נשיות בסין הקייסרית – רגלי הלוטוס

בחורה עם מחשב נייד

סין הקייסרית איפשרה פוליגמיה לגברים. הפוליגמיה היתה נחלת האצולה והמשפחות העשירות, והנשים אוכלסו ב"ביתן נשים" שיועד להן. על מנת לפגוע בניידות הנשים (וכך גם למנוע את אפשרות הבגידה בבן זוגן) הסינים יצרו אידיאל יופי שהיה כרוך בהטלת מום ברגלי הנשים – רגליים קשורות שמנעו את גדילת כפות הרגליים.

ה缠足 – "שאנזו" – מילולית "רגליים כרוכות", היה הליך שנעשה על ידי האם או הסבתא לילדה הצעירה, בין הגילאים 4-7.  בהליך זה כפות הרגליים של הילדה נכרכו עם יריעת בד ארוכה תוך כדי "קיפול האצבעות" פנימה לתוך כף הרגל. כריכה זו הביאה לשבירת עצמות כף הרגל, ניוונה ושיתוקה.  רגליים שגודלן נעצר ב-7 ס"מ נחשבו אידיאל של יופי וכונו "רגלי לוטוס הזהב", בעור שרגלים שגודלן היה גדול יותר (עד 15 "מ) כונו "רגלי לוטוס הכסף".

ה"טיפול" והתחזוקה של הרגל הקשורה היה באחריותה הבלעדית של האשה. הבעל מעולם לא ראה אותה יחפה אלא בגרביים או בנעלי משי רקומות.

מאחר וסממן חיצוני זה היה מקושר לאצולה הסינית, המהפיכה הקומוניסטית בסין הוציאה מחוץ לחוק את קשירת הרגליים ונשים שנתפסו כורכות את רגלי בנותיהן/נכדותיהן נשלחו למאסר לתקופות ארוכות.

רגליים קטנות בנעלי משי
רגליים קטנות בנעלי משי

תמונה2 תמונה3 תמונה4

ד"ר ענת מוברמן - נשיות, מיניות וזוגיות בראי האמנות
כמרצה, במשך שנים אני מרצה על מקומה של האשה בהיסטוריה כפי שהיא נבחנת בתוך התא המשפחתי ומערכות היחסים שהיא מנהלת (אם בתוך הנישואים, ואם מחוץ להם). בואו הצטרפו אלי למסע מרתק מהעבר ועד היום, מסע שהביא אותנו עד היום - למקום שהאשה נוכחת ומגשימה את עצמה.קצת עלי: בעלת דוקטורט בפסיכולוגיה של החינוך, אוניברסיטת ניקרגואה (2014), תואר שני בתולדות האמנות, אוניברסיטת ת"א (2000). לימודי התמחות בתרבות איטליה מטעם "האוניברסיטה לזרים" של סיינה (2002) , תואר ראשון בתולדות האמנות, אוניברסיטת ת"א (1998). מרכזת קורסי כתיבה אקדמית במחלקה לעיצוב ב"מכון הטכנולוגי חולון" ומרצה לתולדות האדריכלות ועיצוב הפנים . מרצה לתולדות האדריכלות ועיצוב הפנים והריהוט ב"בבית הספר לעיצוב", המכללה למנהל, המסלול האקדמי. מרצה בקורסי סטיילינג ועיצוב פנים ב"בנין ודיור". מרצה לתולדות האמנות, האדריכלות והעיצוב ב"אבני" . מרצה על אהבה, זוגיות וארוטיקה בראי האמנות ב"אסכולות", וב"מכון אבני" לאמנות.