הבלוג של Osnat

osnat1971

אסנת רייטר, בעלת סטודיו באלנס ותחרות המחול I Believe

עדכונים:

פוסטים: 3

עוקבים: 0

החל מאפריל 2018

כבר כמה שנים שהילדות שלי משכיבות אותי לישון. הן הגיעו לגיל שהולכים לישון אחרי ההורים. אתמול בלילה כשבתי נכנסה לחדר שלנו, לפני שאמרה לילה טוב, זרקה לאוויר.

“אתם יודעים מה קלטתי? שאתם בסה”כ ילדים שמגדלים ילדים”

היא תפסה אותי על חם. כן, אנחנו ילדים בני 46 שמגדלים ילדים.

מכל הזויות שאפשר לחשוב על המשפט הזה ויש בו כל כך הרבה מחשבות, נתקע לי בראש; איזה מדהים, אנחנו ילדים ולילדים יש תמיד מלא פוטנציאל. כבר שנים שלא חשבתי על הפוטנציאל שבי. הרי אני כבר בעלת שני עסקים, עובדת בלי סוף ובתחושה שמממשת את כולו. כנראה שלא!

ההרגשה הזו שלהיות ילד לנצח, אני מחבקת אותה, אוהבת אותה. יש בי עדין דברים שמתפתחים, דברים חדשים, שברגע שהם קורים אני מגיבה כמו ילדה. הפחדים עולים, ההרגשה שאין קרקע יציבה מתחת לרגלי מדהימה אותי, מרתקת אותי. אוהבת להעיז ועם השנים שכחתי שאני אמיצה אפילו אמיצה מאוד. המחשבה על החיים שלנו, כדרך אחת ברורה תמיד הלחיצה אותי עוד כילדה.

במוחי אנחנו חיים בעולם של דלתות מסתובבות, שילדים ואני כל כך אוהבים להיכנס לתוכם ולצאת מסוחררים. בכל שנייה אפשר לפתוח עוד דלת, לשנות כיון, למצוא עוד אהבות. נכון יש לי מנהג לפתוח דלתות ולא לטרוק את הדלת הקודמת מאחורי. זה יוצר מליון פרויקטים במקביל, ריצה בין הדלתות ולפעמים בלבול. לא… לא אצלי. מסביבי.

אני אוהבת בלאגן, אני אוהבת עניין, זה מכניס בי חיות. זו הילדה שבי שלא גדלה. לא מפריע לי רעש של ילדים, לא מפריע לי כשמדברים איתי שני אנשים במקביל. נהנת להיות מוצפת. אני מתעייפת רק שיש מסביב שקט. לא מצליחה להניע, חייבת את הטירוף. אנשים מסביבי, שנסחפים איתי לתוך פרויקטים, משימות או סתם יום הולדת מטורף לילדה, אני יודעת שזה לא פשוט. אני חייבת תמיד לעשות הכל בשניים או אפילו יותר.

כל דבר בחיי חייב להיות בשיתוף. יש דלת אחת שכולה שיתוף שנפתחת לעברי שוב ושוב, אני מציצה בה כמו ילדה שלא יתפסו אותי בטעות ויראו שאני קימת ובוום טורקת עם כל הכוח נועלת עם מנעול. הדלת  הזו היא הדרך לעולם הדיגיטלי, כמה פחד הדלת הזו מכניסה בי. כל האומץ שיש בי ויש בי נעלם לגמרי. אולי זה הדיסלקציה אולי זה חוסר השליטה שלי בעולם המילה כמו הילדה של פעם.

כשסלונה ובנק לאומי פתחו בית ספר לדיגיטליות בעסקים, כדי ללמד דיגיטליות ילדות בנות 30, 40 וגם ילדות בנות 60. הם ראו בנו ילדות עם עתיד ובחרו לתת לנו כלים, לייצב מתחתינו את הקרקע. מחכה ליום ראשון לשחק עם הילדות החדשות שאיתי בכיתה. שלעולם לא נגדל שבכל אחת מאיתנו ישמר הפיטר פן שבה.

אז תודה לכם שפתחתם עבורי דלת. רגל אחת כבר עשתה צעד פנימה, בודקת שהקרקע יציבה. בקרוב אשאיר אותה פתוחה לרווחה מאחורי מסדרון מלא דלתות פתוחות של דברים נפלאים בחיי.

 

#לאומי_עסקים #דיגיטליות_בעסקים #saloonaschool

 

עוד מהבלוג של Osnat

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 1 month
תצוגה מקדימה

בצעדים קטנים

אנחנו רוקמת חלומות ביחד. הן נכנסות לשיעור בצעדים קטנים, הן מחייכות חיוכים רכים. הן זורמות בתוך הקצב כדבר הטבעי ביותר בעולם. אין חוקים של נכון או לא, יש רק רגש והנאה וביחד אנחנו רוקמות חלומות. הן בנות שלוש וקצת הצעדים...

תגובות

פורסם לפני 2 weeks

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה