עכשיו תורי - הבלוג של Liron Ben Yaakov

תחזירו לי את ט"ו באב !

ט"ו באב הוא יום לרווקות ולרווקים. זה היום בו בנות ישראל אמורות ללבוש בגדים לבנים, לרקוד בכרמים ולפגוש נחיל של גברים מחזרים. לקחו היהודים ממשרדי הפרסום את ט"ו באב היהודי והפכו לי אותו לוולנטיינ'ס דיי הנוצרי, יום לחגיגת אהבה בצבע ורוד של הזוגות האוהבים ואותי כרווקה זה קצת מקומם

Liron Ben Yaakov

02/08/2012


למי שלא ידע, ט"ו באב הוא יום לרווקות ולרווקים. לפי המסורת היהודית ואפילו לפי אם כל מקורות המידע - ויקיפדיה, זהו חג הפיוס והאהבה. זה היום בו בנות ישראל אמורות ללבוש בגדים לבנים, לרקוד בכרמים ולפגוש נחיל של גברים מחזרים. במילים אחרות: זהו היום לרווקים ולרווקות להתלבש יפה ולמצוא אהבה. בתרגום חופשי: זה היום שלי.

לקחו היהודים ממשרדי הפרסום את ט"ו באב היהודי והפכו לי אותו לוולנטיינ'ס דיי הנוצרי, יום לחגיגת אהבה בצבע ורוד של הזוגות האוהבים ואותי כרווקה זה קצת מקומם.

אוקי מודה, במשך שנים שנאתי את ט"ו באב ואת חברו הנוצרי, אבל עם הזמן התבהר שפשוט לא נעים לי כי זהו יום שאומר לי ישר בפנים "את לבד". במקום לחשוב שהנה יש יום בשנה שמיועד לי ולחברותיי וחבריי הרווקות והרווקים, לשנות את הסטאטוס ולמצוא אהבה, אני צופה בקמפיין האהבה של כל מי שאי פעם הנפיק מוצר בריח וניל-פצ'ולי.

שלא תבינו לא נכון, אני לא נגד האהבה, אני אפילו אופטימית. אחרי שנים של ניכור, ריחוק וציניות פתאום הגיעה אליי לאחרונה הרומנטיקה ואיתה החיזור והתאהבות קטנה וסוחפת. ובאמת היה וואוו. גיליתי שאהבה זה נוגע, נעים ומלטף, ושאפילו חשוב לחגוג את האהבה. אבל לקחת את יום הרווקים ולהפוך אותו ליום חגיגות ה"ציבור הזוגי", בו הרחוב, הפייסבוק, האי מייל, הפרסומות, הרדיו, הטלוויזיה, ה-VOD, העיתונים, המגזינים, המסעדות, הפאבים, בתי הקפה, השווקים והחנויות מפוצצים בלבבות אדומים, נשיקות ורודות, דובונים תכלכלים ופרפרים צבעוניים – זה אופורטוניזם מקומם שקצת עושה לי בחילה.

תחזירו לי את יום האהבה שלי. בא לי לרקוד קצת בכרמים.