עוטפת בארז - הבלוג של מירית וולך

אני שפויה?

פוסט מבולבל, בדיוק כמוני, איך הורה אמור לדעת מה נכון אם המדינה ומוסדותיה לא יודעים? להרחיק את הילדים מהעוטף במחיר יציבותם הנפשית או להשאירם פה במחיר (אולי) שלמותם הפיזית?

מירית וולך

24/08/2014


אנחנו פה, עם שלושת הילדים, בצמוד הגדר שלנו, שיחסית לצמודי גדר הוא רגוע ושקט, אבל אתם יודעים, זה רק ביחס לצמודי הגדר...

מצד אחד, הילדים דורשים יציבות, אחד-אחד הם מבהירים לי, כל אחד ברמתו ויכולתו, שהם רוצים את הבית ויהי מה.

גם הפרנסה מחייבת, , גם ההוראות הרשמיות של המדינה (הנחיות פיקוד העורף להיום):

10568831_688318434582663_2049362173717720149_n

 

ומצד שני, מה בדיוק אמורים לעשות ילדים בקו החזית? להגן על החוסן של המדינה? באמת? ילדיי בני השנתיים וחצי והארבע וחצי הם קו ההגנה של המדינה?

קוראת על דניאל ז"ל ומזדעזעת, האם גם אותנו יתפוס האסון בדרך החוצה? האם אני יכולה להיות בטוחה שהשידור הזה של עסקים כרגיל - לא מעמיד את ילדיי האישיים בסכנה מרובה מידי?

כבר לא יודעת מה לחשוב, לסכן כרגע את שלומם הפיזי ואת חוסנם הנפשי, או לסכן את אמונתם ביציבות הבית ואת רווחתם הכלכלית? להקשיב לבטן ולנטרל את החששות של הדמיון? להקשיב למדינה שהסירה מעליה כל אחריות לתושבי העוטף? להקשיב לראש שאומר שסטטיסטית פה די בטוח? הרי אם זה יפגע בנו - זה מאה אחוז פגיעה.

פוסט מבולבל, בדיוק כמוני, איך הורה אמור לדעת מה נכון אם המדינה ומוסדותיה לא יודעים?