דברים שרציתי לומר - הבלוג של שרית פליין

כש"השמחות" פגשו בעצב

סיפור אמיתי על פורים, ילד ששמח לפחות ליום אחד, ושמחת הנתינה

שרית פליין

16/03/2014


פורים

לפני כמה שנים כשעוד הייתי מחנכת ורכזת חברתית ארגנתי את טקס פורים בבית הספר. קראתי לאחד מתלמידי כיתה ו שנחשב לילד קשה במיוחד.לצורך הסיפור נקרא לו עמית.

אני ראיתי בעמית ילד עצוב ומעצב לכעס ואלימות המרחק קצרצר.

בכל מקרה מיניתי אותו לאסוף קבוצה של ילדים ולארגן מעגל מתופפים לסוף הטקס. הילד קרן ובאותו שבוע לא נרשמה שום תלונה עליו או מצידו.

המנהלת ששמעה את השיר ובכלל את הרעיון של מעגל מתופפים זעמה, ילד אחד שלא התקבל למעגל איים לשרוף לי את הבית, אבל עמית  קרן מאושר ואחריות.

היה רגע אחד של עצב. באחת החזרות האחרונות שאלתי את עמית אם הזמין את הוריו לטקס. הוא השפיל את העיניים ומלמל"לא"  אמרתי לו:" אבל למה? אתה לא רוצה שיראו איזה מדהים אתה? גם מתופף גם עוזר לי להפיק טקס כל כך גדול, גם אחראי על החלק של המוזיקה והמעגל. הם יהיו כל כך גאים" הוא רק הניע בראשו לשלילה ובעט קלות באבנים קטנות.

שאלתי אם הןא מעדיף שאני אתקשר להזמין אותם. הוא סרב בתוקף ואמר לי" הם לא יבואו וזהו"

הנחתי לו, הבנתי כמה עצב יש בו ושמחתי עוד יותר שבחרתי דווקא בו מכולם, להיות יד ימיני בטקס פורים.

זה היה אחד המעגלים הכי שמחים בהם השתתפתי.פורים זה לא רק ליצנים,גיבורי על ונסיכות, פורים זו גם שמחה ונתינה ושמחת הנתינה.

פורים שמח שיהיה לכם, השיר הזה היה חלק מהמחרוזת של מעגל מתופפים. תגבירו את הרמקולים , תתמלאו קצב ושמחה ותחשבו את מי אתם יכולים לשמח היום.

]

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים שלי? לחצו על כפתור "עקבו אחרי" בצד שמאל למעלה וכך תישארו מעודכנים.

בתמונה -חברתי שרון בתפקיד שלגיה ואני מוכיחה שאני יכולה להיות מכשפה:)