nuritpw - הבלוג של נורית פלג וולברג

המשפחה של נורית

נולדתי עם מחלה גנטית שהקשתה עלי מאוד את החיים. ההורים שלי גרמו לי להרגיש טוב עם עצמי, ממש כמו כולם, אולי אפילו יותר מדי

נורית פלג וולברג

08/02/2016


Nurit_Tall_Family Day

אז שנולדתי, המשפחה הייתה הדבר הכי חשוב בשבילי. אני באמת מאמינה שכל הצלחותיי והגשמת החלומות זה בזכות משפחתי.

ההורים שלי תמיד מילאו חלק גדול מאוד בחיים שלי. הם היו בכל התקופות הטובות, הרעות ובכלל היו שם.

ההורים שלי הם אנשים מיוחדים – ללא ספק – הם נמצאים שם בשבילי כל פעם כשאני חשה ברע, כל אשפוז וכל מחלה. הם גם אלו שעודדו אותי כל החיים להאמין בעצמי ובזכותם החלטתי ללמוד, לעבוד ולכתוב.

דבר ראשון, כשנולדתי הרופאים לא ידעו איך לאבחן אותי. אז דיס אוטונומיה משפחתית לא הייתה מוכרת מספיק ורק ראו את הקשיים שלי בעחקר לינוק והיו לי די הרבה דלקות ריאה. ההורים שלי דאגו מאוד והיה חשש גם שלא אעבור את הלילה.

הא, כן, אני נולדתי עם מחלה גנטית, דבר שמאוד הקשה עלי את החיים. הילדות שלי עברה יחסית בקלות למרות כל המחלות, כל האשפוזים וכל הצרות שנלוו למחלה שלי. הייתי הרבה בבתי חולים ובההורים לצידי – נשארו איתי כל הזמן גם כשהמצב היה בעייתי במיוחד. הבעיה העיקרית בילדותי היו דלקות ריאות. כל הזמן אושפזתי בגללם וגם היו לי דלקות עיניים, בעקבות היובש בעיניים.

ההורים גרמו לי להרגיש טוב עם עצמי, להרגיש שאני ממש כמו כולם. אולי אפילו קצת יותר מידי, שכן בתקופת ההתבגרות נאלצתי להודות שאני לא כמו כולם, כאשר כל התלמידים בכיתה התעלמו ממני וגרמו לי להרגיש ממש לא רצוייה. גם בתקופה זאת ההורים היו לצידי, גם כשעשיתי להם את המוות כל בוקר כשלא רציתי לחזור לספסל הלימודים. הייתה זאת תקופה קשה מאו לי ולהם. התקופה הסתדרה כאשר הלכנו לעובדת סוציאלית במרכז המשפחה בחולון. היא גרמה לי להבין שאני אכן נכה. משערת שגם להורים היא סייעה באבחנה הזאת. בכל מקרה יחד עברנו זאת, רק להגיע לתקופה ארוכה של ניתוחים ואישפוזים.... היתה לי עקמת שרק החריפה ונאלצתי לעבור ניתוח. הניתוח לא הצליח והיה ניתוח שני, שגם נכשל ושלישי וככה את כל שנת יב' ביליתי בבית חולים כשההורים צמודים אלי.

הורי וגם אחותי הם ממש הסלע, הקבוע בחיים שלי שתמיד אני יכולה להשען עליהם.

אני יודעת שאני מבורכת במשפחה המקסימה שלי ומודה לאל כל יום שלפחות יש לי אותם.

אחותי גם שם בשבילי תמיד. היא מקבלת אותי עם כל הבעיות מאז ילדות. שיחקנו הרבה כילדות, בילינו יחד ותמיד אני יכולה לספר לה הכל. אחד הבילויים האהובים עלי עד היום זה לצאת ולשבת איתה על כוס קפה ועוגה. אנחנו מקשקשות ונמצאות פה אחת בשביל השנייה והיא החברה הכי טובה שלי.

לפני שתיים עשרה שנה נוספה למשפחה שלי גם מאיה, האחיינית הנסיכה המקסימה ביותר. וואו, אני ממש משתפכת כאן, אבל באמת כשזה מגיע למשפחה אני רואה רק את הטוב. מאיה ואחרי שנים גם אור, האחיין שלי, הצטרפו למשפחה שלי והם גם פה בשבילי, משחקים איתי מדברים איתי ונמצאים פה. הם ממש כמו הילדים שלי.

אחרון, ואולי הכי חשוב, לפני שש שנים בערך נוסף למשפחתי בעלי, יוסי, שהוא גפ משפחה שלי. אנחנו שנינו משפחה קטנה ואוהבת. אני יכולה תמיד לסמוך עליו ולהעזר בו. הוא נמצא שם בקטעים הקשים, יחד עם שאר המשפחה, וגם בהצלחות שלי – העבודה והספרים.

Nurit_Wide_Family Day