הבלוג של תמר מהגולן

מה בראש שלי

אדריכלית, יועצת זוגית, אמא, בת, רעיה, אחות - לא דווקא בסדר הזה. קוראת אובססיבית, כותבת את עצמי לדעת ואוהבת לייקים (סוג של מחיאת כפיים)

עדכונים:

פוסטים: 154

החל מיולי 2010

מעולם לא הייתי מהאנשים הללו שמכווני מטרה מהתיכון, ויודעים איזה ציונים הם צריכים להשיג בבגרויות כדי להגיע לממוצע הבגרות שיוביל אותם אחר כבוד למקצוע שהם חושקים בו. ישנם אנשים כאלה, פגשתי אותם פה ושם. אלה שיודעים מגיל צעיר שרוצים להיות מורים, רופאים, מהנדסים, משפטנים וכו’. אני לא הייתי כזאת, וכשהגיע הזמן לבחור לימודים, בחרתי במסלול מעשי כדי לצאת עם “מקצוע ביד” בואכה בי”ס להנדסאים. מה כבר יצא לי משלוש שנים לימודי הסטוריה של א”י? (שזה מאוד מעניין. אבל חוץ מלגדל שפם ולהדריך טיולים, לא ממש מועיל)

הנה פרט ביוגרפי, עלי. להלן הווידוי החושפני – לא הייתי “סטודנטית”, ולא למדתי באוניברסיטה. אף פעם.

בגיל 30 הבנתי שתואר אקדמי (B.A) זה משהו נדרש בהמשך החיים ונרשמתי לאוניברסיטה הפתוחה. אז יש לי (כמעט) תואר. אבל זה כבר היה ביחד עם החיים + ילדים + עבודה + כלמיני ולא כמו סטודנטית קלאסית שמשתעמת בהרצאות וגרה במעונות והולכת למסיבות ומתלבטת על חייה.

כמו הסטודנטים בשני הספרים הבאים:

שער

שער המדרגות מאת לורי מור, בהוצאת מחברות לספרותהוא רומן על טאסי קלטג’ין, שהיא סטודנטית המגיעה מחווה קטנה. אביה מגדל תפוחי אדמה, ואימה, החצי יהודייה, לא ממש סגורה על עצמה. יש לה גם אח שעומד לסיים תיכון, ומתלבט האם להתגייס לצבא או להמשיך ב”מסלול הרגיל” של נהגי משאיות כמו כל הבנים בסביבה. טאסי היא ה”חכמה” של הבית כי היא התקבלה לאוניברסיטה.

כדי לפרנס עצמה בזמן הלימודים היא מחפשת עבודה כשמרטפית, ומוצאת אותה אצל זוג שבדיוק מאמץ תינוקת. ואז החיים מתחילים להיות קצת מורכבים.

הלימודים לא בדיוק נותנים לה את הידע והתבונה שהיא ביקשה לרכוש לעצמה. הזוג המאמץ הם לבנים, מבוגרים, והתינוקת שחורה, ועוזר הבית הומו. מה  שקצת קשה לעיכול אצל בחורה מרקע כמו של טאסי. וגם לשכנים, מסתבר. ועוד דברים שקרים בחייה מתגלים אחרת ממה שהיא רצתה שיהיו, כמו סיפור האהבה שלה לבחור האקזוטי שלפתע הופיע בקורס שלקחה, שותפתה לדירה, הקשר עם אחיה ועוד.

הספר עוקב אחרי תהליכי התבגרותה של טאסי, דרך עלילות המשנה בחייה. היא קצת חפרנית, הבחורה. אני חייבת לציין.

זהו ספר השנה של הניו יורק טיימס. אני לא הייתי מכתירה אותו כך. במיוחד כשהעלילה קצת מתישה בקצבה האיטי, והגיבורה ממש לא סתגלתנית, וסוף הסיפור מעצבן. אני לא אוהבת כשלוקחים גיבור מאוד מתוסבך וגומרים את הסיפור שלו בהתמוטטות עצבים. זה כאילו פתרון קל מידי.

אבל כנראה קשה להיות סטודנטית.

 

הספר השני הוא שאלת פתיחה מאת דיוויד ניקולס, בהוצאת כנרת זמורה ביתן.

שאלה

 

בראיין הוא תלמיד שנה ראשונה, בן 19 ומחוצ’קן, שנורא רוצה כבר “להיות סטודנט”. הוא החכם מבין שחבריו ואפילו זכה במלגת קיום.

ביומו הראשון הוא נתקל במודעה שקוראת לבעלי ידע כללי רחב לבוא ולהיות בנבחרת האוניברסיטה לחידון ידע כללי, כזה שהיה צופה בו בבית. ובעודו מתלבט האם לגשת לבחינה, גם אליס היפה מתקרבת למודעה.

זה סיפור התבגרות שכתוב בצורה קולחת. על בראיין, על חבריו, על מעונות הסטודנטים ועל הקשר שלו עם אמו. סיפור על כללי החיים שלא נלמדים בשום אוניברסיטה, ועל יחסים בין אנשים, בין גברים לנשים, על חברויות ועל אלכוהול.

סיפור נחמד שכתוב בשנינות וגרם לי לצחוק בכמה מקומות. וזהו. לא “מצחיק עד כאב” ולא “מקסים ביותר” כמו שכתוב על העטיפה מאחור.

 

אולי לא התחברתי לשני הספרים הללו, כי לא הייתי סטודנטית. כי מעולם לא הרגשתי בת כפר שיוצאת לעיר הגדולה ומנסה להיות כבר גדולה. אולי כי בגיל 19 וחצי כבר היה לי בעל ומתווה לחיים מסודרים, פחות או יותר, ולכן נחסכו ממני כל החיבוטי נפש האלה.

מצד שני, גם בסין לא הייתי ובכל זאת אני מתחברת לספרים שנכתבו על סין.

 

 

עוד מהבלוג של תמר מהגולן

תצוגה מקדימה

הרשימה - על מה כל המהומה?

מה שהספר אומר, בהרבה מילים זה: רשמו את החלומות שלכם, ורוצו להגשים. לא מסובך. נכון? אז למה לא עשיתם את זה עד עכשיו? ולמה יש לכם המון תירוצים וסיבות הגיוניות שזה עוד לא קרה? ואולי אף פעם לא הגדרתם את החלומות שלכם? אז ככה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

כשיוצאים מאזורי הנוחות מגיעים למקומות נפלאים

    יום אחד הבנתי שהפכתי להיות כזאת פונקציונאלית ומחושבת, שאם שומטים לה את הראציו מהיום יום היא הולכת לאיבוד. מהנשים התכליתיות המתוזמנות הללו, שמבשלות עם סינר,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רשימת חוקי הבית לחופש הגדול

היום מסתיימת שנת הלימודים בתיכונים ובחטיבות הביניים. היום מקבלים תעודות וחוגגים, מחר הם בטח ישנו עד הצהריים, ואחרי הסופשבוע יתחיל, באופן מעשי, החופש הגדול. נגמר הסדר הישן שכולם קמים בבוקר, הולכים מהבית, חוזרים רעבים...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה