמשפחה הקרובה והמורחבת. נלקחה מהם פיסת ילדות ונצבעה בשחור.
שלושה קטנים יותר עוד בסיוט הזה.
הסיפור מורכב.
השבוע הם זכו לחוות שוב את ה"אזרחות" כמו שבויים שנפדו. לראות עולם.
להרגיש חיבוק עוטף של סבתא, נזכרו במשחקי ילדות, בטעם של האוכל, בטיולים משותפים, ימים של פעם.
הם ביקשו לפגוש את הדודים והבני דודים, שאלו והתעניינו בחייהם.
החמישה נפגשו השבוע אצלנו, אצל סבא וסבתא.
השלושה קטנים יותר בגילאי 7, 5 ושנתיים פחות זכרו.
תוך דקות זירת הבית הפכה לרחבת שמחה וצהלה כזו שלא ראו זקני צפת.
אתמול אמר בן ה 5 לאמא שלו "איזה כיף היה עם...".
המשפחה התגייסה ומרעיפה עליהם אהבה ודואגת לכל צרכיהם.
הם מבחינתם הכריזו בעיניים מלאות דמעות "כי למקום ההוא הם לא רוצים לחזור אף פעם".