הבלוג של תמר מהגולן

מה בראש שלי

אדריכלית, יועצת זוגית, אמא, בת, רעיה, אחות - לא דווקא בסדר הזה. קוראת אובססיבית, כותבת את עצמי לדעת ואוהבת לייקים (סוג של מחיאת כפיים)

עדכונים:

פוסטים: 154

עוקבים: 39

החל מיולי 2010

תמיד אחרי שאירוע מסתיים, מתחילות החפירות שבראש: למה ככה ולמה אמרתי ולמה שתקתי ולמה לא עשיתי או הפסקתי. אלו ממש לא חפירות הצלה. אלא בדיוק ההיפך!

01/05/2014

הייתי ביום מיונים למלכת המדבר.

הנה הקדמתי תשובה לשאלה.

לא טיול, רק מיונים. יום כייף ביער בן שמן עם קבוצת נשים שאני לא מכירה.

IMG-20140430-WA0010 (1)

בתחילת היום, כשהתקבצנו סביב שולחן הקפה, עוד לפני שהעסק התחיל, כבר דיברנו בינינו של השאלה האם אלו באמת מיונים והאם יש כאלה שלא עוברות. לכולנו באזור הסלע עליו ישבנו, זו הייתה הפעם הראשונה, אז יכלנו רק לשער. אבל מייד כשהתחיל היום, כלומר: חלוקה לקבוצות, פגישת ה”מלוות” שלנו והתמודדות עם משימות, נזנחה השאלה  בצד. כי אם צופים עלי, ואני נמדדת, אז אני צריכה להוכיח שאני טובה. לא משנה מה הפרמטרים. וגם כששאלנו קיבלנו הסברים קצת עמומים ושהכי חשוב להיות את. כלומר אני. יצר התחרותיות גבר על הסקפטיות, וכולנו רצינו לא להיכשל. והיינו טובות. כלומר – הצלחנו במשימות. ברובן, בכל אופן. לדעתינו הסובייקטיבית.

ונשים, כמו נשים – חייבות גם “לחפור” כדבעי. תגידו לנו, ציוותה המלווה, באיזה אופן הקבוצה יכולה להשתפר? ושכל אחת תגיד מה היא מצפה שהקבוצה תעשה יותר טוב. ולא לחזור על מה שכבר נאמר. יענו  תחפרי ותוציאי לנו משהו קצת נאסטי, גם אם את חושבת דברים טובים על הקבוצה. והיינו חייבות לומר, כי כל דבר נשמע ונרשם אצלן בדפים. ואנחנו הרי רצינו לא להיכשל.

בסופו של היום, ועם יד על הלב – האמת היא שהיה לי נחמד מאוד. קצת שונה מהשגרה היומיומית שלי, להיות ביער, על חבלים ועם רתמות וכיסויי עיניים. ונחמד להכיר חברות חדשות, ובאמת שכולנו באנו להינות והיה אחלה!

וכמו בסוף כל קיטנה, קיבלנו קרטיבים והלכנו הביתה. (לא לפני שכולנו ביחד קיפצנו לצלילי “המלכה שלי” של הזמר האחר, לא זה ששר למלכת היופי שלו. כי כולנו מלכות! איזה יופי)

ובדרך הארוכה הביתה, עם פקקים איומים בין כביש שש למודיעין, ועומסים פה ושם, וגוף מיוזע שכמהַ למקלחת (וטוסט מזעזע מהסי קפה באלונית של כביש שש. תתביישו!) העברתי בראש תסריטים על היום שהיה’ ושאלתי את עצמי אם הייתי אני, כמו שאני במקומות אחרים. וגם היום, ככל שאני חושבת על זה יותר, אני מגלה לעצמי דרכים אחרות בהן יכUלתי לפעול. דברים אחרים שהיה עלי לומר בסיטואציות מסוימות. ולמה עשיתי כך, ולמה לא אמרתי כך. ולא רק הייתי אומרת אחרת אז בטח… (ועוד ועוד חפירות ותובנות וייסורים, כי הנה במו ידי דפקתי לי את הסיכויים)

כמובן שבמבט לאחור, אחרי עיבוד האירוע, אני הרבה יותר חכמה לדעת איך צריך היה ומה היה עלי לומר במקום מה שאמרתי או כתבתי או עשיתי או שתקתי.

וכמובן שעכיו זה כבר ממש לא משנה. כי מה שהיה – היה.

אבל

כל היום אני מלקה.

את עצמי.

עוד מהבלוג של תמר מהגולן

תצוגה מקדימה

הרשימה - על מה כל המהומה?

מה שהספר אומר, בהרבה מילים זה: רשמו את החלומות שלכם, ורוצו להגשים. לא מסובך. נכון? אז למה לא עשיתם את זה עד עכשיו? ולמה יש לכם המון תירוצים וסיבות הגיוניות שזה עוד לא קרה? ואולי אף פעם לא הגדרתם את החלומות שלכם? אז ככה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

כשיוצאים מאזורי הנוחות מגיעים למקומות נפלאים

    יום אחד הבנתי שהפכתי להיות כזאת פונקציונאלית ומחושבת, שאם שומטים לה את הראציו מהיום יום היא הולכת לאיבוד. מהנשים התכליתיות המתוזמנות הללו, שמבשלות עם סינר,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

רשימת חוקי הבית לחופש הגדול

היום מסתיימת שנת הלימודים בתיכונים ובחטיבות הביניים. היום מקבלים תעודות וחוגגים, מחר הם בטח ישנו עד הצהריים, ואחרי הסופשבוע יתחיל, באופן מעשי, החופש הגדול. נגמר הסדר הישן שכולם קמים בבוקר, הולכים מהבית, חוזרים רעבים...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה