הבלוג של עו''ד אורון שוורץ

oron

אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד יחד עם עוה"ד יוגב נרקיס במשרד עורכי הדין "שוורץ-נרקיס" וסטודנט מחקר בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב

עדכונים:

פוסטים: 8

עוקבים: 2

החל מינואר 2016

נפלה בחלקי זכות גדולה לקחת חלק בהגנה על חגי פליסיאן, במסגרת הפרשה העגומה והבלתי מפוענחת המכונה “פרשת הבר נוער”. פרשה שעלילתה המשפטית נרקחה בשנת 2013 במוחו הקודח של עד מדינה מניפולטיבי וחסר מצפון. שותפי להקמת המשרד יוגב נרקיס ואנוכי מצאנו עצמנו מלמדים הגנה על פליסיאן חודשים אחדים לאחר שהוגש כתב האישום. לא נטלנו חלק בייעוץ במהלך החקירה, והתוודענו לפרטים רק כאשר הערפל החל מתפוגג, שכן בשעה שהלקוח שלך נחקר, אינך יודע דבר על החומר הנאסף ומתהווה במשרדי היחידה החוקרת. עורכי דין המופיעים בהליכי מעצר לצורך חקירה הם שחקני צוללות – אותו משחק מימי ילדותנו האנאלוגית- שני שחקנים המסמנים נקודות ציון על לוח היריב מבלי לדעת היכן מצויות הספינות שלו, אלא אם אכן פגעת. לעומתם ליטיגטורים המנהלים משפט וחוקרים עדים לאחר הגשת כתב אישום הם שחמטאים – אנשים המגבשים אסטרטגיה וטקטיקות תוך הכרת מלוא חומרי החקירה.

IMG_20170804_180912_720

הפגישה הראשונה שלנו לקראת טורניר השחמט של חגי פליסיאן נערכה בבית המעצר ניצן. “חגי”, אמרנו לו- “אנחנו מבקשים ממך רק הסבר אחד – מה פשר ההקלטה המשונה הזו שבה אתה נשמע אומר – “עשינו עבודה נקייה שם, בבר נוער”.” פליסיאן הישיר מבט מבוייש , [כן, בניגוד למראה פניו מזרי האימה שנוצלו עד דק בידי התקשורת לעורר את רגשות הפחד הקמאים ביותר שבנו  - דוקטור מבוזה של פריץ לנג, איש הפיל של דייויד לינץ' - כולם מראה פניו של הסיוט, הרי שחגי היה נער ביישן, אפילו תמים כפי שיסתבר בהמשך]  - ואמר – “זה עד המדינה, הוא אמר לי שהוא יסחוט מישהו, הוא ידע שאני צריך כסף ופיתה אותי להקליט הקלטה לשם סחיטה, ואני כמו טמבל, הסכמתי.” אני זוכר שאני מביט בשותפי יוגב ואנחנו אומרים לו, “תקשיב חמוד, אנחנו הולכים חזרה למשרד, נבוא עוד שבוע, תמצא סיפור יותר טוב.” אבל הוא הביט בנו בעיניים כלות ואמר לנו – “אין סיפור אחר, זה מה שבאמת קרה”. את סופה של עלילת פליסיאן אנחנו כולנו זוכרים. עד מדינה שהצליח לסובב על האצבע מדינה שלמה, יחידת חקירות מנוסה, פרקליטות, עיתונאים, כולם. וזה עוד לפני שאמרנו מילה על שאול גנון שאותו אנחנו מייצגים בימים אלה בתובענה נזיקית כנגד המדינה. בשאול שלא היה באמת עד מדינה, כי לא הודה בשום דבר בעל ערך משפטי, אבל שימש ככלי משחק על לוח השחמט בידי היחידה החוקרת, היה קורבן מובהק של עד מדינה נוכל, שהיה כפוף לחוקי שרשרת המזון של המשפט הפלילי. על גנון עוד אכתוב בטור אחר.

שאול גנון, מייסד הבר נוער, נלחם בימים אלה על שמו הטוב

וכאן אנחנו מגיעים לעיקר העניין – עד מדינה, על פי ההגדרה היבשה, המכובסת, הוא שותף לדבר עבירה, ותמורת טובת הנאה הוא יפליל את שותפו הבכיר ממנו. ללא ספק כלי חשוב למלחמה בפשיעה ובחוליים חברתיים. אבל מוסד עד המדינה, טומן אינהרנטית ניגוד עניינים בולט וטריביאלי – עדי מדינה חייבים לרצות את אדוניהם החדשים. הם עשויים לא רק לספר את האמת, אם אכן יש מושג כזה “אמת”, אלא בדיוק את מה שהאדון החדש רוצה וצריך לשמוע- ממש כמו האייקון האלמותי של הכלבלב הניצב ליד שופר הגרמופון של חברת התקליטים His master’s voice.

