הבלוג של אורטל הופמן-שלם

שפת-אם בלוג אימהות, תמיכה באימהות

כותבת הגיגים על אמהות והורות. במקצועי יועצת חינוכית. מנחה מעגלי אמהות ומלווה אמהות. מוזמנים לעמוד הפייסבוק שלי "שפת אם בלוג אמהות"

עדכונים:

פוסטים: 43

החל מספטמבר 2014

לא משנה באיזו גישה הורית אתם מחזיקים, כזו שמאמינה שמה שלא הורג מחשל, או כזו שחותרת להתערב ולהגן על הילד עד אשר יהיה מסוגל לכך בעצמו, זו עדיין חוויה לא קלה לראות את הילד שלך חוטף.

והילד שלכם יחטוף: בגן, בגינת המשחקים ואפילו אצל סבא וסבתא מבת הדוד שרוצה את הצעצוע שנמצא אצלו לעצמה. האם תתערבו? תגידו ״נו נו נו״? או תשקפו לשני הצדדים את רצונותיהם ותעזרו לגשר? או אולי תרחיקו לכת ותמצאו את עצמכם רבים עם ההורה של הזאטוט השני?

לפני שהופכים להורים זה נראה זוטות והכי קל לפטור את הדילמה ב״הם יסתדרו לבד״ אבל כשזה פוגש אותך, עם הילד שלך, הרבה פעמים רגשות שלא צפית מגיעים לבקר.

לפעמים נשמע קול זקן מעברנו הקורא לנו ״לא להיות פרייאר״ ו״להחזיר״ ולפעמים ננסה להזכיר לעצמנו בקול ההיגיון שפעם חוטפים ופעם מחטיפים ואלה החיים. אי אפשר להיות שם בכל הרגעים ויש לאפשר  לילד להתמודד. אבל איך עושים את זה? ומה עושים כשהילד שלך הוא זה ש״התחיל״ עם האחר?

 

קבוצות הפייסבוק, מגרש המשחקים של ההורים. תמונה: shutterstock

במגרש המשחקים במפגש עם ילדים אחרים, עלולים גם לחטוף. תמונה: shutterstock

בשבת האחרונה נפגשנו עם המון חברים בפארק ולכולם ילדים בטווח הגילאים של חודשיים עד 3 שנים. אין צורך לתאר למי ששוחה בבריכת ההורות לפעוטות כמה פעמים יכולה להתגלע מריבה על כדור למרות שמונח לידו ממש עוד כדור מיותם.

הפעם מי שחטף את הכדור היה הבן שלי. בן שנה וחמישה בסך הכל והתחיל לחטוף לילדים אחרים דברים. גם לילד בן שלוש וגם לילדה בת חמש כשברור שהוא עוד לא מבין את ההשלכות שיכולות להיות למעשיו. בתיאוריה: מבחינתי להניח לזה ולא להתערב למעט אולי להציע אלטרנטיבות בדמות צעצועים אחרים אם ממש מדגדג לי לפשר.

במציאות: המבוכה מול הילד האחר ואמו הייתה לא נוחה וגם סווגה כתחושה לא מוכרת כי ההתנהגות הזאת חדשה.

כל כדור שנתנו לילד השני הוא חטף. פדיחות.

ברור שהילד השני יתגבר אבל עדיין, דוק קל של אי נעימות עטף אותי ובסוף בחרתי להגיב באיזו הסחת דעת ובהרחקת כדור-המריבה.

 

מצד שני, היינו השבוע באירוע שיזמה קופת חולים מאוחדת בג׳ימבורי פעלטון בקניון איילון, שמטרתו ללמד אותנו ההורים להשתמש במתקנים כדי לפתח את הילדים.

היו שם ילדים בטווח גילאים רחב יותר ואדם היה בין הקטנים ביותר. שם הרגשתי צורך אמיתי לגונן עליו כי הוא היה כל כך נלהב מבריכת הכדורים, מחדר הבלונים, מכדורי הקפיצה ושאר האטרקציות שהיה לי ברור שאצטרך להשגיח מקרוב.

בג'ימבורי מנסה להבין -מי אלה הילדים האלה?

בג’ימבורי מנסה להבין -מי אלה הילדים האלה?

הילדים התרוצצו, קפצו והזיעו, ואני מצאתי את עצמי בשיעור-ספורט של הורים, מתרוצצת גם, להספיק את הקצב של הקטנטנים שהשאירו לי אבק. הייתי מתפדחת לספר את זה אלמלא היו עוד הורים שקיפצו שם יחפי רגליים, צועקים וצוחקים עם כל בלון שמתפוצץ.

בבריכת הכדורים בגימבורי

כל הילדים קופצים רוקדים. בגימבורי

שמרתי עליו אבל ידעתי בלב שזה יחזיק רק עוד קצת, וכן, הוא יחטיף, או יחטוף, לא תמיד אפילו בכוונה, אלא כי ככה זה כשמשחקים משחקים גופניים אבל זה שווה את זה. בדור של ילדי-מסכים שכבר בגיל שנה משחקים בטאבלט, זה מרענן לראות אותם קופצים, מחזקים שרירים, מזיזים את הגוף והכל בשמחה גלויה כחלק ממשחק, קצת כמו שהיה כשאנחנו היינו ילדים.

 

מה אתם עושים כשזה קורה?

1. מתערבים ומפשרים

2. שישברו את הראש

3. אחר

 

אשמח לקרוא!

 

עוד מהבלוג של אורטל הופמן-שלם

תצוגה מקדימה

ואם יקרה משהו לילדים? 5 עצות מעשיות

נהוג לומר שכאשר נולדים ילדים, אצל הוריהם נולדים רגשות האשמה. מה ששוכחים לומר הוא שכאשר ילדים נולדים, אצל הוריהם נולדים גם הפחדים והחששות. אולי "נולדים" אינה המילה המדויקת, אלא יותר כמו "מגיחים מן הבור שכלאנו אותם בו". לצד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

"על אם הדרך" -ריאיון עם עדי מלכין

שם מלא: עדי מלכין גיל: 31 עיר: מושב מרגליות (גליל עליון) אמא של: בארי 2.5, יער בן חודשיים מקצוע קודם:  מטפלת בגנים מקצוע נוכחי: אמא במשרה מלאה + בעלת עסק לנעלי טרום הליכה מבד – "יחפנים" עמוד עסקי: ...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

טרנדים הוריים אלטרנטיביים ל-2015

אז מצד אחד גם אני לא מחובבי המילה "טרנד", בטח לא כשמדובר בנושאים חשובים כמו מה ללמוד, באיזה מקצוע לעסוק, איך לגדל את הילדים וכו', טרנד יכול להתאים כשמדברים על חטיף חדש או ז'אנר סרטים בקולנוע. מצד שני, אין איך לחמוק מזה: חלק...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה