הבלוג של תמר מהגולן

מה בראש שלי

אדריכלית, יועצת זוגית, אמא, בת, רעיה, אחות - לא דווקא בסדר הזה. קוראת אובססיבית, כותבת את עצמי לדעת ואוהבת לייקים (סוג של מחיאת כפיים)

עדכונים:

פוסטים: 154

החל מיולי 2010

מזמינה אתכם למסע הפרטי שלי להקמת עסק חלומותיי. מסע פנימי בתוכי לבירור ודיוק, ומסע בנבכי הבירוקרטיה והמבוך החומרי להעברת העניין מהכוח אל הפועל. יש לי הרגשה שתוכלו למצוא פה ושם נקודות השקה ביני לבינכם. בין אם אתם שכירים או עצמאיים. שנתחיל?

15/05/2014

שרטוט

הקדמה היסטורית: כבר מעל עשרים שנה שאני בעולם התעסוקה. בשנת 93 סיימתי את לימודיי (הנדסאית אדריכלות), ותכף ומייד מצאתי עבודה בחברת אדריכלות גדולה. שש שנים עבדתי שם בשרטוט. בהתחלה עוד לקחתי עבודות פרטיות אחרי הצהריים, תכנון תוספת חדר ורישוי מרפסת, אבל זה לא היה נוח. לא הייתה לי פינת עבודה מסודרת (ימי השרטוט הידני, להזכירכם) ולא היה לי הרבה זמן לזה כי היו שני פעוטות בבית ובעל וכביסה. אז נשארתי שכירה כי זה היה מרגיע לדעת שיש משכורת בכל חודש בבנק, והרעיון של עצמאות עסקית ירד מהפרק.

עם השנים עבדתי גם בוועדה לתכנון ובניה, בשיווק מגרשים בישוב, בתור מזכירה במט”י גולן ובחברה לתכנון גגות, ואף פעם לא היו לי שאיפות לעסוק באדריכלות באופן פרטי. האמת היא שגם היה לי נוח כשכירה. העבודה נשארה במשרד והזמן שלי בבית היה פנוי לי, לתחביביי, לילדים ולכביסה. ואז נולדו התאומות.

כשחזרתי מחופשת הלידה, ואחרי 60 יום כקבוע בחוק (ועם התראה שך 30 יום), פוטרתי. מאחר והתאומות היו במעון שעלה כמעט 4,000 ₪ (לפני ההחזרים מהתמ”ת) הייתי חייבת עבודה. חיפשתי ומצאתי. משרד קטן מאוד שמתנהג “כמו משפחה” ולא כמו עסק, מה שאומר שהכול התערבב. העבודה גלשה הביתה, טלפונים טולפנו בלילות ובימי שישי, ימים שלא הלכתי למשרד כי לא הייתה עבודה, ופרצופי “ריגשי” כשלקחתי יום חופש פה ושם. בשלוש שנים שעבדתי שם גם מלאו לי ארבעים (גיל משברים, חשיבה מחודשת על החיים, כאלה…) גם מלאה נפשי מחציית הגבולות הבלתי פוסקת הזאת ונמאסו עלי פרצופי ה”טובה” כשהרשו לי להיעדר מהעבודה מעת לעת. או אז גמלה בי ההחלטה שעלי להיות האדון לזמן של עצמי, ולכן אהיה עצמאית. זה משפט חשוב, ועוד נחזור אליו.

בחורף הקודם היו לי רעיונות גדולים בנוגע לאוכלוסייה המתבגרת בישוב בו אני גרה, ונרשמתי לקורס “יוזמים עסק” של מט”י כדי לקדם את הרעיונות הגדולים שלי. במהלך הקורס הוצאנו סקר בישוב בנושא המיזם ההוא כדי לברר מה עמדת הלקוחות הפוטנציאליים ומה רצונותיהם וצרכיהם. הסקר הראה שהלקוחות הפוטנציאליים לא רואים עצמם ככאלה, ולכן המיזם ירד לטמיון, אבל הקורס של מט”י נטע בי את הרעיון לעסק עצמאי, ואת ההתלהבות הדרושה לפתיחת עסק.

כשניתחתי את המהלך הזה עם היועצת העסקית (הנה גיליתי לכם משהו מהפרק הבא) הבנתי שבשביל להקים עסק עצמאי צריך סיבה טובה. העובדה שהיה לי מקום עבודה שהיה בלתי נסבל בעיני היא לא סיבה מספיק טובה, כי כדי להקים עסק צריך מניע חיובי חזק, ולא שלילי.

המניע החיובי שלי הוא הרצון להיות אדון לזמן שלי. הגמישות בחלוקת הזמן בחיי. זה מניע חיובי, ואת זה אני צריכה להזכיר לעצמי בכל פעם שנהיה קצת קשה ואני מתייאשת. בכל פעם שאני רוצה להרים ידיים ולחפש “עבודה נורמאלית” שהולכים אליה בבוקר, חוזרים אחרי צהריים, מנסים להתארגן בבית עד הלילה, מתמוטטים לישון וחוזר חלילה.

אז מניע חיובי – יש.

על מהות העסק שפתחתי (ראיתם את הלוגו המהמם שעיצבה לי אחותי העצמאית), על מה אני רוצה ומה בעצם הבעיה שלי – בפרק הבא.

מזמינה אותך להגיב, לשתף מנסיונך, לשאול ולהאיר.

נשתמע בפרק הבא.

תמר

עוד מהבלוג של תמר מהגולן

תצוגה מקדימה

הרשימה - על מה כל המהומה?

מה שהספר אומר, בהרבה מילים זה: רשמו את החלומות שלכם, ורוצו להגשים. לא מסובך. נכון? אז למה לא עשיתם את זה עד עכשיו? ולמה יש לכם המון תירוצים וסיבות הגיוניות שזה עוד לא קרה? ואולי אף פעם לא הגדרתם את החלומות שלכם? אז ככה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

כשיוצאים מאזורי הנוחות מגיעים למקומות נפלאים

    יום אחד הבנתי שהפכתי להיות כזאת פונקציונאלית ומחושבת, שאם שומטים לה את הראציו מהיום יום היא הולכת לאיבוד. מהנשים התכליתיות המתוזמנות הללו, שמבשלות עם סינר,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רשימת חוקי הבית לחופש הגדול

היום מסתיימת שנת הלימודים בתיכונים ובחטיבות הביניים. היום מקבלים תעודות וחוגגים, מחר הם בטח ישנו עד הצהריים, ואחרי הסופשבוע יתחיל, באופן מעשי, החופש הגדול. נגמר הסדר הישן שכולם קמים בבוקר, הולכים מהבית, חוזרים רעבים...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה