אודליה אלטמן – הכול על משפחה גירושין וירושה - הבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

בדיקות גנטיות להוכחת אבהות או אימהות

בדיקות גנטיות להוכחת אבהות או אימהות – באילו מקרים בתי המשפט יאשרו את השימוש בהן? סקירת החקיקה והפסיקה החדשה בנושא

עו"ד אודליה אלטמן

25/12/2012


לפי חוקי מדינת ישראל, ביצוע בדיקה גנטית לשם קביעת קשר משפחתי, כגון של הורות, טעונה החלטה של בית משפט מוסמך. לא תמיד ייאותו בתי המשפט להעניק סעד כאמור. בעקבות תיקון חוק מידע גנטי, פסיקה חדשה ענפה התפרסמה בנושא זה בשנתיים האחרונות, ובה עוסקת הרשימה הנוכחית.

לפי חוק מידע גנטי, מוסמכים בתי המשפט לא רק להורות על בדיקת רקמות, אלא אפילו לכפות את ביצועה על נתבעים שמסרבים לה. מתי יעשו בתי המשפט שימוש בסעד קיצוני שכזה? להלן בהמשך תובאנה דוגמאות.

בחודש אוקטובר 2012 התפרסם פסק-דין של בית המשפט העליון, אשר הורה לרשום במשרד הפנים את המאהב של אישה נשואה כאבי בתה הקטינה, ולא את בעלה. מדובר באישה שבעת פירוד מבעלה הרתה למאהבה לטענתו, ואחר כך שבה לחיות עם בעלה, וטענה כי הוא-הוא אבי הבת. בית המשפט, אשר דן באותו תיק במסגרת ערעור בגלגול שלישי, הדגיש כי קביעת האבהות איננה קביעה עובדתית פוזיטיבית. קביעת האבהות נעשתה על סמך ראיות נסיבתיות, ולא על סמך ביצוע בדיקה גנטית. הרקע להדגשה של בית המשפט העליון הינו חשש הממזרות, אשר הועלה לדרגת שיקול עליון במסגרת תיקון החוק האמור. בערכאה הדיונית לא אושר רישום המאהב כאב במשרד הפנים, ונקבע כי הוא יוכר רק כ"אב פסיכולוגי", הרשאי לקיים הסדרי ראיה עם הבת, המכירה אותו כאביה, ושיש לו עמדה בשאלת רצונה של האם להגר לחו"ל עם הבת, יחד עם בעלה, אליו שבה כאמור.

נפוצים הם המקרים בהם אישה מגישה בצוותא חדא תביעות לאבהות ולמזונות נגד גבר שאינו נשוי לה, ושלטענתה נכנסה להריון ממנו. במקרים אלו נוהג ביהמ"ש כמעט תמיד לחייב את הגבר בבדיקת רקמות, לרבות כאשר האם אינה מצליחה להביא ראיות מספיקות, אפילו לא במאזן הסתברויות (ביטוי משפטי שפירושו כאן הוכחת סיכוי של 51% לפחות), לכך שקיימה בכלל קשר מיני עם האב הנטען במועדים הרלבנטיים להריון. כך הוא בשל טובת הקטין, שאיננו אמור לשלם את המחיר על מעשיה ומחדליה של אימו. לפי פסיקת בית המשפט, די בכך שהוכח כי האם והנתבע קיימו יחסי מין בשבועות ואף בחודשים (!!!) שסמוך לפני הכניסה להריון, כדי שבית המשפט יורה על בדיקת רקמות, בניגוד לרצונו של הגבר הנתבע, והכול כאמור על מנת להגן על האינטרסים של הקטין.

והנה, בפסק-דין חדש בתביעה שכזו, אשר נדחתה, לאחר שהבדיקה הוכיחה כי הנתבע איננו אבי התינוק, חייב בית המשפט את האישה לשלם לגבר הוצאות משפט בסך 12,000 ₪. זאת, למרות שהאישה הייתה מיוצגת ע"י עו"ד מטעם לשכת הסיוע המשפטי, שזו ראיה מקובלת לחוסר יכולת כלכלית מצידה. בית המשפט הורה והנחה כי מן הראוי להגיש תחילה רק תביעת אבהות, ורק לאחר שיתברר כי אכן הנתבע הינו האב, תבוא העת להגיש גם תביעת מזונות עבור הקטין ותביעת משמורת. יוער כי לפי תקדים אחר, לא ניתן להגיש תביעה נזיקית לפיצויים על הולדה נגד רצון הגבר כשהאישה עדיין בהריון.

ממזר הינו מי שנולד לאישה נשואה מגבר שאיננו בעלה, ואסור לו לפי ההלכה לבוא בקהל ישראל, כלומר להינשא עם מי שאינו ממזר. מאז התיקון לחוק מידע גנטי מחודש יולי 2008, כאשר קיים חשש לממזרות, לא יאשר בית המשפט ביצוע בדיקה גנטית, אשר עלולה להוכיח את החשש ולהופכו לעובדה קיימת. כך הוא אף אם פירוש הדבר שהקטין יישאר ללא דמי מזונות. רק במקרה של סכנת חיים או חשש לנכות חמורה, מאפשר החוק לבצע בדיקה למרות חשש למימזור הקטין. ישנם תקדימים בהם סירב בית המשפט להרשות לבצע בדיקת רקמות לא רק לגבי ילדים שנולדו במהלך הנישואין של הוריהם, אלא גם לגבי ילדים שנולדו לפני שהוריהם נישאו זה לזה, אך מעולם לא קמה טענה נגד כשרותם. בית המשפט יתנגד בדרך כלל גם להבאת ראיות אחרות להורות שיש עימן יצירת ממזרות, ולא רק להבאת הראיה האולטימטיבית של בדיקה גנטית.

לעתים, לאו דווקא חשש הממזרות הוא שמונע מבית המשפט לתת היתר לביצוע בדיקה גנטית, אלא הדאגה לשלומו הנפשי של הקטין, אשר מכיר כל חייו אב אחד, וגילוי כי אביו הינו אדם אחר עלול לערער את כל עולמו ולגרום לו נזק פסיכולוגי. מנימוק זה סירב בית המשפט לבצע בדיקת רקמות בקטינה בת 3 שנים.

בתקדים מעניין, סירב בית המשפט לבצע בדיקת אבהות לגבי נער בן 17 שנים, למרות שלא היה קיים באותו עניין חשש ממזרות (שכן אביו הרשום של הקטין לא היה יהודי), שוב – מתוך מחשבה על שלומו הנפשי של הקטין.  גם כאשרה אב אחר טען כי הינו שתוקי, שלכן לדידו אין חשש לממזרות, לא אושרה הבדיקה.

במקרה הפוך, אושרה בדיקת רקמות בילדה בת 8 שנים, למען טובתה הרגשית, ולמרות שבאותו עניין היה קיים חשש לממזרות.

לא תמיד אחד ההורים מסרב לבדיקה, אך מנגד לא יהיה די גם בהסכמת שני ההורים כדי לשכנע את בית המשפט לערוך בדיקה גנטית שאיננה לטובת הילד. כך שלל בית המשפט ביצוע בדיקת רקמות לקטינה בת 12 שנים, למרות ששני הוריה הסכימו לביצוע הבדיקה, ולמרות שאביה התגורר בחו"ל והקשר שלה עימו נותק זה מכבר, שמכאן נובע כי הקטינה כבר איבדה אותו כאב פסיכולוגי. בית המשפט קבע כי חרף זאת, האב הינו אב פסיכולוגי, מעצם קיומו בתודעתה של הבת, ואין לסכן את שלמותה הנפשית של הילדה באמצעות הבדיקה העלולה לשלול את אבהותו. בית המשפט עשוי במקרים דומים, בהם יתכן כי ההורים אינם אמונים על טובת הילד לפי דעת השופט, למנות אפוטרופוס לדין לקטין, על מנת שלקטין יהיה ייצוג נפרד משלו, לאו דווקא באמצעות הוריו.

אמנם בדיקת רקמות שבוצעה כהלכה הינה וודאית ב-99.99%, אך גם בתחום זה קורות טעויות אנוש מידי פעם. לפני כשנה בוטל פסק-דין הקובע אבהות, לאחר שהתגלתה טעות בבדיקת רקמות שבוצעה באחד מבתי החולים בארץ 18 שנים קודם לכן, ושימשה ראיה מכרעת בתיק. יחד עימו בוטל גם פסק הדין בעניין מזונות שניתן יחד עם קביעת האבהות.

לא רק קטינים נזקקים להליכים מעין אלה. בתקדים מעניין, חויב בן 80 להיבדק לגבי אבהותו על בן 40. במקרה אחר, חויבו שני הוריו של גבר אשר נפטר, למרות סירובם, לעבור בדיקת רקמות במסגרת תביעת אבהות על קטין שהוגשה נגד המנוח.

נמצאנו למדים כי הנושא הנדון הינו מתפתח ודינאמי, עשיר בתקדימים חדישים, ומן הראוי להיות עם היד על הדופק ולהיזקק במידת הצורך לייעוץ משפטי עדכני.

למידע נוסף אודות עו"ד אודליה אלטמן:

פרופיל לינקדאין של עו"ד אודליה אלטמן

עו"ד אודליה אלטמן - ישראבלוג