gillmertens - הבלוג של גיל מרטנס

ארבעה ספרים עם זכרונות מזמנים אחרים...

ארבעה ספרים מעניינים, על זכרונות, על זמנים אחרים, על המרחק בין אז והיום, ועל דברים שנאמרים ומשפיעים על מהלך חיינו...

גיל מרטנס

20/06/2015


9706253498276_origavney_haslicha(2)1948_200

בזמן האחרון אני לא מוצאת פנאי לכתוב על הספרים שאני קוראת. אולי זו התקופה, אליה מתנקזים העומסים של השנה כולה, אולי אני פשוט עסוקה, ואולי זו בכלל האנרגיה היקומית הנוכחית.

כך או כך, קראתי כמה ספרים מעניינים לאחרונה. הנה אלו שהשאירו בי חותם:

אבני הסליחה – כמו ברומן הראשון שלה, רשימת המשאלות, גם כאן מצליחה לורי נלסון ספילמן לרקוח עלילה מרגשת, קולחת, כתובה היטב, אם כי צפויה מראש. גיבורת הספר היא אשה בת 30 פלוס, מגישה תכנית טלוויזיה, בת זוג של ראש העיר. על פניו יש לה הכל. אבל יש לה כמה שלדים בארון והיא מתחילה להוציא אותם אחד אחד. ספר מוצלח לחופשה, גם אם דרש ממני טישו צמוד. בדיוק הספר להתנתק ליום יומיים ממה שקורה סביב, ולצלול לתוכו.

ריחם המתוק של הזכרונות – ג'ס וולטר. קניתי אותו במחשבה שאני זקוקה לספר קליל בתקופה העמוסה הזו, והוא הסתבר כספר מעניין, יפה, מרגש ומיוחד. אבל קליל הוא לא, והקריאה בו התנהלה בקצב משלה. בדרכו שלו, הוא נכנס לי ללב. הספר מספר על פגישה בין שחקנית קולנוע אמריקאית ואיטלקי צעיר, והמסע של שניהם במהלך החיים. הספר נע בין תקופות שונות, דמויות שונות הקשורות לחיי השניים, והבחירות שהם עשו במהלך החיים. יפה ונוגע ללב. גם כאן נזקקתי לטישו מדי כמה פרקים.

המיניאטורות – ג'סי ברטון. רומן תקופתי מפוספס, המספר על בחורה שמגיעה מן הכפר לעיר, מתחתנת עם גבר מבוגר ממנה, נחשפת לעולם העסקים ההולנדי, ומגלה כוחות שלעולם לא חשבה שתזדקק להם. יש בספר המון פוטנציאל, אבל משהו שם לא מצליח לגעת ברגש. חבל, כי מדובר בתקופה מרתקת, באמנות מיוחדת, בריאליזם כמעט מאגי ובהזדמנות ייחודית לגעת במעמד האשה בהולנד במאה השבע עשרה. לצערי, כל אלו הבטחות שלא מומשו. נותר ספר יפה, שאפשר לקרוא. ואפשר גם לא.

ילד מחוק – אתי כץ. ספר מקסים, לילדים ונוער, אם כי גם למבוגרים יש מה ללמוד ממנו. אני לא בטוחה שכוונת המחברת היה ביקורת נוקבת על הקלות הבלתי נסבלת של השתקת רגשות, באמצעים אלו או אחרים, אבל לי הוא נגע בדיוק במקומות הללו. ביקשתי גם מהבן שלי, בן 10, לקרוא. והוא סיכם (כדרכם של בנים) במילה אחת: "אהבתי". הספר מלווה באיורים אותנטיים, ואין ספק שהוא גורם לנו לחשוב שוב על מערכת החינוך והציפיה הנוראה מכולנו להיות אותו הדבר, ילדים ומבוגרים. מומלץ מאוד. וכן, טישו. לגמרי.

קריאה מהנה!

embedded by Embedded Video

YouTube Direkt