מוכנה לפרוש כנפיים - הבלוג של יערה די סגני

מי אני בשש שניות?

אומרים שמעסיקים פוטנציאליים משקיעים שש שניות בקריאת קורות חיים של מועמדים. איך אפשר להציג את עצמנו, את האני האמיתי שלנו במסמך כזה?

יערה די סגני

01/12/2013


אחרי שנים רבות בהן ניהלתי עסק עצמאי, אני מוצאת את עצמי מוכנה לשינוי, מחפשת כיוון חדש ולהפתעתי, שוקלת לעבוד כשכירה, דבר שלא ממש עשיתי בעבר. בגילי המתקדם אני מוצאת את עצמי שואלת שאלות בסיסיות שאנשים שגילם מחצית מגילי כבר יודעים עליהן את התשובות מזמן. באיזה אתרים לחפש? האם להיעזר בחברות השמה? איך צריכים להיראות קורות חיים?  האם לשלוח אותם לכל חברי ומכרי כדי שיעזרו, או שזה ממש לא לעניין? איך עובד LinkedIn והאם זה באמת כלי מועיל? האם להירשם לאתרי חיפוש עבודה כאלה ואחרים? לשלם? ללכת רק על קשרים? ועוד ועוד.

במקביל עולות תהיות לגבי מה שמעסיקים מחפשים. אישה בת 40 פלוס היא לא בדיוק מוצר לוהט בשוק העבודה ולי לא ממש ברור למה. בגיל 42 הסבירות שאיעלם לחופשת לידה אפסית, אני לא מטופלת בתינוקות או בילדים צעירים מאוד שזקוקים רק לאימא, צברתי ניסיון וכישורים, הראיה שלי בשלה ועדיין יש לי הרבה אנרגיות, רצון ויכולת לתרום ולחדש וגמישות מחשבתית.

אני יושבת מול קורות החיים שלי, מסמך עובדתי יבש שאמור לספר למעסיק פוטנציאלי שלא מכיר אותי מי אני ומה אני יכולה לעשות בשבילו. אני יודעת שהשקעה בקריאת מסמך זה עומדת ביחס הפוך להשקעה שבהכנתו. אני יודעת שיש לי שש שניות. שש שניות להתבלט, למשוך את תשומת הלב הנכונה ברגע הנכון ובדרך הנכונה, שש שניות לעשות זאת ועדיין להיות אני, בלי גימיקים, בלי רעש וצלצולים, אני.

במפגש פנים אל פנים אין שום קושי, אני רהוטה, יודעת ליצור קשרים טובים עם אנשים בזמן קצר, יודעת לתאר את הכישורים החשובים והרלוונטים שלא תמיד יש להם את הרובריקה המתאימה בקורות החיים. לאחרונה קרה לי מספר פעמים שקיבלתי משוב חיובי מאוד ואף הצעות של ממש במפגש כזה. אולי אחת מהצעות אלה תתממש (וזה יהיה ממש נפלא), אבל אם זה, צריך להמשיך לנדוד באתרים שונים, לשלוח קורות חיים ולקוות שאיכשהו, בין הגיל, ההשכלה והניסיון המקצועי, בשש שניות פחות או יותר, האני האמיתי יציץ ויקרוץ מספיק כדי לעבור לשלב הבא.

כמי שרגילה לעבוד עם לקוחות שפונים אלי ולא רגילה למכור את עצמה, יש בתהליך הזה משהו זר, לא נוח, קצת מקטין. אז תגידו, מתרגלים לזה?