הבלוג של אורטל הופמן-שלם

שפת-אם בלוג אימהות, תמיכה באימהות

כותבת הגיגים על אמהות והורות. במקצועי יועצת חינוכית. מנחה מעגלי אמהות ומלווה אמהות. מוזמנים לעמוד הפייסבוק שלי "שפת אם בלוג אמהות"

עדכונים:

פוסטים: 43

החל מספטמבר 2014

לפני שהפכתי לאם היו מספר ציוני דרך שבהם שקלתי לסגור את חשבון הפייסבוק שלי: הרגעים האלה שבהם זה הרגיש לי מיותר, מציצני וזולל-זמן שאני לא באמת זקוקה לו. ברגעים האלה הפייסבוק הרגיש כמו זירה של פסאדות שאנשים מתחזקים, לרוב רק ה״טוב״ מוצג ויש השטחה-כביכול של האני. יחסים חדשים לא באמת נרקמים שם ורק אנשים שפגשת בעולם ה״אמיתי״ התווספו לאחר מכן לרשימת ה״חברים״ בפייסבוק. כל ראש השנה ופסח עלו תמונות משעממות של שולחנות חג ערוכים, כל פורים ו-1.9 לוו בתמונות של ילדים שזעקו לעוד לייק, אחת לכמה זמן עלתה עצומה שנגעה באיזו עוולה חברתית וכלום לא השתנה מחתימה עליה, אז מה יש לחפש במקום המשמים הזה מלבד לספק יצר סקרנות והרצון להישאר חלק מהמסיבה? לא הרבה, כך חשבתי, אך כנראה שלא הייתי חזקה מספיק (חזקה זו המילה?) כדי לצאת והחלטתי שזו הדרך להישאר מקושרת על פי חוקי העולם החדש. נשארתי.

ואז נכנסתי להיריון והתעוררו בי כל מיני שאלות שלא על כולן גוגל יכל לענות, שאלות שדרשו התייחסות אישית יותר וספציפית יותר, אז כחלק מתהליך איסוף המידע ״לקראת״, שאלתי חברות, קראתי ספרים, השתתפתי בקורס הכנה ללידה יחיד-מסוגו והרגשתי בגדול שצרכיי נענים, ועדיין, את מי אני אשאל על הנקה למשל? ״בחוץ״ רוב הקולגות שעימן שוחחתי אמרו ש״לא חייבים להניק״ ו״אפשר להתחבר גם עם בקבוק״. אני זוכרת שעניתי בחיוך ש״אנסה ונראה איך זה״ ו״ברור שלא חייבים״ למרות שבפנים הבנתי כמה זה חשוב והרגשתי שכדאי שתהיה לי עוד נקודת מבט לפני שאחליט. לאחר מכן, רציתי לברר לגבי רופא-מוהל, לא בכל יום הילד-העתיד-להיוולד-לי, עומד לעבור פרוצדורה כה רגישה, אז את מי אפשר לשאול? אני רוצה המלצות מניסיון וחוות דעת של הרבה אנשים אם אפשר.

אני זוכרת שלקראת הלידה ממש, חודש שמיני בערך, כבר התחלתי לאסוף בסלולאר תמונות של הנקה, חיפשתי סרטונים וכך גם הגעתי לעמוד הפייסבוק של ליגת לה לצ׳ה, שם התחלתי לקרוא עוד ועוד שאילתות של אמהות טריות ואמהות מנוסות שמתמודדות עם הנקת תינוקותיהן. שם, ממש התחדדה לי ההבנה שלהניק זה אולי הדבר הטבעי ביותר אך לא בהכרח אינסטינקטיבי ולא בהכרח נטול קשיים. התחלתי לקרוא את קבצי הקבוצה שנכתבו על ידי המדריכות ויועצות ההנקה, הבנתי שאם יהיה קשה זה לא אומר שעליי לוותר, הבנתי שייתכן שבבית החולים יציעו לי לנוח ולתת בקבוק תמ״ל אבל הבנתי גם שייתכן שזה רק חלק מתהליך ושחבל לוותר. קראתי על אפשרות שארגיש גודש ואיך לטפל בו כדי לא לוותר על העסק, קראתי על רפידות קסם שמקלות ממש, תזונת האם המיניקה ועוד. ולמדתי כל כך הרבה רק מהשאלות של אחרות שזה היה מדהים בפני עצמו, ואז שאלתי שאלה וענו לי כל כך בנדיבות ואיחלו הצלחה אז שאלתי עוד ועוד כל מה שאפשר לשאול טרום-החוויה של ההורות וההנקה וזה ממש עשה את ההבדל. בזכות השאלות-מראש היו לי טלפונים המבוססים על המלצות בלבד של יועצות הנקה ״רק למקרה ש…״ והיה לי מדרג של 3 מוהלים-רופאים כולל כל המידע הרלוונטי, והיו פרטי הרכישות שהייתי צריכה, עד רמת דיוק של 99% שסייעו בדרכם לתחושת-השקט הנפשי לקראת הלידה.

