הבלוג של תמר מהגולן

מה בראש שלי

אדריכלית, יועצת זוגית, אמא, בת, רעיה, אחות - לא דווקא בסדר הזה. קוראת אובססיבית, כותבת את עצמי לדעת ואוהבת לייקים (סוג של מחיאת כפיים)

עדכונים:

פוסטים: 154

החל מיולי 2010

סיפור על האנשים האלה שדרכם אל העתיד סלולה ומתוכננת להם מימי בי”ס תיכון. ועל המציאות שלא תמיד מתיישרת עם התכנונים האלה. על רכילות מרושעת בקהילות קטנות, ועל ארוחות בוקר במלונות בישראל.

23/06/2014

הרבה שנים עברו מאז שאדם וריצ’ל הפכו לזוג, אי שם בשנות התיכון. לאחר שניהם סיימו אוניברסיטה והתבססו מקצועית, הרגיש אדם שהוא מוכן לעבור לשלב הבא, והציע נישואים לריצ’ל. גם אדם וגם רייצ’ל מגיעים ממשפחות יהודיות “מסודרות”  ומסלול חייהם היה מאוד ברור וידוע להם ולסביבתם. ואז הגיע אלי, בת דודתה של ריצ’ל, בעלת המוניטין המפוקפק, וכל מה שהיה מאוד ברור לאדם התערער.

כך מתחיל הספר “אותה התמימות” שכתבה פרנצ’סקה סגל, בהוצאת ידיעות ספרים.

120817

לכאורה הייתי אמורה להזדהות מאוד עם עלילת הסיפור. סיפור חיי נושק לסיפור הזה בנקודות רבות. דומות ושונות בו זמנית.

אני גדלתי במושב דתי קטן, והתאהבתי בגיל תיכון בשכן שלי, ומאז אנחנו יחד. חיים בקהילה קטנה, זיווג שמתקדם לכיוון אחד, וקרבה גיאוגרפית למשפחות המוצא.

לעומתי, עלילת הספר מתרחשת בקהילה היהודית האורתודוקסית בלונדון. הקהילה מרוכזת סביב בית הכנסת, כולם לומדים באותם בתי ספר ומקושרים בקשרי נישואים וחברות זה עם זה. כולם מחוברים גם לישראל כמו בהרבה מהקהילות היהודיות בחו”ל, וכולם מרכלים על כולם. גם זה, כמו בכל קהילה מצומצמת. מסתבר שבחו”ל ישנה סובלנות גבוהה יותר לגוונים שונים של קיום מצוות גם בקהילות האורתודוכסיות. אנשים הולכים לבית כנסת בשבת, חוזרים הביתה במכונית לקידוש ואחר כך יוצאים לפאב (לא כשר) ואף אחד לא מוקיע אותם, וגם לא אם הם מתבוללים. מרכלים? – כן. בוודאי. זעים באי נוחות בכיסא כשהם מופיעים בבית כנסת? כמובן. אבל לא דוחים. אני חושבת שבקהילות שלנו פה צריכים ללמוד את השיעור הזה, של הסובלנות כלפי כל הממוקמים על הרצף.

אדם וריצ’ל מחושבים ושקולים ועושים החלטות נבונות, ונראה שלכולם ברור שהם נועדו זה לזו. אבל כשטקס הנישואים מתעכב בגלל פרוצדורות, ואלי הפרועה נמצאת ברקע, לאדם כבר לא ברור מה הוא באמת רוצה. השגרה והבנאליות של רייצ’ל פתאום משמימות אותו, המציאות נדמית לו אפרורית מול הצבע והנועזות של אלי. אבל החיים המקצועיים ששלובים בחיי המשפחה נדמים לו פריכים והוא מתקה לקבל החלטה.

כשסוף סוף הוא מבין לאן ליבו נוטה, מגיעה המציאות ומשנה את החוקים. אבל את זה תיאלצו לקרוא לבד.

 

אהבתי את השפה הקולחת, את הרעיון שעליו מתבסס הסיפור, ומאוד אהבתי את התיאורים על ישראל. בעיקר את תיאור ארוחת הבוקר במלון, ואת המשפט על המלפפונים הים תיכוניים. אם גם אתם מאלה שמעקמים את האף מול המלפפונים התפלצתיים באירופה, גם אתם תחייכו.

עוד מהבלוג של תמר מהגולן

תצוגה מקדימה

הרשימה - על מה כל המהומה?

מה שהספר אומר, בהרבה מילים זה: רשמו את החלומות שלכם, ורוצו להגשים. לא מסובך. נכון? אז למה לא עשיתם את זה עד עכשיו? ולמה יש לכם המון תירוצים וסיבות הגיוניות שזה עוד לא קרה? ואולי אף פעם לא הגדרתם את החלומות שלכם? אז ככה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

כשיוצאים מאזורי הנוחות מגיעים למקומות נפלאים

    יום אחד הבנתי שהפכתי להיות כזאת פונקציונאלית ומחושבת, שאם שומטים לה את הראציו מהיום יום היא הולכת לאיבוד. מהנשים התכליתיות המתוזמנות הללו, שמבשלות עם סינר,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רשימת חוקי הבית לחופש הגדול

היום מסתיימת שנת הלימודים בתיכונים ובחטיבות הביניים. היום מקבלים תעודות וחוגגים, מחר הם בטח ישנו עד הצהריים, ואחרי הסופשבוע יתחיל, באופן מעשי, החופש הגדול. נגמר הסדר הישן שכולם קמים בבוקר, הולכים מהבית, חוזרים רעבים...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה