חגית אזולאי-רוזנס - הבלוג של גם וגם וגם

יומנים אישיים, אז והיום

שימו לב – הזדמנות אחרונה להירשם לסדנת עומק לעבודה ביומן היצירתי, שמתחילה ביום שלישי! כל הפרטים פה, וההרשמה במייל: [email protected] אני שייכת לדור שעוד כתב מכתבים ויומנים אישיים. כשחשבתי על היומנים שלי ועל הפוסט הזה, חשבתי שבשנות השמונים זה לא היה עיסוק ייחודי שלי. רוב הילדים התכתבו, ניהלו יומנים אישיים, או לכל הפחות  כתבו בספרי זכרונות וקיפלו […]

גם וגם וגם

30/05/2013


שימו לב – הזדמנות אחרונה להירשם לסדנת עומק לעבודה ביומן היצירתי, שמתחילה ביום שלישי! כל הפרטים פה, וההרשמה במייל: [email protected]

אני שייכת לדור שעוד כתב מכתבים ויומנים אישיים. כשחשבתי על היומנים שלי ועל הפוסט הזה, חשבתי שבשנות השמונים זה לא היה עיסוק ייחודי שלי. רוב הילדים התכתבו, ניהלו יומנים אישיים, או לכל הפחות  כתבו בספרי זכרונות וקיפלו בהם אוזניים להצפין סודות:

nostalgia2

יומנים היו חלק מהילדות שלי. הספרים האהובים עליי מהתקופה ההיא הם "יומנה של אנה פרנק", "מכתבים לצופיה", והיומן שלי לילי, אני חושבת שכך קראו לילדה הג'ינג'ית המתולתלת שמאוד אהבתי את היומן שלה, אבל אני כבר לא זוכרת איך קראו לספר, ולא מוצאת אותו עכשיו בשום מקום. גדלתי בחו"ל (ניגריה), ולכן רוב היומנים שלי כתובים באנגלית. יומני הקיץ, שנכתבו בחופשות הקיץ בארץ, כתובים בעברית. את היומן שלי כיניתי "יומני היקר", "קיטי", על שם היומן של אנה פרנק, "טרי", על שם מורה שאהבתי, וכך הוא היה מחליף שמות מפעם לפעם.

כשאני פותחת את היומנים ההם, נופלים החוצה כל מיני כרטיסים, מכתבים, מזכרות קטנות, ועוד. היומנים מלאים בכתיבה צפופה של זכרונות ילדות, קשיים ולבטים של ילדה, מי אוהב אותי, את מי אני אוהבת, מי ירקוד איתי במסיבה הבאה, עם מי אני לא אדבר יותר לעולם (עד מחר, זאת אומרת...), ובין לבין יש המון שרבוטים וקשקושים קטנים, מילים שלמדתי בשפות זרות, מכתבי אהבה, מדבקות, וקטעי עיתונות מצהיבים:
childhood diaries

אני חושבת שגם החיבה לכלי כתיבה ומחברות הייתה אז נפוצה מאוד. מי לא אספה מכתביות או מפיות? אני זוכרת שלבת המצווה קיבלתי סט מכתביות מהודר, ואבא שלי אמר לי לשמור אותו, כדי שאוכל לכתוב מכתבים כשיהיה לי חבר בצבא! (אכן שמרתי, ואכן כתבתי כשהיה לי חבר בצבא, ילדה צייתנית שכמוני!).

העיסוק ביומנים דעך מעט. לא לגמרי, כי תמיד כתבתי יומן. בתקופות קשות, בתקופות של צורך, תמיד מצאתי איזו מחברת וכתבתי בה. כשחזרנו ארצה, המשכתי להתכתב ולשמור על קשר עם חברים מחו"ל, ומאוחר יותר גם התחלתי לכתוב בלוגים ומיילים, אבל החזרה האמיתית שלי לנושא היומנים הייתה לפני שבע שנים, כשגיליתי את עולם ה-Art Journaling.

ה-Art Journal הוא יומן יצירתי, שנקרא לפעמים גם Visual Journal, יומן חזותי.

היומן היצירתי הוא למעשה, אותו היומן האישי שאנחנו מכירים, רק חזותי ויצירתי יותר. ביומן היצירתי משתמשים באותה צורה, אבל הביטוי הוא... חזותי. זה מקום אישי, פרטי, להתנסות בו, לקשקש, להדביק ולגזור, לשחק, לכתוב, וליצור בו. מקום נטול שיפוטיות, שהמטרה שלו היא הנאה יצירתית וחשיבה ביני לבין עצמי. היום, היומנים שלי נראים ככה:

IMG_2827

Art Journal

IMG_8749

IMG_2427

ובתמונה קולקטיבית (צילום: אילאיל זיו):

IMG_9234

העבודה ביומן היצירתי מחזירה לי את החדווה הזאת של לעשות, ליצור, להדביק, לצייר, ללא מטרה. לא כי אני צריכה להכין מתנה, לא כי ביקשו ממני ליצור אלבום, לא כי אני צריכה, אלא רק בשבילי, הנאה והתנסות נטו. זה מקום מצויין לעיבוד של חוויות, רעיונות ומחשבות, מקום לנסות בו כל מיני טכניקות חדשות שאני קוראת עליהן ברחבי האינטרנט, להדביק בו פיסות, מזכרות, והתרשמויות מתערוכות, טיולים וביקורים שונים, וזה המקום השקט שלי עם עצמי.

לפעמים, אני מצליחה לתעד בצורה הזאת גם טיולים משפחתיים. כשנסענו לסוף שבוע בירושלים עם תינוק, זה נראה ככה:
picture 237

פוסט מלא על הטיול בירושלים והיומן, אפשר לקרוא פה.

הנושא הזה של יומנים חזותיים ותיעוד בצורה הזאת, מרתק אותי, והקדשתי לו בלוג שלם, שנקרא "יומני היקר". בבלוג אני מראיינת אנשים שהיומן הוא חלק מהחיים שלהם, בנסיון להבין איזה צורך מספק היומן, איך עושים את זה, ואיך זה נראה.

במקביל, אני מעבירה סדנה בת שישה מפגשים, לכל מי שרוצה להתנסות ביצירה ביומן, ולא יודע מאיפה להתחיל. ביום שלישי הקרוב נפתחת קבוצה נוספת, ואם הנושא הזה מעניין גם אתכם, אפשר למצוא את כל הפרטים לגבי הסדנה, פה.

לסיום, ערימת קישורים:

יומן מסע שלי משנת 1990
יומן אמסטרדם
יומן יפן
יומן רודוס

ופה יש לי לוח שלם שאליו אני אוספת יומנים של אחרים.

מה אתכם? ניהלתם יומן בילדותכם? ובטיולים? אני ממש זוכרת שהכתיבה ביומן הייתה חלק בלתי נפרד מהטיול, שההורים היו מעודדים אותנו לכתוב יומן. אני חושבת שהיום זה קצת שונה, אם כי בעקבות העיסוק הזה ביומנים שמעתי כבר לא מעט סיפורים על משפחות שכן נוהגות לתעד את הטיולים שלהם ביומן, לעבד חוויות בסוף היום, להדביק פיסות מהטיול כדי לקחת איתם הביתה.