הבלוג של אורטל הופמן-שלם

שפת-אם בלוג אימהות, תמיכה באימהות

כותבת הגיגים על אמהות והורות. במקצועי יועצת חינוכית. מנחה מעגלי אמהות ומלווה אמהות. מוזמנים לעמוד הפייסבוק שלי "שפת אם בלוג אמהות"

עדכונים:

פוסטים: 43

החל מספטמבר 2014

הפוסט הקודם עסק בשלב בחיי שבו הפכתי לאמא  ובעולם הקבוצות בפייסבוק שנפתח בפניי מאז. עולם שזלג מן המסך החוצה והפך לחלק בלתי נפרד מחיי בהווה. לאור כמות הלייקים שהפוסט קיבל אני מבינה שיש הזדהות עם הדברים ומזמינה אתכם לחשוב יחד איתי: מה קורה כאן? איך זה קרה שנבלענו למסכים ויצרנו מקום חדש (הגם שהוא וירטואלי) להיות בו שהפך להיות כה משמעותי? על איזה צורך כל זה בא לענות?

פופולריות של קבוצות

מה יש שם שם שמביא אנשים ובעיקר נשים לחלוק את חייהן-ממש על גבי המסך הכחול של צוקרברג? אלה המחשבות שעלו לי:

  • הבדידות האמהית של ראשית ההורות לעיתים קרובות חזקה יותר מהביישנות להיחשף.
  • ישנו כמובן ברקע, החסר המורגש של השבט-הנשי התומך שהיה לאמהות שלנו ואיננו.
  • לרוב, ההורות מגיעה בגיל כזה שהתיכון והצבא רחוקים מאיתנו מספיק כדי ליצור חלל בכל הקשור ליצירת חברויות חדשות. לעומת זאת, הולדת הילדים מביאה עמה משב רוח מרענן של רצון להתחבר ולהכיר ולפגוש אנשים נוספים בגילאים שלנו שמתמודדים עם אותם אתגרים, נו, קבוצת השווים.
  • לאחר לידה קורה לא פעם שקשרים חבריים ש״עבדו״ לנו בעבר, נעשים בבת אחת לא רלוונטיים או לא מתאימים. נוצר נתק רגשי או פיזי או שניהם וישנו צורך למצוא חלופות.
  • נראה כי ההורות מביאה לחידוד הערכים שלנו קודם כל כבני אדם ולאחר מכן כהורים, כתוצאה מכך אנו חותרים למצוא דומים לנו שיאשרו ויחזקו את בחירותינו, מחליפים עדר לצעוד בו.

 ואז אנחנו נכנסים לקבוצה שאולי היא גדולה מבחינת מספר המשתתפים אבל מרגישים בה בנוח כי היא מדויקת לנו, אולי זו קבוצה מקומית של העיר בה אנו גרים, או קבוצה שהבסיס לחברות בה מהותי לסוג ההורה שאנחנו: נניח קבוצת הורים מעורבת ושוויונית של אמהות ואבות או קבוצה של הורים שמגדלים ילדים בבית, או אמהות שמיניקות וכן הלאה.

לדור ההורים היה שבט לא וירטואלי. תמונה: shutterstock

לדור ההורים היה שבט לא וירטואלי. תמונה: shutterstock

אז מה מחזיק אותנו שם?

  • תמיכה רגשית : אפשר לשתף במחשבות ורגשות כמוסים, אפילו כאלה שמתארים יחסים עם בני משפחה: הורים, חמים וחמיות, בוסים, בני זוג וכמובן הילדים. אפשר לספר על הקושי לא לישון בלילות, אפשר לספר כמה קשה לתת תרופה כשהפעוט מסרב או לשתף בימים הראשונים במסגרות החינוכיות וכל זה מבלי שיפוטיות ועם המון אמפתיה.
  • מקבלים חיזוקים לגבי דברים שאנו מעלים לרשת כמו תמונות של הילדים, כמו מחאות פרטיות-ציבוריות (למשל הדרה ממקום ציבורי בגלל הנקה),  שיחה מערערת עם אחות טיפת חלב, בחירות תזונתיות ואורחות חיים ועוד.
  • מקבלים מידע: לגבי מוצרים שיכולים לסייע במצבים שונים, בדיקות שיש לבצע על פי שלבי התפתחות, מקומות בילוי מומלצים, צעצועים, מופעים, ספרים, זכויות כהורה ועוד.
  • הרגשה שאני מובן – זו ההרגשה הזאת שאת לא צריכה להסביר את עצמך או להתגונן או להצדיק את עמדתך.
  • לנרמל קונפליקטים: כי יש גם לא מעט אמביוולנטיות בהורות, קונפליקטים של בית/קריירה, הורות/זוגיות, לכבד את דור ההורים/ לעמוד על מה שחשוב לנו ועוד.
  • ללמוד מניסיונן של אמהות אחרות- גם שאלות של אחרות תורמות לידע לגבי דברים שלא ידעת אפילו לשאול לגביהם. זו סוג של הכנה לקראת שלבי ההורות הבאים בתור.
  • בניית בטחון עצמי בהורות שלי ע״י שיתוף בחוויותיי ובירור אם פעלתי נכון- הצורך בגיבוי, בחיזוק, רלוונטי במיוחד לאור ריבוי סיטואציות שבהן זרים ו/או קרובים מתערבים בהחלטות ההוריות שקיבלת. לעתים מצליחים לערער אותך וזה מחזק שיש עם מי לברר את הנושא.
  • לשתף בקשיים הכרוכים בגידול תינוק- מי שכבר לא שם וילדיו גדלו מעט, פשוט שוכח. החוויה מתעמעמת ולא פעם הפער הזה יוצר חיכוכים.
  • העלאת הדימוי העצמי: לעזור לאחרות בעצה טובה או בתגובה מכילה תורמת גם למי שנתנה.
  • הפגת השעמום- די ברור לא?
  • עצם הכתיבה ולא הדיבור בעל פה, מזככת את ההבנה העצמית, מבהירה את הנושא המעסיק באותו רגע נתון.

 

חיבוק קבוצתי. תמונה: shutterstock

חיבוק קבוצתי. תמונה: shutterstock

מה הסכנות?

  • השוואה לאחרים- לפעמים אנשים מציגים פסאדות או מדגישים רק את הטוב והנפלא. נניח שאמא במצב של דכאון למשל נחשפת לכך ומרגישה לא שווה, או פחות טובה. יש לזכור שעם כל הכבוד זו עדיין פלטפורמה שמאפשרת לברור את האופן שבו אני מציגה את עצמי.
  • התמכרות למסך- לא פעם נראה פוסטים של חשש שאולי אני מכורה, לא מצליחה להתנתק, הפייסבוק פתוח כל הזמן, הסיפורים שם תופסים מקום יותר חזק מסיפורים שאני חיה במציאות.
  • הבילוי באינטרנט על חשבון זמן זוגי- בערבים ובלילות בעיקר כששני בני הזוג בבית, ואחד מהם או שניהם נעלמים בתוך הטלפון- ערב ערב. הזוגיות חווה טלטלה מהרגע שהופכים להורים וחשוב לשמר אותה ולהיזהר שלא להעמיק את השבר. זמן זוגי איכותי זה משהו ששווה לשים בפרונט.
  • הבילוי באינטרנט על חשבון זמן פנאי- במקום ספורט או קריאה או מנוחה של ממש.
  • לחץ חברתי על פי הלך הרוח של הקבוצה: כל קבוצה, ככל שהיא מדויקת יותר באנשים שהיא מזמינה אליה, נוצר בה הלך רוח מסוים, היא מקדמת ערכים מסוימים שחשובים לרוב חבריה, אך מה קורה כשאינך מסכימה או אפילו חולקת? זה עלול ליצר קונפליקט נוסף שמערער על תחושת השייכות לקבוצה או במקרים אחרים לגרום לא לבטא את מה שאת מאמינה בו.
  • חשיפה שהיא כתובה- יכולה להיות מצולמת ומופצת החוצה. אין הבטחה שזה לא יקרה.
  • אשליה של אינטימיות בחלק מהמקרים- וחשיפה מוגזמת עקב כך.
  • קבלת עצות באופן לא מושכל- ״כי אמרו״, מבלי לבדוק את מידת ההתאמה למקרה הפרטי ומבלי להיוועץ באנשי מקצוע מומחים בעת הצורך.
קבוצות הפייסבוק, מגרש המשחקים של ההורים. תמונה: shutterstock

קבוצות הפייסבוק, מגרש המשחקים של ההורים. תמונה: shutterstock

אז יש לא מעט יתרונות בחברות בקבוצות הפייסבוק המתאימות לנו ובעיניי הם עולים על החסרונות. אני אישית בהחלט לוקחת בחשבון באופן מודע את החסרונות שציינתי: ישנם דברים שאינני מעלה לרשת גם אם אני מאוד אוהבת את הקבוצה וחשה בה בנוח. לעומת זאת, במפגשים במציאות אין לי בעיה לשתף את מי שהתחברתי אליה. בכלל, אני חותרת למפגשים, זה כיף, מרגש ותורם, ממליצה בחום. ודיסהמלצה לסיום: יש המון קבוצות שבהן מספר המשתתפים הוא אסטרונומי ובהן המכנה המשותף הרחב ביותר הוא גם הנמוך ביותר ואיכות השיח בקבוצה יורדת פלאים כמו גם היכולת של קבוצה כזאת לייצר מרחב אינטימי, לכן ממליצה לברור את הקבוצות שבהן אתם משתתפים.

המלצות על קבוצות שוות? בפוסט הבא!

בינתיים אשמח שתעשו שיתוף, תלחצו על מנוי לבלוג או סתם תבקרו אותי בפייסבוק.

 

עוד מהבלוג של אורטל הופמן-שלם

תצוגה מקדימה

ואם יקרה משהו לילדים? 5 עצות מעשיות

נהוג לומר שכאשר נולדים ילדים, אצל הוריהם נולדים רגשות האשמה. מה ששוכחים לומר הוא שכאשר ילדים נולדים, אצל הוריהם נולדים גם הפחדים והחששות. אולי "נולדים" אינה המילה המדויקת, אלא יותר כמו "מגיחים מן הבור שכלאנו אותם בו". לצד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

"על אם הדרך" -ריאיון עם עדי מלכין

שם מלא: עדי מלכין גיל: 31 עיר: מושב מרגליות (גליל עליון) אמא של: בארי 2.5, יער בן חודשיים מקצוע קודם:  מטפלת בגנים מקצוע נוכחי: אמא במשרה מלאה + בעלת עסק לנעלי טרום הליכה מבד – "יחפנים" עמוד עסקי: ...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

טרנדים הוריים אלטרנטיביים ל-2015

אז מצד אחד גם אני לא מחובבי המילה "טרנד", בטח לא כשמדובר בנושאים חשובים כמו מה ללמוד, באיזה מקצוע לעסוק, איך לגדל את הילדים וכו', טרנד יכול להתאים כשמדברים על חטיף חדש או ז'אנר סרטים בקולנוע. מצד שני, אין איך לחמוק מזה: חלק...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה