הבלוג של תמר מהגולן

מה בראש שלי

אדריכלית, יועצת זוגית, אמא, בת, רעיה, אחות - לא דווקא בסדר הזה. קוראת אובססיבית, כותבת את עצמי לדעת ואוהבת לייקים (סוג של מחיאת כפיים)

עדכונים:

פוסטים: 154

החל מיולי 2010

אז אם אתן קלישאה מגזרית כמוני, לכו ותקראו את הספר הזה. ואם אתן ממש לא כמוני אז בהחלט כדאי שתקראו ספר שפותח נקודת מבט נוספת על אימהות, או היעדרה. על חברות וקינאה, על מימוש עצמי ומקומם של תינוקות כדרך להשגת אושר.

18/08/2018

האחרות
לספר הזה לא ניגשתי כקורא התמים שמבקש לקרוא סיפור שיסחף אותו למחוזות אחרים, גיאוגרפיים, תקופתיים או רגשיים. שיחבר אותו אל גיבורים הדומים או שונים ממנו. אל בחירות שהם עושים ואל עולמם הפנימי. הו, לא. אל הספר הזה, “האחרות” מאת שהרה בלאו בהוצאת כנרת זמורה ביתן ניגשתי ברגשות מעורבים, כי שהרה בלאו היא מעין תמונת הנגטיב שלי, היא מה שאני לא.
היא לא חישקה את עצמה בנישואים וילדים, היא כתבה ספרים, היא יצאה להתריס על הבמות היא זו שנאמר עליה “רוני עקרה לא ילדה” ואילו אני קלישאה מיגזרית. אני זו שנישאה לחבר שלה מהתיכון וילדה ארבעה ילדים עוד לפני שמלאו לה 30. אני רבת בנים אומללה שלא הצליחה לייצר קריירה על אף עבודה במשרה מלאה וייסורי מצפון בחיפוש צהרונים (למרות שאמרו לי שהכי כדאי לעבוד במשרד החינוך) וכשמחסלי המקררים ומעמיסי מכונות הכביסה התחילו לצאת מהבית ניסתה לייצר שינוי ולהתקרב לעצמה וכמה קלישאתי – התחילה לכתוב.
אני זו שחובקת היום נכדים ונאבקת בכתיבת רומן הביכורים. היא כתבה כבר כמה ספרים ועכשיו את האחרות.

אז קראתי את הספר הזה בכעס, בחמלה, בסקרנות ובתיעוב, בקינאה ובהסתייגות ובהתפעלות גדולה. קראתי כדי לנסות להבין אם יכולתי גם כנו רביעיית בר-אילן המתוארת שם, להכריז שאני לא רוצה ילדים לעולמים. קראתי כדי לנסות לדמיין מה עובר על מי שבחברה המקדשת ילודה, כמו שלנו, החליטה ללכת בראש מורם נגד הזרם. ולא כאיזו ברירת מחדל של החיים שברגע הנכון לא הגיע האיש הנכון, ושהיא ניסתה דווקא ובשום פנים ואופן לא הצליחה להרות. לא מתוך מסכנות או גזירת גורל אלא מתוך בחירה אמיצה ומפוכחת.
והבנתי שמעולם לא הייתי אמיצה עד כדי כך, וגם לא חכמה בכלל. לא הבנתי את המציאות שאליה אני נכנסת כשהריתי וילדתי בטרם מלאו לי 21. ואחר כך כבר היה מאוחר מידי להתחרט.

אז אם אתן כמוני, לכו ותקראו כי כדאי לכן לקרוא את הספר הזה. ואם אתן ממש לא כמוני אז בהחלט כדאי שתקראו ספר שפותח נקודת מבט נוספת על אימהות, או היעדרה. על חברות וקינאה, על מימוש עצמי ומקומם של תינוקות כדרך להשגת אושר.
תקראו ותבינו קצת יותר אותן ואותנו.
עשרים שנה בערך אחרי שסיימו את הלימודים ב”בר אילן” נרצחת באכזריות אחת מחבורת “האחרות” אליה השתייכה גם שילה הלר, גיבורת הרומן הזה. חקירת הרצח מעלה מהאוב פרטים ששילה הייתה מעדיפה להמשיך ולשכוח, ובטח לא להתעמת איתם ועם התוצאות של ההכרזות מאז.
תסיימו לקרוא ותבחנו את החיים שלכן מול האלטרנטיבה המתוארת בסיפור.
תנשמו עמוק, ותודו על כל היש הקיים בחייכן.
כי יש!

תודה לך שהרה בלאו על פקיחת עיניים מעוררת זו, על האומץ לדעת בנושא הנפיץ הזה, ועל הכישרון לכתוב סיפור כזה.

עוד מהבלוג של תמר מהגולן

תצוגה מקדימה

הרשימה - על מה כל המהומה?

מה שהספר אומר, בהרבה מילים זה: רשמו את החלומות שלכם, ורוצו להגשים. לא מסובך. נכון? אז למה לא עשיתם את זה עד עכשיו? ולמה יש לכם המון תירוצים וסיבות הגיוניות שזה עוד לא קרה? ואולי אף פעם לא הגדרתם את החלומות שלכם? אז ככה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

כשיוצאים מאזורי הנוחות מגיעים למקומות נפלאים

    יום אחד הבנתי שהפכתי להיות כזאת פונקציונאלית ומחושבת, שאם שומטים לה את הראציו מהיום יום היא הולכת לאיבוד. מהנשים התכליתיות המתוזמנות הללו, שמבשלות עם סינר,...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רשימת חוקי הבית לחופש הגדול

היום מסתיימת שנת הלימודים בתיכונים ובחטיבות הביניים. היום מקבלים תעודות וחוגגים, מחר הם בטח ישנו עד הצהריים, ואחרי הסופשבוע יתחיל, באופן מעשי, החופש הגדול. נגמר הסדר הישן שכולם קמים בבוקר, הולכים מהבית, חוזרים רעבים...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה