בעצב תנסי להכנס להריון

"הגוף של וילנאי בוגד בה. אכזרי הוא. לב, ריאות רחם ושחלות. כולם קורסים. לא איכפת להם שהיא אישה צעירה שרוצה לחיות, שיש משפחה, ובעל ואנשים בממתינה", נועה רום על סרט "זוג או ילד", שתאר את טיפולי ההפריה של אורלי וילנאי וגיא מרוז

נועה רום

12/09/2012


אמביוולנטיות. מילה ארוכה שמתארת את הרגשתי מצפייה בסרט האינטימי "זוג או ילד" בערוץ 10 אמש.  הסרט התיעודי המטלטל מתעד שנה בחייהם של אורלי וילנאי וגיא מרוז, הכוללת טיפולי פוריות, הריון, הפלה ושני אירועי לב. כמו היו רן שריג ודנה ספקטור מרגישים הצמד צורך להכניס מצלמה לרגעים אינטימיים וכואבים בחייהם. נדמה שבשם ה"לעזור לאחרים" הם אוהבים את ליטוף המצלמות, את הדרמה -את הצורך לשתף. אם לנו קשה שכולם יסבלו.

ובאותה נשימה, שמעתי את זעקתה. הגוף של וילנאי בוגד בה. אכזרי הוא. לב, ריאות רחם ושחלות. כולם קורסים. לא איכפת להם שהיא אישה צעירה שרוצה לחיות, שיש משפחה, ובעל ואנשים בממתינה. לא רחום הוא הגוף. מצא לו עם מי להתעסק. היא תצא מזה ותעשה גם סרט.

כל רגע קשה הם מתעדים. מדובר בחיים ומוות. רציתי לא מעט פעמים במהלך הסרט לעצום עיניים, להגיד קאט, תסגרו את המצלמה, תהיו לבד. לא צריך שכל מחט תחדור גם אלינו. לא תמיד צריך ללחוץ על הכפתור.לא רוצה לדעת מה יצא לה מהרחם. תעזבו אותנו. מספיק רע פה.

זה התחיל מזוג מאוהב. לו שלושה ילדים מנישואין קודמים , לה אחד. הם רוצים ילד משותף. לו יש 17 זרעים. שאר המילונים שאמורים היו להתווסף למספר הזה התאדו. אולי זה בגלל הסלולארי, אולי החור באוזון, אולי כי הוא כבר לא בן שלושים. מי יודע. מה שבטוח, וילנאי היא זאת שצריכה לעבור את טיפולי הפוריות. זריקות כואבות, דוקרות, שורפות, בדיקות אולטרסאונד, שאיבת ביציות, החזרתן- הליכים כירורגים, עם כל המשתמע מכך. והורמונים. הרבה הורמונים, אותם הם פורקים אחד אצל השנייה (בעדינות יש לציין, האם הקטעים של הריבים ירדו בעריכה?) ואצל הפסיכולוגית ד"ר איריס רייצס שאוהבת להקשיב לאנשים במצוקה (ע"ע איתן אורבך בריאליטי 24/7) ולשאול שאלות מורכבות כמו: "מה קורה לכם בתוך הקושי? לפחות היא לא מלעיטה אותם בכדורים נגד סכיזופרניה.

בניסיון השני יש הריון. כלומר הבטא עולה (בדיקת דם לגילוי הריון). יודעת כל אישה שהייתה במחלקת מאותגרי הפוריות  שמוקדם מידי לשמוח. ואכן האושר קצר. העובר לא התפתח. וילנאי לא מוותרת. גם הרופא שלה,  "אין כמעט אישה שאין לה ברקורד הפלה" אומר לה פרופ'  דוד לב- רן (מומחה במיילדת, וגינקולוגיה ופריון) כאילו מדובר בעקירת שן. אז תצמח חדשה.רופאים הם עם רגיש ומלא בטקט. רגע מרגש.

גם אירוע לב לא מרתיע את וילנאי - היא רוצה לנסות שוב. ואז מגיע השני והחשד כי אולי היא מסכנת את עצמה.ואם לא מספיק, מסתבר שמעולם לא הציעו למרוז לטפל בבעיית הזרע שלו. הופה. יש תחקיר ביד. חזק יותר מהקוליפורמים בחומוס. ועכשיו הם מרומים וכועסים.

מי אשם בהזנחת הזרע של גיא?

לא ברור איך זוג חכם כמוהם לא עשה בדיקה בסיסית. שיטוט מהיר בפורומים של פוריות נותן מידע שכל אדם שנכנס לטיפול פולשני צריך לבדוק. והם אלופים בתחקירים . יודעים להגיע לאנשים בחלונות הגבוהים. האם יש פה עניין של הזנחה? פחד? ואם יש פיתרון לבעיה של מרוז, מדוע הסרט לא המשיך, מה קרה אחרי שיחת הטלפון המרגשת לוילנאי שבה הוא מספר לה שיש פיתרון לבעיה שלו? האם עבר את הניתוח?

חשוב לזכור, וילנאי נכנסה לטיפולים עם מחלת אסטמה. היא לקחה על עצמה סיכון גדול.  נשים שיצפו בסרט יחשבו שטיפולים שווים התקפי לב. לא אופתע אם מחר חדרי המיון יהיו מוצפים בנשים צעירות עם לחץ בחזה רק כי הן חשבו להתחיל בטיפול .

יש סיכונים בטיפולי פוריות ורופאים המומחים בתחום צריכים למנות אותם. המסע לעבר ההורות לא פשוט, רק שברוב המקרים הוא מסתיים עם ילד ולא בהחייאה .

והערה לסיום: בתחילת הסרט, מרוז שואל את וילנאי –"מה עם אימוץ? "והיא עונה לו "מה עם גירושין?" –כלומר אם אתה בכלל מעלה את הרעיון ניפגש ברבנות. בסיום הסרט, כשהם מחויכים ונושמים, הם אומרים שהכול פתוח. אימוץ, פונדקאות, בצורה טבעית (האם יהיה סרט המשך: הסתימה של גיא נפתחה?). אז חברים: אימוץ היא לא ברירת מחדל, היא לא פשרה. היא גם לא הורגת. גילוי נאות: הכותבת אימצה אפרוח בקור של מינוס 40 מעלות. וחזרה כדי לספר את זה.