סוגסטיה אהובתי

איך אפשר לגרום לו להבין שאנחנו צריכים להיות ביחד? דניאל דותן ניסתה שלל טכניקות פסיכולוגיות, אבל עוד לא מצאה את הטריק ללבו הסגור של הגבר

דניאל דותן

13/11/2012


סוגסטיה לקוחה מאנגלית ומקורה במילה suggestion כלומר "הצעה".

אני מציעה לך לפעול בדרך מסוימת. בפסיכולוגיה זהו תהליך באמצעותו ניתן לגרום לבני אדם לשנות את עמדותיהם.  מאחר ובאהבה ומלחמה כל הדרכים כשרות, החלטתי לנסות סוגסטיה.

הוא תקוע בעמדותיו כבר יותר מידיי זמן לטעמי. התפישה שלו של "כאן ועכשיו" הינה מוטעית. זה לא שהמחשבה העקרונית אינה נכונה, אלא שהיא אינה תואמת את רצונותיי ובכך היא מחויבת להיות שגויה. תבין, אני רוצה אותך! אני רוצה אותך יותר מידיי זמן. חגיגות הגירושין שלך היו מצופות להסתיים מזמן, כבר נסעת וחזרת, גילית עולמות וראית לדעתי זה די והותר. עכשיו אתה מוכרח, אתה פשוט מוכרח להיות שלי.

ההתחלה שלנו הייתה תמימה ונטולת אפיונים. הפגישה הראשונה נערכה בבית קפה על הים, בנוכחות הבריזה הנוגעת, השקיעה המתואמת וההרמוניה של שתיהן. המילים שנאמרו היו הנכונות ביותר. הנשיקה שבאה פתאום הייתה כובשת, החיבוק היה נפלא. הקפה היה הפוך והמחשבות היו ישרות. לא הייתה נקודת אלימינציה כגון "אינני בנוי לקשר" או "אני בעד נישואים פתוחים" אז רק היה מתבקש להניח שיחד עם השקיעה הרומנטית תבוא גם השקיעה המנטלית- התפישה, שזהו הדבר הנכון. אבל לא אצלך.

אתה לא יודע, אתה לא בטוח, עוד לא מוכן להיקשר, בטח שלא להתחייב ומה פתאום להתקשר למחרת? ולמה צריך את כל הסמסים האלו? ובואי בכלל ניתן לזמן להכתיב מה יהיה. אבל אני מכירה את הזמן הוא אנאלפבית! הוא אינו יודע לכתוב ובטח שלא להכתיב ובכל זאת ניסיתי העברנו חודשים של הרפתקאות, של התנסויות של טלטול רגשות. עונות שהתחלפנו, ימים שבאו אל קיצן ואתה עדיין לא יודע. ואני מחכה וכמה עוד עליי לחכות ולמה? לעונה הבאה שתחלוף? לרגע הנכון הבא? לחורף סגרירי נוסף שיפוצה באביב מתקתק, לזריחות חדשות שיהיו בדיוק כפי שהיו אתמול? אני רוצה אותך עכשיו! אז אם דבר לא עובד, אנסה סוגסטיה.

סוגסטיה מילולית

"אתה רוצה שנתחתן בחורף או בקיץ?" כאן אני מחייבת אותך להבין שזה שאתה רוצה שנתחתן זה ברור השאלה היחידה בה צריך להתעסק הינה העונה הנכונה. זה קל, רק צריך לבחור אם השמלה תהיה אוורירית וקלילה או עשוית שכבות, אבל יש לי תחושה של חור בתסריט צריך לבחור שאלה טריוויאלית יותר זרקתי אותה כשהתכרבלנו בפוך וצפינו בסרט אוהבים רומנטי "עכשיו שאנחנו זוג, זה אומר שאנחנו מפסיקים להתראות עם אנשים אחרים? האם ידידים זה בסדר?" זה לא עבד. "אנחנו לא זוג עדיין" הוא לא נפל בפח המילולי והוא כעת מוצהר כנון-סוגסטבילי.

סוגסטיה אסוציאטיבית

זה קטע טריקי, כאן אני צריכה לייצר אסוציאציה שתוביל אותו למחשבה הנכונה, הכי טוב  דרך האלימינציה. ברגע של שקט ביקשתי שיעצום את עיניו לדקה "לא משנה מה אתה עושה, אל תחשוב על זוגיות!" פקדתי "בסדר, מבטיח" הוא השיב, פקח את עיניו הכחולות וחייך. גם זה לא עבד, אני מצידי לא התייאשתי.

סוגסטיה גופנית

זה בהרבה יותר מסובך, הוא אמור לחשוב על משהו, כל דבר ואני עושה סימני הטוויה בפנטומימה. אבל איך מציירים זוגיות? שחקנו שחמט בערב חורפי ואני ציירתי אין ספור לבבות עם הידיים. "הכל בסדר?" הוא שאל בדאגה קלה "את רוצה לנוח?" איזה ייאוש סוגסטיבי.

כשגם הסוגסטיה הוויזואלית לא תפסה, התייאשתי כליל מהמשחק. זה היה שמח מט מוחץ חיילי נפלו מובסים. הוא הלך הביתה ואני נשארתי לבד במיטה עייפה מלוחמה פסיכולוגית, מותשת ומכונסת בעצמי. אבל אז ברגע אחד של תובנה מחודשת, הבנתי שלימודי הפסיכולוגיה השתלמו!

אם הסוגסטיה נכשלת הכלי החזק שיציל אותך הינו האוטוסוגסטיה, קרי השכנוע העצמי.

"אני לא אוהבת אותו" הכרזתי בקול נמרצות מתלהבת "אני לא צריכה אותו בכלל, הוא חסר חוט שדרה". חייכתי חיוך מנצחים והמשכתי "אני לא רוצה אותו, אינני רוצה אותו, אני אותו לא רוצה!".

האוטוסוגסטיה החזיקה בדיוק שבוע עד שהתקבל הסמס ממנו "ערה?" בטח ערה, קפצתי ועוד לפני שאמרתי "אוטוסוגסטיה" הוא היה כבר אצלי בבית.

אני מתכוונת לתבוע את פרויד! תהיו בטוחים. אבל בינתיים אני אבלה עם הגבר שלי עוד מספר חודשים. חוט שדרה מוערך יתר על המידה, גם זוגיות ואפילו אוטוסוגסטיה.

שקיעה תבונתית לכולם.

>>  לטורים הקודמים של דניאל דותן