אדריכלית, יועצת זוגית, אמא, בת, רעיה, אחות - לא דווקא בסדר הזה. קוראת אובססיבית, כותבת את עצמי לדעת ואוהבת לייקים (סוג של מחיאת כפיים)
עדכונים:
פוסטים: 154
החל מיולי 2010
31/01/2015
המצאת הכנפיים הוא ספרה החדש של סו מונק קיד בהוצאת כנרת.
הסיפור מתרחש בסוף המאה ה 19 בצ’ארלסטון שבדרומה של ארצות הברית, והדמויות המובילות את הסיפור הן שרה גרימק, בתו של בעל אחוזה והטי, השפחה השחורה שלה. שתיהן, כפי שאפשר להבין משם הספר, לא משלימות עם המציאות בה הן חיות ורוצות להצמיח כנפיים כדי להשתחרר מהדפוסים, ההרגלים, והחוקים שכובלים אותן.
הספר ממחיש את התקופה, גם בתיאורי הנוף, הבגדים, התלבושות והמאכלים וגם את הלכי הרוח החברתיים. הן במעמד הגבוה, של הלבנים, והן במעמד של השחורים. גם העבדים וגם בני החורין. בספר מתוארות סיטואציות יומיומיות, חלומות ושאיפות וגם אכזבות וכעסים על הרקע הזה. הכתיבה הנהדרת, וגם זה שסיטואציות תוארו משני צידי המתרס, הכניסו אותי לאווירה וסחפו אותי לדילמה על שוויון, שינויים במערך החברתי, זכויות נשים וזכויות של מיעוטים ומקומה של הדת וסוכניה בסדר החברתי. מחשבות שמתכתבות עם מה שקורה גם בימינו אנו.
כמה מרחב יש לנו, בחיי היום לשנות ולהשתנות? כמה מזה יאפשרו לנו הסובבים אותנו מבלי שהשינוי יאיים עליהם? כמה רחוק נהיה מוכנים ללכת אחרי החלומות שלנו ולשלם מחיר אישי וחברתי? – כל אלה שאלות שהגיבורות מתמודדות איתן. גם שרה הלבנה, שכביכול כל העולם פתוח בפניה ולמעשה חוקים חברתיים נוקשים כובלים אותה, ואיומים בנידוי וחרם. וגם הטי השפחה השחורה שמוצאת אפשרויות למרי גם בתוך החצר הקטנה, וגם בדרך שבה היא מפלסת לעצמה את הדרך החוצה ממנו.
למרות שהעבדות בוטלה מזמן, אפשר ללמוד משתי גיבורות הספר, דרכים יצירתיות להצמחת כנפיים כי מעמדות חברתיים והרגשת כליאות הם סובייקטיביים, ורק אנחנו נוכל להוציא את עצמינו מהם.
אני ממליצה בלב שלם – לקרוא!!
» אין עצוב מזה: מיומנה של אם שכולה
» זן ואומנות ניגוב הטוסיק – איך ללמד ילדים לנגב?
» הפעוטה שראתה ושמעה את אמא שלה בפעם הראשונה בגיל שנתיים
» 3 טריקים עם מסקרה מהמאפר של ביונסה
» רק דברים טובים: שפתון אדום חלומי
» וידאו: איך לעצב את הגבות בבית?
» 5 דברים שיעשו לכם זיקוקים במיטה
» 5 דברים שכל אישה צריכה לדעת על גברים
תגובות