הבלוג של תמר מהגולן

מה בראש שלי

אדריכלית, יועצת זוגית, אמא, בת, רעיה, אחות - לא דווקא בסדר הזה. קוראת אובססיבית, כותבת את עצמי לדעת ואוהבת לייקים (סוג של מחיאת כפיים)

עדכונים:

פוסטים: 154

החל מיולי 2010

epidoral_750

כבת ליוצאי מזרח אירופה ינקתי מילדות את התפיסה שאם זה לא כואב אז אין בזה ממש.

גם בענייני לידות, ישנה תרבות של “סיפורי גבורה” המאדירים את הסובלות שעות צירים ארוכות, תפרים מפה עד לשמה, לידות וואקום ומלקחיים ושאר זוועות. כי כמה שיותר סבלנו נקבל יותר נקודות? אז זהו – שלא!

גילוי מרעיש: אין תחרות על גובה הסבל ואורך הכאבים. גם לא מקבלים מדליות או קופונים ביציאה מבית החולים עבור התנהגות טובה.

אפידורל זה לא לחלשות אופי. אלחוש פלג הגוף התחתון בזמן לידה הוא תרופה שיש לה יתרונות וחסרונות. יש אפשרות לתפקד בלידה בלי להתמוטט מכאבים, ויש סיכונים שנובעים מזריקה בגב, מהחומר עצמו, ועוד. מי שרוצה לדעת שתקרא על זה ותחליט בעצמה.

בפרק האחרון ב”בייבי בום” (שיש לי הרבה מה לומר על הקונספט אבל לא כאן המקום) עומד צוות חדר לידה ושומע את ההודעה שיולדת X רוצה ללדת בלי אפידורל, וכולם מתמלאים נחת רוח,  ומייד גם שולפים את השפן הפולני: נראה מתי זה יעבור לה.  ואיך הם מכנים לידה ללא אפידורל? – לידה טבעית.

ואני תוהה – מה כל כך טבעי בלידה בחדר שדומה לחדר ניתוח, עם אינפוזיה ביד ומוניטור מחובר לבטן כך שאת מחווטת מכל הכיוונים. על מיטה שהיא ארגונומית לרופא יותר מאשר ליולדת עצמה, וכשבכל רגע נתון מחדירים בך את ההרגשה שאם לא תעשי מה שהם אומרים את עלולה לפגוע בתינוק שלך, זה שהרית כבר תשעה חודשים. ועל כל המצב הלא-ממש-טבעי הזה, הם עוד מתנשאים על מי שמחליטה להינות מיתרון אחד שיש בלידה בבי”ח, ואין בלידה בבית, שהוא זריקת אפידורל.

גם בלידה עם אפידורל יש כאבים. הזריקה לא תמיד מאלחשת הכל (מניסיון שלי, בלידה הראשונה, כשאמרתי בבהלה למיילדת שאני מרגישה כאבים בצד אחד, אז היא אמרה שזה קורה לעיתים) ולפעמים בגלל הזריקה יש ירידה של לחץ דם והרגשות אחרות לא טובות, כך שאפידורל זה לא מילה נרדפת לגן עדן.

ועוד דבר –  ללדת עם פחות כאבים זה לא עניין מגונה. אני עוד לא שמעתי על גיבור שהתרברב שעשו לו טיפול שורש בלי הרדמה וכולם, כולל הרופא שיניים, הסתכלו עליו בהערכה. על אחד כזה אומרים מילה אחת: אידיוט.

 

תרבות חלוקת הצל”שים, אגב, לא נגמרת בחדר לידה. היא עוברת למחלקת הנקה, לאגף החזרה לעבודה אחרי חופשת לידה, ממשיכה לתחום האכלה דרך הסוכנות השיפוטיות שנקראות “אחיות טיפת חלב” וכמו שזכור לכם ברחוב הישראלי: לכל אחד יש מה לומר.

לסיכום -

ללדת זה כואב, זה כרוך במאמץ, ויש סיכונים לאם ולעובר, ולכן כולם שמחים ומתרגשים כשהכל עובר בשלום.
עם או בלי אפידורל, את הכאבים במילא שוכחים, אחרת לא ניתן להסביר את הנהירה החוזרת לחדרי הלידה.

 

*הכותבת עברה חמש לידות שונות. באופן טבעי.

עוד מהבלוג של תמר מהגולן

תצוגה מקדימה

הרשימה - על מה כל המהומה?

מה שהספר אומר, בהרבה מילים זה: רשמו את החלומות שלכם, ורוצו להגשים. לא מסובך. נכון? אז למה לא עשיתם את זה עד עכשיו? ולמה יש לכם המון תירוצים וסיבות הגיוניות שזה עוד לא קרה? ואולי אף פעם לא הגדרתם את החלומות שלכם? אז ככה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

כשיוצאים מאזורי הנוחות מגיעים למקומות נפלאים

    יום אחד הבנתי שהפכתי להיות כזאת פונקציונאלית ומחושבת, שאם שומטים לה את הראציו מהיום יום היא הולכת לאיבוד. מהנשים התכליתיות המתוזמנות הללו, שמבשלות עם סינר,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רשימת חוקי הבית לחופש הגדול

היום מסתיימת שנת הלימודים בתיכונים ובחטיבות הביניים. היום מקבלים תעודות וחוגגים, מחר הם בטח ישנו עד הצהריים, ואחרי הסופשבוע יתחיל, באופן מעשי, החופש הגדול. נגמר הסדר הישן שכולם קמים בבוקר, הולכים מהבית, חוזרים רעבים...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה