המגשרת - הבלוג של אורנה שפטר

גישור גירושין לבני זוג הורים לילד עם צרכים מיוחדים

בכל הליך של גישור לגירושין בין בני זוג שהם הורים לילדים קטינים, מוקדש חלק נכבד מן ההליך לנושא מזונות ומדור הקטינים וכן לאחריות ההורית וזמני השהות של כל הורה עם ילדיו. כאשר עסקינן בהליך גישור לגירושין בו בני הזוג נוסף על היותם הורים לקטינים הם הורים לילד אחד או יותר עם  צרכים מיוחדים (להלן: "הילד […]

אורנה שפטר

11/03/2016


IMG_8253-Edit - קטן

בכל הליך של גישור לגירושין בין בני זוג שהם הורים לילדים קטינים, מוקדש חלק נכבד מן ההליך לנושא מזונות ומדור הקטינים וכן לאחריות ההורית וזמני השהות של כל הורה עם ילדיו.

כאשר עסקינן בהליך גישור לגירושין בו בני הזוג נוסף על היותם הורים לקטינים הם הורים לילד אחד או יותר עם  צרכים מיוחדים (להלן: "הילד המיוחד"), יש לתת את הדעת למצבם המיוחד של הקטינים ולהביא צרכים אלו לידי ביטוי בגוף ההסכם בסעיפים הרלוונטיים.

במאמר זה ארחיב בנוגע למידע על מאפייני זוגיות בצל הורות לילדים עם צרכים מיוחדים, השלכותיה, וכיצד צריך הסכם הגירושין לתת ביטוי לצרכים המיוחדים של קטינים אלו.

ידוע כי שיעור הגירושין בקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים גבוה ביחס לאוכלוסיה הכללית.

זוגיות בעידן המודרני

בעבר זוגיות התבססה קודם כל על היררכיה המאפשרת קיום מסגרת משפחתית לשם הולדת ילדים, כלכלתם, שמירה על מניעים חברתיים והמשכיות הדור, ואופיינה ביחסי כוח ותלות.

העידן המודרני הביא לשינוי ביחסים בתוך במשפחה לכיוון של שיח דמוקרטי הכולל בקרבו שיוויוניות, אהבה, אינטימיות ותקשורת רגשית. בהתאם, גם מוסד הנישואין הפך למערכת יחסים המושתתת על סיפוק הדדי, חברות, אהבה, גמישות, וסיפוק צרכיו האישיים של כל צד.

האמונה במוסד הנישואין המתבטאת באחוז הגבוה של בני הזוג הנישאים בטקס דתי, יחד עם סיפוק צרכיו האישיים של כל צד בתוך המערכת הזוגית, יצרו פרדוקס המשתקף בשיעורם הגבוה של הגירושין ההולך ומאמיר בכל שנה. הגירושין משקפים את הדיסונס שנוצר בין המודל התרבותי של זוגיות ומשפחה לבין האמונה בחופש הבחירה, שכן אם איכות הקשר היא החשובה יותר הרי שהיא הגורם שישפיע על ההחלטה באם להמשיך או לפרק את הקשר ולא סיבות כלכליות או אחרות.

זוגיות של הורים לילד עם צרכים מיוחדים

אל האידיאליזציה של הזוגיות הקיימת כיום, לפיה היחסים הזוגיים מושתתים על אהבה, אושר, ערך עצמי, בחירה, סיפוק ותועלות הדדיות מתפרץ הילד המיוחד, ועלול לנפץ עקרונות אלו.

גידולו של ילד מיוחד משמעו לחץ מתמשך בתוך הבית, התפתחות סביבה משפחתית תובענית, התפתחות קונפליקטים ומתחים חוזרים ומחלוקות ומריבות רבות בין בני הזוג, וזאת בכל הנוגע לגידולו של הילד המיוחד והילדים האחרים במשפחה.

בנוסף עלולה להופיע אצל שני בני הזוג תחושת דיכאון ואשמה ביחס לגידול הילד המיוחד וביחס לכישרון ההורי שלהם. לעיתים נבחין אצל אחד ההורים בפגיעה בתפקוד ההורי אפילו עד כדי מצב בו הוא מוותר או מוכן לוותר על תפקידו ההורי כלפי הילד המיוחד.