תמונה: שאטרסטוק

חברות שהתחילה בפייסבוק.תמונה: שאטרסטוק

בבית החולים, ילדתי בלידה טבעית בדיוק כפי שהתכוננתי (בעזרת קורס היפנובירת׳ינג וקריאת הספר ״לידה פעילה״) וידעתי לבקש שהתינוק שלי יישאר עליי וינק מהרגע הראשון שיצא לאוויר העולם, וכך היה, חבל הטבור עודנו מחובר והוא יונק בדיוק כפי שהסבירו לי. בניגוד למה שמדמיינים החלב לא משפריץ (ולא אמור) ובכלל יש לצפות תחילה לקולוסטרום, נוזל-קסמים שמופק בגוף האם עבור התינוק במיוחד עבור היומיים הראשונים, אך אבוי, הגיע הלילה השני בבית החולים והתינוק (שלמדתי מראש שנכון עבורנו שיהיה איתי בביות מלא ואכן כך היה) לא מוכן לרדת מהשד. הוא רק בוכה. מתעורר כל הזמן. מה יש לו? אולי אני אמא לא טובה? אולי הוא רעב ואני לא יודעת? כל חוסר הניסיון ביחד עם הורמונים, לחץ וחרדה הביאו אותי לחדר האחות לברר והיא, עמוסת תינוקות הציעה, נחשו מה? תמ״ל. נכנסתי לקבוצה, שאלתי מי ערה באחת בלילה, התברר לי שכל-אמהות-העולם ערות ושם, שם קיבלתי הסבר על קפיצת גדילה ראשונה של התינוק, על כך שזה נורמלי ושמה שהוא עושה בעצם זה להודיע לגופי שייצר עבורו חלב. פתאום הכל נרגע, פתאום הכל נורמלי. בבת אחת הכוחות ממלאים אותי ואני מגיבה לאחות בנחישות ש״יש לי חלב גברת!״ ומסתדרת לבד עד הבוקר שתגיע יועצת הנקה.

עד היום אני מודה לחברה מהקבוצה שענתה לי שם והרגיעה, ונתנה לי את הטלפון שלה והתכתבנו בוואטסאפ על כל שאלה, בכל שעה. היא הייתה בסך הכל ארבעה חודשים אחרי לידה אבל הבינה אותי, הזדהתה, שיתפה בידע שלה, עודדה. עד היום אנחנו חברות (באלף קבוצות בפייסבוק וגם במציאות). כך גיליתי את עולם הקבוצות בכלל ועולם הקבוצות לאמהות בפרט. זאת אומרת, הכרתי לפני כן מה זה ״מאמאזון״ מחברות שילדו כשהקבוצה נוצרה ומכתבות בטלויזיה, אך זו לא הייתה קבוצה שהתחברתי אליה אז מצאתי לי אלטרנטיבות שמתאימות יותר לתפיסות עולמי, למה שאני מבקשת לברר ולחלוק באימהותי המתהווה ומתבססת.

http://www.shutterstock.com/cat.mhtml?lang=en&language=en&ref_site=photo&search_source=search_form&version=llv1&anyorall=all&safesearch=1&use_local_boost=1&autocomplete_id=if4571q5y4tgm152pw3&searchterm=women%20friendship&show_color_wheel=1&orient=&commercial_ok=&media_type=images&search_cat=&searchtermx=&photographer_name=&people_gender=&people_age=&people_ethnicity=&people_number=&color=&page=1&inline=93400924

