הבלוג של באמשלי

תלתלים ישרים

גיליתי לאחרונה בהאזנה לשיחה של בני היקר עם חבר שלו שהוא נשבע בי . "באימשלי" הוא מתחנן על נפשו וצדקת דרכו . והכל ... על חשבוני! משהוא אישר לזעטוט להישבע בי?

עדכונים:

פוסטים: 13

החל ממרץ 2013

ניסיון תמים לבילוי משפחתי בסופר לנד – בפסח הפך להיות סיוט בלתי נגמר – החוויות הקשות לפניכם!!

01/04/2013

ברוכים הבאים  לאיחסה- לנד


חודשים של תחנונים מצד יהונתן בן החמש וחצי לנסוע  למקום “מדהים” כלשונו שראה בפרסומת ממומנת במיוחד בערוץ הילדים ,

תאמינו לי  הילד יודע את עבודתו …. איך היה אפשר לסרב לו  כשאמר בשעת לילה מאוחרת : “אמא תגשימו לי בחופש את החלום וניסע ייחד לסופר- לנד .

ובשלב התחנונים והסחיטות הרגשיות שבאו אחר כך בדמות –”כל הילדים כבר היו שם ואני לא…אני כבר ויתרתי על “יש מסלולים נהדרים בגליל” והתחלתי לחשב מרחקים.

אז אחרי שהתחשבנו בעובדה שבוודאי יהיה תור ארוך למתקנים,

החלטנו שחייבים לרצות את הילד “האומלל”  ויצאנו לדרך באחד מימי חול המועד  פסח לעבר מרכז הארץ.

לאחר נסיעה של כשעתיים שלמות של  התרגשות משני האוצרות הקטנים ששולטים בחיינו ….

חשכו עינינו כשהגענו לפאתי אזור האסון

חנייה: איין

איזור מכירת הכרטיסים: כמו אחרי פיגוע המוני

הילד כבר במצב הלם נוטה לבכי “לעולם לא נצליח להיכנס…”

אני מנסה לרכך :”תראה את הגלגל הענק.. עוד מעט נהיה בפנים (הארץ המובטחת) ונעלה עליו …ואוו וכתוב שתהיה הופעה של מיכל הקטנה …(מי זאת?)

בקיצור: “רוצים את החטיפים שהבאתי?”

לאחר המתנה מורטת עצבים של דחיפות ישראליות נוסח  WWF

הצלחנו להשתחל בקושי פנימה…

וחבל….

ממש שדה קרבות אימים …

מה שהתחולל בפנים קשה לתיאור  – אני ובעלי היקר והעורך- דין והרגשנו כמו אנתרופולוגים שהגיעו לשבט נידח ופרימיטיבי ושרדו בקושי.

המזרקה המרכזית  בכניסה – או מה שהיה מזרקה , הפך למי ביוב ופסולת במבה ועוגיות פסח.

בהחלט מראה מלבב….

ואנחנו עומדים ומשתאים נוכח העובדה שההמונים שזה עתה דחפו בחוץ …נמצאים עם כל החמולה בפנים.

בקושי אפשר לעבור ולצעוד בתוך המתחם. שלא לדבר על לעלות חס וחלילה למתקניי החלומות של יהונתן החמוד שבילה רק בשנה שעברה בחו”ל ,בפארק שעשועים  רחב ידיים ומעוטר בפרחים צבעוניים ובפסליי דשא – כאן ילד שלי ה– HARD CORE

של גני השעשועים – צריך קודם כל לשרוד …

טוב, צריך לצאת מההלם ולהתמזג בהמון הזועם השועט לעבר  “האבובים” נשימה עמוקה  ואחרונה והופ …נבלענו בתוך תור  שהוא כור ההיתוך הרייחי של מדינת ישראל – זעה מהולה בבשמיי אביב ומצה עם שוקולד… מלבב.

דחיפות אימים ואיזה אחת שצועקת תוך שהיא מבצעת עם ידיה תנועות חתירה. “תנו לעבור בעלי בתחילת התור ” ואחריה עוד שבעה ילדים שלומדים את הטריק הגאוני.

אולי 400 איש מחכים ל4-5 אבובים מסתובבים במים עם קצת זרמים

“יכולנו לעשות לכם אמבטיה עם מצופים” ואבא היה משפריץ עליכם קצת מים ”  אני מנסה ומתחילה לפתח קלסטרופוביה…

ובעלי מתחיל לשמוע את הנשיפות הקבועות שלי  וצקצוקי הלשון המראות על חוסר שביעות רצון ברגעי לחץ…

“את יכולה ללכת עם הקטנה ולחכות לנו …”נפגש ..אני מעריך עוד חצי שעה …”

שעה וחצי חיכיתי על הגשר בו עוברים כל הפראיירים שחיכו בתור ….והאבוב המיועד של יהונתן ואביו עדיין לא נראה באופק .