ריבוי קונפליקטים, חוסר תיאום הורי יחד עם סביבה רווית מתחים ולחץ, רגשות האשם שחווים ההורים ולעיתים שימוש בשפה לא הולמת, עלולים להשפיע גם על המערכת הזוגית. ניפוץ החלום ההורי ו/או הזוגית אל מול המציאות היומיומית הלא פשוטה, יחד עם השפעת המצב הקיים על תחושת הערך העצמי, עשוי לעורר חיכוכים בין ההורים, להביא לריחוק ביניהם ולפגוע באינטימיות.

מכאן קל להגיע להגברת חוסר שביעות הרצון מהנישואין, לסכן ולקרב את פירוק מערכת היחסים הזוגית.

הסכם גירושין בדרך של גישור

פרידה וגירושין בדרך של גישור נכונה לכל זוג, אך נכונה אף יותר לזוגות שהם הורים לילד עם צרכים מיוחדים. במהלך התהליך הגישורי יש לשים דגש על המגבלות הנתונות בשל מצבו הפיזי והנפשי של הילד המיוחד ולבדוק אפשרויות יצירתיות להגיע להסכמות במסגרת מגבלות אלו.

מזונות ומדור- בשכלול דמי המזונות של הילד המיוחד יש לקחת בחשבון את זכאותו לקבלת קצבת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). ישנם ילדים שיהיו זכאים לקצבה זו מגיל שלושה חודשים ואחרים מגיל 3 שנים. גובה הקצבאות נע כיום בין 1,100-4,500 ₪ ונקבע בהתאם לסוג הזכאות, גיל הזכאות, שיעור הגימלה והזכאות לתוספת. ילד נכה המוגבל בניידות ועונה על הקריטריונים של המל"ל יוכל לקבל גם גמלת ניידות.

לילד מיוחד יש הוצאות רבות יותר מילד "רגיל". נוסף על טיפולים רפואיים ופרא רפואיים מיוחדים הוא זקוק לעיתים למלווה קבוע, סייעת במוסד הלימודי, בייביסיטר מיוחד או שמעסיקים עבורו עובד זר. לעיתים הוא זקוק לעזרה לימודית נוספת, הסעות במוניות או בכלי רכב גדול במיוחד שאחזקתו יקרה. לעיתים הוא נדרש לאכול אוכל מיוחד או לקבל תרופות שנמצאות מחוץ לסל של קופות החולים.

חברת כנסת קארין אלהרר הגישה לכנסת הצעת חוק למען ילדים עם מוגבלות, לפיה הורה לילד עם מוגבלות קשה יהיה חייב במזונותיו גם אחרי גיל 18, כיוון שהילד איננו עצמאי וזקוק לעזרת הוריו גם בבגרותו.

לעיתים יש להקצות לילד המיוחד חדר נפרד (כדי שלא יפריע לאחיו, או באם הוא זקוק לשקט) ולעיתים אף לשני חדרים, כאשר החדר השני מוקצה למטפל הסיעודי שלצדו.

ילד מיוחד עלול להישאר נתמך סיעודית וכספית ע"י הוריו גם בבגרותו. ההשתתפות במסגרות החינוך המיוחד במדינת ישראל הוארכו לילדים המיוחדים עד גיל 21, אבל גם לאחר מכן לא כל הבוגרים המיוחדים מוצאים מיד למסגרות חוץ ביתיות. לעיתים השמה חוץ ביתית עלולה לקחת שנים מסיבות התלויות בהורים ושאינן תלויות בהורים. לפיכך השתתפות ההורים במזונות ודיור הבוגר המיוחד כדאי שתמצא ביטוי בהסכם הגירושין עד גיל 21 ואף למעלה מזה.

הסדרי שהות- כאשר בני הזוג קובעים את הסדרי השהות של כל אחד מהם עם הילד המיוחד, הם צריכים לקחת בחשבון לא רק את הימים, השעות והלינה (אם בכלל אפשר וכדאי לטלטל את הילד המיוחד מבית לבית מסיבות רפואיות ונפשיות) אלא גם את התוכן שיש לצקת למפגשים. ציינה בפני אחת האמהות:

            "זה לא רק הזמן שהאב נמצא עם הילד, יש הבדל בין בייביסיטר שהוא עושה עליו באיזה    שהוא בית, לבין זמן איכות שהוא יוצק למפגש עמו, כמו ללכת איתו לגינה או לפארק   ולשחק בכדור, או לחילופין לתרגל עימו בבית תרגילי פיזיותרפיה ולשחק עמו במשחקי      קופסא שיכולים לקדם את הבנתו בחשבון ורכישת שפה".

