אישה ועדשה - הבלוג של יהודית הרפז

״ לא נולדתי עם כפית של זהב...״

לרגע הבחנתי רק בכפית. הלקוחה הגישה לי אבטיח עם כפית זהב. צילמתי לה את הבית לקראת מכירה, חלום של בית, של עשירים. מיד קפצתי ואמרתי לה ״אף פעם לא אכלתי בכפית זהב״ ובטח לא אבטיח. אבל, מצידו השני היה מזלג. שיחוק שכזה. כמו ה״מקל והזגר״,״למטבע שני צדדים״ ״חצי הכוס המלאה״ ועוד. בילדותי, בסלון כיכבה מיטת […]

יהודית הרפז

31/07/2018


לרגע הבחנתי רק בכפית.

הלקוחה הגישה לי אבטיח עם כפית זהב.

DSC_2280

צילמתי לה את הבית לקראת מכירה, חלום של בית, של עשירים.

מיד קפצתי ואמרתי לה ״אף פעם לא אכלתי בכפית זהב״ ובטח לא אבטיח. אבל, מצידו השני היה מזלג. שיחוק שכזה.

כמו ה״מקל והזגר״,״למטבע שני צדדים״ ״חצי הכוס המלאה״ ועוד.

בילדותי,

בסלון כיכבה מיטת ״סוכנות״, כזו מברזל עם זויות חדות שעושות כחולים ברגליים. היה אפשר לקפוץ עליה כמה שרוצים בלי לקבל נזיפות מאמא.

היה לי קלמר מעץ, כבד כזה שנפתח לצדדים, אפס תקלות.

בחרתי לקבל כל שנה ליום ההולדת חוברת תשבצים ו 100 גר׳ פיסטוקים. טעם גן עדן לכל אחד מהם.

התחלתי לעבוד בגיל 13 ,עשיתי בייביסיטר לילדים של השכנה. הרווחתי לעצמי דמי כיס.

היו לי אופניים אדומות ממש לא חדשות כאלה ״טרנטה״. נסעתי איתן קילומטרים לים, לעיתים לבית הספר, לחבר׳ה, לסרטים.

אבטיחים סחבנו לקומה רביעית וגלגלנו מתחת למיטה. האדום , האדום הזה צינן לנו את הקיץ באין מזגנים.

20180731_121256

פתאום, כפית הזהב על שתי צדדיה לקחה אותי למחוזות ילדותי המורכבים והעליזים כאחד. האירה וחידדה לי את המוטו שלי בחיים, לראות את שני הצדדים ולבחור.

לבחור במה שטוב לי באותו הרגע, מה שהכי עושה לי טוב, מה שמקדם אותי.

לדעת שפחות זה לא בהכרח רע, תמיד למצוא את היתרונות.

גדלתי, התבגרתי ולא שכחתי. ההפך, אוהבת את הפשטות הזו.

לא הכל מושלם, אבל עושה אותי שלמה עם עצמי.

איך שמחתי שהלקוחה סיפרה לי כי קנתה את סט הכפיות/מזלגות בפוקס הום.