הפינגטון פוסט: יש נשים חזקות בטלוויזיה?

האם את קארי מהומלנד או קים ממשפחת קרדשיאן? מחקר חדש מראה מחסור מובהק בתפקידים נשיים משמעותיים ומעוררי השראה בטלוויזיה ובקולנוע, שיכולים להשפיע על בחירות הקריירה והשאיפות של ילדות ונערות

נינה בדור, הפינגטון פוסט

20/11/2012


על כל  קארי מתיסון, המרגלת המבריקה והמתוסבכת שאותה מגלמת קלייר דנס בסדרה "הומלנד", יש שש "עקרות בית אמיתיות". במלים אחרות, הנשים מוצגות בטלוויזיה ובקולנוע בצורה עלובה למדי. זו המסקנה של מחקר חדש שנערך בשיתוף פעולה בין ביה"ס לעיתונאות ותקשורת של אוניברסיטת דרום קליפורניה USC Annenberg ומכון ג'ינה דייויס לחקר מיגדר בתקשורת.

במחקר, שנערך בראשותה של סטייסי ל. סמית', נבחנו 11,927 תפקידים בתוכניות טלוויזיה ששודרו בזמן צפיית השיא באביב 2012, תוכניות ילדים ששודרו בטלוויזיה ב-2011 וסרטים לכל המשפחה שהועלו בבתי הקולנוע בין השנים 2006-2011. הצוות של סמית' בחן את המקצועות של הדמויות הנשיות, את התלבושות שלהן, את מידות גופן והאם היו להן טקסטים לומר.

הנתונים שנאספו הראו כי בזמן צפיית השיא בטלוויזיה, 44.3 אחוז מהנשים היו מועסקות בשכר - בהשוואה ל-54.5 אחוז מהגברים. לרוב, הנשים הוצגו בתלבושות סקסיות, או חושפניות, והנטייה של מידות הגוף היתה ברורה: "הן בזמן צפיית השיא בטלוויזיה והן בסרטים לכל המשפחה, מוצגות בנות עשרה רזות", כתבה סמית' בתמצית המנהלים של המחקר.

היחס בין גברים לנשים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה היה 14.25 ל-1 בסרטים לכל המשפחה ו-5.4 ל-1 בזמן צפיית שיא בטלוויזיה. אבל הנתונים המסגירים ביותר הם כנראה לגבי תפקידי דיבור של נשים בכל אמצעי המדיה שנבדקו: רק 28.3 אחוז מהדמויות בסרטים לכל המשפחה, 30.8 אחוז מהדמויות בסדרות המיועדות לילדים ו-38.9 אחוז מהדמויות בזמן צפיית שיא בטלוויזיה.

לסיכום ממצאי המחקר דיווחו החוקרים כי מצאו מחסור בתפקידים נשיים מעוררי השראה בכל שלוש הקטיגוריות של המדיה. הממצאים כללו חמש תובנות עיקריות: הדמויות הנשיות מושתקות, הנשים מוצגות בצורה מינית וסטריאוטיפית, יש חוסר איזון ברור בהיבט התעסוקתי, נשים בטלוויזיה נתקלות בתקרת הזכוכית, ואין מספיק דמויות נשיות מתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה.

החוקרים סיכמו את המחקר בקריאה ליוצרי התוכן לספק יותר תפקידים "עם בשר" לדמויות הנשיות המופיעות בערוצי המדיה הפופולריים בקרב הדור הצעיר:

"נערות ונערים צריכים לראות נשים בתפקידי קבלת-החלטות, מנהיגות פוליטיות, מנהלות ומדעניות כעניין שבשגרה, לא כתופעה יוצאת דופן. על ידי הגדלת המספר והגיוון של נשים מנהיגות ותפקידי מופת על המסך ועל המרקע, יכולים יוצרי התוכן להשפיע על שאיפות הקריירה ועל התקוות של ילדות, נערות ונשים צעירות, בארץ ובעולם".

מחקרים קודמים תומכים בקריאה הזאת. לפחות מחקר קודם אחד הראה כי הטלוויזיה והקולנוע משפיעים על השקפות של ילדים ביחס לתפקידי מיגדר ולשאיפות בתחום הקריירה.

ולפי סקר שערך ב-2011 מכון קייסר לחקר המשפחה ילדים אמריקנים בגילים שמונה עד 18 צורכים בממוצע מידי יום שבע שעות ו-38 דקות של בידור דרך המדיה, ול-71 אחוז ממשפתתפי הסקר יש טלוויזיה בחדר השינה.

השחקנית ג'ינה דייויס, מייסדת מכון ג'ינה דייויס לחקר המיגדר בתקשורת, אמרה בראיון לחדשות Yahoo! Finance כי נתוני המחקר החדש "יספקו תובנות נהדרות לגבי ההזדמנויות לקהילת הבידור להשפיע בצורה טובה יותר ולתת השראה לילדינו לשקול מסלולי קריירה לא-סטריאוטיפיים".

במילים אחרות, יותר "גברתי הנשיא" ופחות "משפחת קרדשיאן", בבקשה.