העמידה בהסדרי השהות שנקבעו לאחד מן ההורים עם הילד המיוחד חשובים במיוחד לילד המיוחד היות וההתמודדות שלו עם "הברזה" ובכלל עם שינויים בסדר היום שלו, עלולה לגרום בעקבותיה התפרצויות זעם וחוסר שקט שמשפיע גם על ההורה השני, על המטפל הסיעודי אם יש וגם על הילדים האחרים במשפחה.

לעיתים באם מדובר בילד המרותק למיטתו או לביתו, לא יתכנו הסדרי שהות רגילים בהם ההורה הלא משמורן לוקח את הילד המיוחד לביתו והוא נשאר ללון אצלו, אלא שהוא יאלץ לראות את הילד המיוחד רק בביתו של ההורה המשמורן.

בקביעת הסדרי השהות צריך לקחת בחשבון אם לילדים האחרים יש צורך להיות בחברת האב או האם גם בנפרד מהילד המיוחד. היה ויוחלט גם על הפרדה כזו ייתכנו מקרים בהם הסדרי השהות של כל צד עם כלל הילדים תעלו על 50% מהזמן.

איזון המשאבים- ע"פ חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 הרכוש שהצטבר בחיים המשותפים מתחלק בין בני הזוג באופן שווה במקרים של פרידה או מוות. כאשר עסקינן בפרידה וגירושין ויש לבני הזוג ילד מיוחד, לעיתים משמעות חלוקת הרכוש באופן שווה עלולה לפגוע באופן משמעותי בילד המיוחד ולגרום לו לגרסיה בהתנהגות ולסבל.

למשל אצל ילדים  אוטיסטים  ההתנהגות העקבית גורמת להם להגיב ברוגז כלפי כל פעולה חדשה שהם צריכים לעשות ושפוגעת ברצף הזה. שינויים בזמני ארוחות, ברחצה, וכל שינוי תבניתי בסדר היום יכול לגרום להם תסכול רב.  אם בעקבות גירושי הוריהם ייאלצו ילדים אוטיסטים לעבור כל כמה שנים מדירה שכורה אחת לאחרת, ובעקבות זאת לשנות מסגרות לימוד, נצפה למצוא אצלם כל פעם מחדש עליה בתופעות של קשיי שינה, התפרצויות, השתוללויות ועוד.

לפיכך עולה הסוגיה בעניין מידת ההתחשבות בטובת הילדים המיוחדים, והאם ניתן לכפות על אחד ההורים וויתור זמני או קבוע על חלק מזכויותיו הממוניות או אף על כולן וזאת במסגרת איזון המשאבים בין בני הזוג.

סיכום:

ראינו כי כאשר אנחנו דנים בהסכם גירושין בין הורים לילדים מיוחדים, עולות סוגיות אנושיות שקשורות לטובת הילדים המיוחדים, אך לא תמיד הן נמצאות בקנה אחד עם החוק היבש.

לפיכך, נצפה לראות אצל הורים לילדים המיוחדים וויתורים וגמישות יתר בכל מה שקשור למילוי צורכיהם של הילדים המיוחדים, שיבואו במרבית המקרים על חשבונם, הן מבחינה כספית אך גם באופנים אחרים.

בתהליך של גישור לגירושין שבמהותו הוא רגיש לצורכי הצדדים ושם דגש על טובת ילדיהם, יוכלו הורים לילדים מיוחדים להעלות את כל הסוגיות המיוחדות לילד המיוחד שלהם ולבדוק יחד מה ההסכמות הנכונות ביותר כשבאים לפרק את המשפחה המיוחדת שלהם.

 

 

אורנה שפטר, עו"ד ומגשרת זוגית ומשפחתית, היצירה 3 (בית ש.א.פ) ר"ג, 03-6962453,

050-5794548, [email protected],

 מאמרים נוספים בנושא גישור גירושין אפשר למצוא באתר הבית שלי: os-gishur.co.il/