דומה כי הקיץ האחרון היה הקיץ של עדי המדינה. כווולם עדי מדינה. מכירת סוף עונה. מי אמר אני ולא קיבל?! רובם אנשים שאינם אנשי ארגוני פשיעה קלאסיים- לא סוחרי סמים, לא מחסלים, לא רועי זונות, לא ולא ולא. פקידים – מי אפור יותר, מי פחות; אנשי עסקים. ריח הליזול בבתי המעצר, השהות עם נרקומנים או סתם עצירים אלימים שהכניסה והיציאה מבתי מעצר ומאסר הם עבורם כמו יציאה לשירות המילואים של אדם נורמטיבי עושה את שלה; ובכן, די בכמה ימים כאלה בגיהנום של יולי אוגוסט בחברתם של הקולגות לסיוט במעברים בין יחידת החקירות לבית המשפט ולבית המעצר, בכדי לשכנע כל אדם שמצא עצמו בחקירה משטרתית מסועפת, להציע מרכולתו.

פגשתי לא אחת עדי מדינה על דוכן העדים. לעתים אנשים מפוקפקים, אך לא אחת עשויים להיות השכן ממול בתוספת זימון משר הגורל –  אלה שחוקי המשחק הגלאדיטוריים האכזריים הטילו אותם לזירה לקול תשואות ההמון כשהם מצווים לחסל את מי שהיו חברי הנפש שלהם, וכשמדובר באנשים נורמטיביים, הטרגדיה גדולה. זו דילמת אסיר אכזרית מנשוא. אכן, זירת משחקי הגלדיאטורים של רומא השוקעת, התחלפו בכותרות עיתונים ומדיה דיגיטלית, והצלצל, החרב, רשת הדייגים והאלה המשוננת, התחלפו בהסכמים המוקאים ממדפסות יחידות החקירה למיניהן, ובדוכני עדים מוקפי זכוכית חסינת קליעים הניצבים כנגד ספסלי נאשמים שספגו כל כך הרבה זיעה, אימה וצער, ומבטים חלולים ומיואשים של בני המשפחה של הנאשם – מי שהיה עד לא מזמן אדם נכבד בקהילה העסקית או הפוליטית ועתה הוא ממתין לתורו בטקס מתוסרט להפליא.

המשפטן אלן דרשוביץ מספר בספרו הקולח ומלא התבונה Letters to a young lawyer כי בארצות הברית, שרשרת המזון של המשפט הפלילי קובעת כי כל אדם יוכל לרכוש כרטיס יציאה מבית האסורים, ובלבד שיוכל להפליל מישהו חשוב ממנו. ובכן עדי מדינה הם האוחזים בכרטיס הבינגו הזוכה.

אינני יודע מה יהא בסופן של הפרשות האחרונות, האם הרו, מנהל לשכתו של נתניהו יחצה את החקירה הנגדית, שהיא המבחן האמיתי לאמינותו ואין בלתה, אך הסטטיסטיקה מובהקת – בתי המשפט נוטים ליתן אמון בעדותם של עדי מדינה, על אף שברור כי הם עשויים להיות אנשים מפוקפקים, אנשים שבגדו בחבריהם, שגנבו יחד עמם סוסים, שחיפו עליהם ולא אחת ידעו להיות מניפולטיביים לא פחות מאשר אלה שעליהם להתייצב כנגדם עתה. די להזכיר כמה שמות – שמואל דכנר בפרשת הולילנד, שולה זקן בפרשת אומלרט וטלנסקי, יעקב שמולביץ בפרשת דרעי הראשונה, עדי שלג בפרשת נוחי דנקנר, משה סלע בפרשת בניזרי והרשימה עוד ארוכה.  כל אלה, חרף קשיים רבים בעדויותיהם שמשו בסיס להרשעה כנגד מישהו חשוב מהם – פוליטיקאי, נושא משרה או קדקוד מרכזי בארגון פשיעה.

ובינתיים, ועד הפרשה הבאה, נצפה שוב בשלל הספקולציות הממלאות את הפריים טיים. עוד עד. לך תבנה מדינה.

עוד מהבלוג של עו''ד אורון שוורץ

תצוגה מקדימה

הדגל, הקקי והכבוד האבוד של הרשות התובעת

על העמדתה לדין של האמנית ש&^רבנה על הדגל לאחרונה נתבשר העם היושב בציון כי גורמי התביעה החליטו להעמיד לדין גורם חתרני. הפעם זו האמנית נטלי כהן וקסברג. תזכורת – הגברת וקסברג, אמנית וידאו ארט מצודדת ונערית, נעצרה בשנת 2014,...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

תחנה מרכזית – "אומן אקספרס"

רשמי מסע באומן- בין "מאחורי הגדר" של ביאליק ל"גדר חיה" של דורית רביניאן ראש השנה בעיירה אומן שבאוקראינה, הילולת רבי נחמן. מצאתי עצמי עם חבורה משונה, כמו מילואימניק, לן בביתו של איכר אוקראיני עם שלושים גברים על מיטות שדה,...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

זכור את יום המוות

בעקבות הבקשה לערוך לאמיר פיי-גוטמן נתיחה שלאחר המוות הרהורים מפנקסו של עורך-דין, שכיר-יום בבתי המשפט אני זוכר את הפעם הראשונה שניצבתי בחדר הנתיחות במכון לרפואה משפטית...

תגובות

פורסם לפני 3 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה