קורנסו של הענק הקוריאני

פטריק קים היה מומחה לאמנויות לחימה מזרחיות, קשוח, חזק, רב תושייה ורב שגל, והוא עיצב, למרבה הצער, את תפיסת הסקס של ארז עמירן בהתבגרות. במבט לאחור הוא מבין שמדובר במכונאי

ארז עמירן

11/09/2012


לא הנרי מילר ולא ליידי צ'טרלי, וגם לא סיפורה של או. מי שעיצב את עולמי הרוחני (או למצער, את תפיסת הסקס שלי) היה לא אחר מאשר פטריק קים, הענק הקוריאני המסוקס.

תחת שם העט המופלא "ברט ויטפורד", בכריכה רכה ובפורמט אידיאלי להסתרה זריזה מתחת למזרון, בילינו אני ופט שעות ארוכות של נחת כשאנו מקפצים יחדיו אל בין זרועותיהן של בנות תערובת אקזוטיות שקוראות לנו "בוא".

קצת חומר רקע – פטריק קים הוא סוכן סי.איי.אי שגובהו שני מטרים והוא ידוע (בכל רחבי עולם הכריכות הרכות) בביצועיו המושלמים, במיטה ומחוץ לה. ואה, כן, איבר המין שלו מתואר כ"קורנס לוהט", "מגדל בוער" או "סלע אדירים". לילד בתחילת צמיחתו המינית, ההשוואה המעליבה לכל הפאר וההדר האלה, היא מהסוג המצלק לנצח.

פטריק קים היה מומחה לאמנויות לחימה מזרחיות, קשוח, חזק, רב תושייה ורב שגל.

אני לא הייתי שום דבר מכל אלה.

במקום זה תחזקתי חצ'קונים במידה, דימוי גוף רעוע, ותחושה שאני מזלג בעולם של מרק. נורא רוצה ולא יכול.

פטריק התייחס לנשים החולפות בחייו כאל מתלה לתליית חגורת הביצים שלו. הן בתמורה, נפרשו לרגליו בערימות מרטטות של התרגשות ועונג. הכי-רחוק שאפשר מהחששנות המתבטלת שלי מול בנות הכיתה מנצות החזה שלא ראו אותי ממטר.

במבט מפוכח (והרבה פחות בתול) לאחור, אני יכול להעיד שפטריק היה מעט מוגבל בתפיסתו המינית, ובעיקר צפוי וידוע-מראש.

איכשהו, ההתנהלות המינית שלו, מעולם לא התעכבה על זוטות כמשחק מקדים או חיזור רומנטי. גם במילים הוא חסך. לתפיסתו (כנראה) – למה להכביר מלל כשאפשר במקום זה לצבוט פיטמה באכזריות מענגת.

כל איבר בגופו היה "וואן טריק פוני" -  ידיו (המיובלות) ידעו רק למעוך, שפתיו רק הלהיטו, חזהו התנשף, ואיבר מינו הלם.

לא יודע אם זה קוצר ידו של הסופר או אג'נדה מנומקת היטב של סוכני חרש אמריקאים, כך או כך, אני מניח שכשאתה שני מטר של שרירים קוריאנים המחוברים לסלע-מגדל-קורנס,  אתה באופן טבעי נוטה להתאמץ ולהשקיע פחות.

עובדה - המנעד המצומצם של פטריק לא מנע מהנשים בחייו להתמסר לו, ומהר. שלוש פיסקאות מרגע הפגישה והן כבר רוכבות עליו בשמחה בדרך אל שרשרת האורגזמות המיוחלת. תוך-כדי, הן לא פוסחות על אף קלישאה – הן מקשתות את גבן, רגליהן נכרכות, פטמותיהן עולות באש, והן נוהמות ומגרגרות כחיות יער.

עם סיום תפקידן בין הסדינים הן לרוב מוצאות עצמן מתות מכדור מכוון היטב של מרגל רוסי קר מזג. מספקות לפטריק עוד סיבה לנקמה.

רגע לפני מותן הן ודאי מתנחמות במחשבה, שגם אם נקטפו בטרם עת, לפחות הן זכו לרכוב על קורנסו של הענק הקוריאני המסוקס.

כאז, כן היום, איכויות ספרותיות מעולם לא עמדו ביסוד בניית בנק האוננות שלי. עזבו אותי מתיאורי רגש עתירי דימויים, הבו לי את פעולת הבוכנה המפמפמת וים של שדיים רוטטים.

שני עמודים מתחילת הקריאה עד הרגע בו מכתים הזרע את הסדין, הם הסטנדרט הרצוי. ואוי לבושה, זו גם אמת המידה היחידה שלי ל-"ספרות אירוטית משובחת מהי".

איורים: ארז עמירן