עוצמה נשית, השבט הנשי החדש. תמונה: שאטרסטוק

החברות בקבוצות השונות הפכו מזמן להיות יותר מ״סתם״ דמויות וירטואליות- אנחנו נפגשות בהרכבים שונים: אחת על אחת, עם בני הזוג, בקבוצות ענק של עשרות, בקבוצות קטנות של בודדות ועוד. אנחנו רוכשות מוצרים יחד, מתייעצות על קריירה, זוגיות, הורות, רפואה ועוד. כמובן אין זה אומר שהן מחליפות רופא או אנשי מקצוע, אך הן שם לחלוק את המשא, את המסע, לחלוק בידע, לשתף.

רבים רואים בחכמת ההמונים דבר שיש להיזהר בו, אך אם משתמשים בה בשום-שכל, בתבונה, במידתיות, זו מתנה. זו הזדמנות אדירה מאין כמוה. קרו לי כל כך הרבה דברים טובים מאז היכרותי עם אותו שבט נשי וירטואלי-למחצה, אפשר לומר שאספקטים שונים בחיי השתנו לגמרי.

אנשים יכולים להגיב בתדהמה ולא להאמין שאפשר ליצור אינטימיות עם דמויות-מרחוק, לכי תסבירי שחברות שם שולחות לך מתנות בדואר, קונות ממך מה שקנית ו״נתקעת״ איתו, מגיעות אלייך לבית חולים אם את שם עם הילד וזקוקה, שולחות לך אוכל אחרי לידה, מלוות חברות אחרות שפתאום מתגרשות, תומכות בחברות שאיבדו אהוב יקר, חולקות מתכונים, מזכירות לעשות בדיקות (למשל סרטן השד), נפגשות בערב למפגש-נשי מלב אל לב, הולכות יחד עם הקטנים לים ולבריכה ומה לא?

פתאום אני מוצאת שאני כבר יודעת מי תעריך את הכתבה ההיא שקראתי, ומי תאהב את המתכון ההוא, ומי בקהל היא פסיכולוגית או גננת או עובדת-פייסבוק, או מאפרת. ויש לנו כבר בדיחות פנימיות וקבוצות-בת כמעט לכל נושא- מפמיניזם ועד דיאטה.

אז מה מקבלים מעצם החברות בקבוצות כאלה? לא מעט. רוצות לדעת מה בדיוק? רוצות לקרוא על הקבוצות המומלצות? כל זאת ועוד בפוסט הבא.

בינתיים מוזמנות ומוזמנים לבקר אותי בפייסבוק וכמובן לשתף את הפוסט.

עוד מהבלוג של אורטל הופמן-שלם

תצוגה מקדימה

ואם יקרה משהו לילדים? 5 עצות מעשיות

נהוג לומר שכאשר נולדים ילדים, אצל הוריהם נולדים רגשות האשמה. מה ששוכחים לומר הוא שכאשר ילדים נולדים, אצל הוריהם נולדים גם הפחדים והחששות. אולי "נולדים" אינה המילה המדויקת, אלא יותר כמו "מגיחים מן הבור שכלאנו אותם בו". לצד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

"על אם הדרך" -ריאיון עם עדי מלכין

שם מלא: עדי מלכין גיל: 31 עיר: מושב מרגליות (גליל עליון) אמא של: בארי 2.5, יער בן חודשיים מקצוע קודם:  מטפלת בגנים מקצוע נוכחי: אמא במשרה מלאה + בעלת עסק לנעלי טרום הליכה מבד – "יחפנים" עמוד עסקי: ...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

טרנדים הוריים אלטרנטיביים ל-2015

אז מצד אחד גם אני לא מחובבי המילה "טרנד", בטח לא כשמדובר בנושאים חשובים כמו מה ללמוד, באיזה מקצוע לעסוק, איך לגדל את הילדים וכו', טרנד יכול להתאים כשמדברים על חטיף חדש או ז'אנר סרטים בקולנוע. מצד שני, אין איך לחמוק מזה: חלק...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה