הורים ותומים - הבלוג של אפרת מונשרי גורן

לגדל נסיכה

אנחנו מגדלים אותן כנסיכות ואחר כך מתפלאים שהעיסוק המרכזי שלהן הוא דימוי גוף, בגדים ואיפור

אפרת מונשרי גורן

20/05/2013


פעם גידלו כאן ילדים, ילדים שידעו מה מקומם במשפחה, עזרו קצת בבית ובעיקר הבינו שהעולם לא סובב סביבם. נסיכים ונסיכות היו רק באגדות ושם הם לבשו בגדים יקרים, חיו בחדרים מפוארים ובעיקר הקיפו אותם משרתים. היום כולנו מגדלים נסיכים קטנים בבית ואנחנו המשרתים,

נסיכים זה משהו אחד, הם בעיקר רגילים שיש סביבם משרתים אבל לגדל נסיכות  זה הרבה יותר מורכב ולפעמים גם בעייתי. כי נסיכות חייבות להראות טוב ולעמוד בקריטריונים ברורים של משקל ומראה.

זה אולי נשמע מצחיק אבל למעשה מהרגע שנולדת לנו ילדה אנחנו מפסיקים לקרוא באופן ביקורתי את כל ספרי האגדות ומתחילים להתייחס באופן מגדרי לתינוקת. המגדריות כוללת בגדים בצבעים מסוימים, ובדרך כלל גם בגדים לא נוחים וכמובן סיפורי ילדים המעבירים מסר. אנחנו מצפים מהנסיכה הקטנה להתלבש יפה, גם אם לא ממש נוח לבת השמונה חודשים שרק התחילה לזחול, להסתדר עם שמלה, ובעיקר לא ללכלך את הבגדים העדינים, כיאה לנסיכה. ההגבלות בבגדים, גם כשהן נעשות ממקום טוב ורצון להשקיע, לא מעודדות התפתחות תקינה ומאושרת.

הבנות שלנו מתחפשות לנסיכות, מתלבשות בבגדים שעליהן מצוירות נסיכות ואפילו רואות סרטי נסיכות. ספרי הילדים שסביבנו מלאים בנסיכות שונות ולשנייה אף אחד מאיתנו לא מתעכב על המסר המועבר לילדים או בעיקר לילדות שלנו. היפיפיה הנרדמת, מולאן או בת הים הקטנה, הן כולם מסר אחד גדול של "תהיה יפה ותשתקי"  השאר כבר יסתדר.

אז לכל זה אנחנו מכוונים את הילדות שלנו. נסיכות זה הרבה יותר ממצד קיומי בו משרתים אותך, זה מצב בו את חייבת להיות פאסיבית במעשים אבל בהחלט אקטיבית בדרך שלך להיות מטופחת או עומדת בסטנדרטים. רוצים דוגמאות? בת הים הקטנה עוברת שינוי צורה ומוותרת על המהות שלה ובעיקר על הסנפיר כדי לזכות בנסיך, אותו היא בקושי מכירה. שלגייה והיפיפיה הנרדמת מעבירות מסר ברור שכדאי להיות יפה כדי להשיג את הנסיך שלך ויסמין שזכתה באהבה עשתה זאת בעיקר כי היא יפה וזה הערך שלה.

שימו לב שעכשיו גם גיבורת אמיצה עברה מיקאובר רציני כדי להפוך לנסיכה. תלתליה הפראיים סודרו, היא קצת רזתה, כי מי ירצה נסיכה שמנמנה ובעיקר אופרה באיפור עדין. אפילו הגיבורות המצוירות חייבות להראות כפי שמצפים מהן ולא יכולות להמשיך לרוץ שמחות ביער.

אז לכל זה גדלות הילדות שלנו למסרים ברורים של רזון ויופי בלי התייחסות כמעט בכלל לאופי, חוכמה, נדיבות או תכונות אחרות. אחר כך אנחנו מתפלאים שהעיסוק הבסיסי של הבנות שלנו הוא דיאטות, איפור ומריטת שערות.

דימוי גוף מתחיל להיבנות בשלבים מוקדמים יותר משאנחנו מדמיינים וקשור גם למסרים סמויים שמועברים.

ושירה? שירה מסכימה

זה באמת בעייתי כשחושבים על זה. יש כל כך הרבה סיפורים שמסבירים איך להתנהג ואיך להתלבש אבל גם אם לא יספרו לנו סיפורים ואגדות זה מה שרואים היות בטלוויזיה. האיפור והבגדים הם משהו שאנחנו רואים בטלוויזיה – זו האופנה ואלו הסטנדרטים. כל המגישות רזות ומאופרות וכולן הולכות עם פן בשיער. כמעט ואין מישהי עם תלתלים או שמנמנה. ולכן גם אם לא יקריאו לנו סיפורים או ילבישו אותנו בבגדים של בנים בגיל קטן- זה מה שנראה.

הטלוויזיה משפיעה עלינו ועל איך שנרצה להראות ואולי את קוראת לזה דימוי גוף או משהו כזה אבל זו החברה שלנו ומה שהיא משדרת לנו.

חוץ מזה יש גם ספרים וסרטים אחרים היום. למשל משחקי הרעב היא כזאת שלוחמת ולא אכפת לה איך היא נראית. אפשר לחפש ספרים אחרים ואותם לקרוא או לדבר עם הילדים על מה שמועבר כמסר. אם מבינים שזה המסר אז מתייחסים אליו אחרת.

חשוב לי להגיד שלהתלבש יפה או להתאפר בטעם זה לא דבר רע . לא צריך שזה יהיה הדבר הכי חשוב של ילדות או נערות אבל זה לא משהו פסול. אם זה חלק מהחיים ולא הדבר העיקרי אז בהחלט יש לו מקום. אם יש משהו שעוזר לדימוי גוף, למשל שנערה מתאפרת ואז היא מרגישה טוב יותר, אז זה חיובי. הבעיות מתחילות כשמישהי רוצה להראות אחרת או כל הזמן עסוקה באיך שהיא נראית.