“טוב, לפחות יש את ההופעה של “מיכל הקטנה”  אני מסננת ליהונתן אחרי  שלמד טוב טוב על בשרו מה זה לחכות בתור…

“בואו נמהר כדי שנוכל לתפוס מקום”-

אבל תוכנית לחוד והמציאות טופחת כמו קרניי השמש של אותו היום – עגומה,

מיכל הקטנה מופיעה בפניי מאות זאטוטים שאימהותיהן ה”עדינות” מנסות לפלס דרכן לבמה כדיי שילדן יוכל להצטלם עם ה”סלב “  ומשמאבטחים נאבקים בכל כוחם ב”רולות” חסרות המעצורים  מלקרוע את חצאיתה של מיכל הקטנה/זמרת החתונות , חרצובות לשונה של ה

אם נפתחות: “למה מה קרה ….כולה מיכל הקטנה…מי היא בכלל….והיא מזמרת שלל ברכות ….

ואנחנו , מנסים להירגע  מלקסיקון שלם של קללות שיהונתן   זה עתה למד , עשינו את  דרכינו לאזור האוכל אולי שם נמצא נחמה…

טעות איומה

יותר מ-200 איש מחכים כאילו מחלקים בדוכן המזון המסכן מנות גורמה .

ד, יצא לקרב כדי לספק לנו מעט מזון נחמה …בעודו נדחף בשני תורים כל אחר של כ-40 דקות (אחד  לתשלום מופקע ואחד לקבלת העיסה…) ואנחנו בתחמנות רבה מחכים שאחד ממעט השולחנות המטונפים יתפנה..

התיישבנו ולא זזנו ממנו עד שהעיסות היקרות מפז הגיעו –

כל עיסה פסחית עלתה הון והיא היתה ממולאת במשהו ששוחה בשמן עם שרידי עוף.

ולסיום בקרת נזקים:

  • בסוף היום המחריד הזה עוד סיפקתי את שרותיי ההומאניים כדי לעזור לשני ילדים מהתנחלות כלשהי למצוא את אמם ששכחה אפילו שאיבדה אותם .


  • ילדיי עלו על כל המתקנים …של התינוקות – כי שם היה תור של 20 דקות .

  • נשרפנו בשמש


  • העשרנו את ידיעותינו  בתחום עולם החטיפים בזכות עטיפות החטיפים הזרוקות ברחביי הפארק.

ולא ….לא עלינו על הגלגל הענק

ולא על הרכבת ולא על הרכבל ולא על הברבורים השטים באגם..

אבל לפחות ראינו את ישראל היפה…

את האנשים החמים החיים בה בנימוס וכבוד האחד לשני , תוך התחשבות בסביבה ובפחיי הזבל

וחווינו על בשרינו את החזירות של בעליי המקום שבחוצפה רבה הכניסו את כל עם ישראל ואחותו בפראק עלוב אחד מבלי לעצור .

אז ברוכים הבאים איחסה – לנד!! ואל תשכחו לחזור…..

עוד מהבלוג של באמשלי

תצוגה מקדימה

לונדון לא מחכה לי...אבל אולי היא תלמד אותנו משהו על חינוך...

כבר כמה שנים  אני טוענת שמערכת החינוך בארץ לוקה בהרבה חסר אבל הפעם קיבלתי לכך הוכחות חותכות!! אז ככה... אירחתי בחג הזה 15 איש בביתי !! (כן , כן)   – משפחה שחייה בלונדון – יהודים אנגלים טפוסיים . וכיאה לישראלית טיפוסית...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

הייתי בסדנת סריגה בחוטי טריקו …והתמכרתי

זהירות ממכר- סריגה זה לא רק לסבתות זה התחיל ביום תמים כשטיילתי לתומי בחנות דברי הודו כשעל הרצפה שכב לו שטיח יפה וצבעוני , קליל ו..... הכי חשוב ניתן לכיבוס . ששאלתי ממה הוא עשוי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

החברות הכי טובות

ארבע חברות... פגישה אחת.. פעם בשנה, כל שנה. קרוב לשלושים שנות הכרות !!! פרדות ארוכות , חתונות ,וגירושין בעלים וילדים לימודים , עבודה מרחק... ופגישה- אחת , פעם בשנה,...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה