הבלוג של עו''ד אורון שוורץ

oron

אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד יחד עם עוה"ד יוגב נרקיס במשרד עורכי הדין "שוורץ-נרקיס", בוגר תואר שני מחקרי בחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב וסקרן בלתי נלאה

עדכונים:

פוסטים: 11

החל מינואר 2016

רשמי מסע באומן- בין “מאחורי הגדר” של ביאליק ל”גדר חיה” של דורית רביניאן

אומן

אומן

ראש השנה בעיירה אומן שבאוקראינה, הילולת רבי נחמן. מצאתי עצמי עם חבורה משונה, כמו מילואימניק, לן בביתו של איכר אוקראיני עם שלושים גברים על מיטות שדה, עם מקלחת ושירותים בחצר הבית. חלק מאנשי החבורה חזרו זה עתה מטיול מאורגן בעיירת הרפאים מוכת הקרינה צ’רנוביל. ספארי-אומן היא וודסטוק של עידן הניו-אייג’: טראנס של ארוכי-פיאות מקפצים במסיבת-טבע, יצאניות אוקראיניות כבדות-אחוריים וגסות-קול צרוב-סיגריות מפריחות נשיקות לחרדים לבנבנים בשטריימלים שחורים. מדי פעם מגיחה דמותו של עבריין סלב, או של אדם שמלבד כובע גרב נ.נח.נחמן, נראה כאילו יצא מהפנינג “עשו אהבה, סמים וג’ון באאז” של אמצע המאה הקודמת. 

השוק באומן

השוק באומן

image019 image017 image023

אומן היא עיר עצובה שקפאה בזמן: ברחובות האפורים והמפוייחים ניכר כי הצעירים עזבוה בחיפוש אחר עתיד טוב יותר, ואילו בשוק הדל נותרו רק קשישים, מבקשים לשבור שבר רעב: כפופים לצד גרוטאות שנעקרו מחצר ביתם, קשישות עריריות שתקניות, קמוטות-פנים, רוכנות על דוכני עץ עם מעט ירקות שנקטפו ביד רועדת מגינת הבית.

 image013 image011 image009

אבל בפסיעה קלה מעבר לשוק אלי פרברי העיירה, משתררת לפתע דממה חולמנית ובאחת ניצתים כנגד עיניי מראות סיפורים נשכחים על יהודים מעידן אחר. אני פוסע בינות לבתים מטים לנפול: נביחות כלבים משוטטים, קריאות אווזים ורועה צעירה, געיית עזים וקריאות תרנגולות. 

אני מציץ בסקרנות מאחורי גדר אחד הבתים ונזכר בסיפור אהבה אסורה בין יהודי לנערה אוקראינית –  ”מאחורי הגדר” של ביאליק: הכי חמישים גוונים של אפור שדובר אידיש מהוגן יכול היה להרשות לעצמו לפני מאה שנה.

image020

image016

ועכשיו, תעשו טובה, תניחו לרגע את הסמארטפון והתענגו על הקולות, המראות והריחות של ביאליק, זכרונות מעולם שאבד וחי בין מילותיו, וכאן באומן, קם לתחיה:

” אדם מישׂראל משכים עם הנץ החמה ויוצא בעגלתו לִשְׂדֵה יער מחוץ לפרבר ושב משם בצהרים מלא ברכת ה’ וריח הגן והשדה עמו; בצל ירוק, קלח של צנון, קפלוט של כּרוּב, מחרוזת של פִּטְרִיּוֹת.  חבילה של שחת רטוּבּה עדַיִן, ולפעמים גם תפוח אדום וּפך קטן, מלא וגדוש תותי בר ודומדמניות, חבוי בתוך השחת… 

אם נרצה, זהו המקום, אולי, להרהר דווקא בדורית רביניאן. שכן דמויותיו של ביאליק – התגרנים לובשי הבלואים, הפריץ הקבצן, כל אלה שחשבנו שהותרנו מאחור – הרבנית ועסקני העיירה שעסוקים באיך דופקים את הגוי, כל אלה ממשיכים, חיים ובועטים בקרבנו. המהומה שעוררה פסילת ספרה “גדר חיה” מתעקשת להתכתב עם מהומת “מאחורי הגדר”. רביניאן, כמו ביאליק נמשכים ומושכים את הקורא לאותה מציצנות מאחורי הגדר: מציצנות בזוג הנוגע בטאבו – תשוקה הנגועה באסור-בנגיעה. שר החינוך ויתר הכמרים המבקשים להשתלט על תודעתנו, ואינם בוטחים בנו ומתגייסים להגן על נפשו של הנער היהודי מפני האירוטיקה והאחר, הרי שעליהם גם לבעוט אל מחוץ לגדר את ביאליק. ואכן ביאליק, כמו ביאליק, גבר-גבר, פארטי-גאי, ייצרי, אוהב חיים ונשים מבלי להתנצל, איש שבוודאי היה מוצא עצמו היום במסיבות סווינגרז, עושה סמים ומתקלט טכנו, ביאליק מתאר באצילות ומציצנות בנשימה אחת, את מה שבנצי ויודל’ה היו אומרים בישראלית של הסבנטיז, כשהם מציצים למקלחות הבנות וקוראים “שלושים טון כוס!”. הנה:

“וה”ממזרת”, זו מארינקא, עובדת בחצר וּבגן והולכת וּגבוהה מיום ליום, נחבטת מדי לילה – וּלחייה מאדימות כפרחי פרג. מחֲלַפְתָהּ עבתה ושמנה ושָדיה כתפוחי סתיו. זאטוטי הקצפים התחילו באים עם כלביהם מן השדה לריחה. אורבים הם לה בליל אביב וקיץ מאחורי הגן מן הצד השני, ממקום שהוא כָּלֶה שם אל השדה. אבל מארינקא כלא יודעת. ישֵׁנה היא בלילות אלו יחידה בצריף קטן של קש הזקוף באמצע הגן- וּשקוריפין רבוץ על פתחו. שומר הוא אותו כלב את הגן ואת מארינקא שמירה מעולה…
בשכונה היהודית מצד הרחוב לא היתה מארינקא מראה את פניה אלא לפרקים. פותחת היא את הפשפש ושוהה רגע מבחוץ כשידיה מקופלות על לבה – וּמיד חוזרת ונסגרת מבפנים. עינם ופיהם של העגלונים, המצויים עם קרונותיהם וסוסיהם הצרועים כנגד ירך ביתה, פוגעים בה תיכף ליציאה וּמבריחים אותה מיד.
ואולם אחד מן הנערים, מאלו ההולכים לבית-המדרש וּמצויים דרך אגב אצל הנקבים והסדקים שבגדר המבוי – יש שהוא מציץ בין פצים לחברו ומתכוֵן לשקוריפין ועינו פוגעת שלא במתכוֵן במארינקא. עומדת היא ריבה זו, אדמונית ובעלת-איברים באמצע החצר, כפופה, למשל, על-גבי הכביסה, לִבּהּ מגולה טפח ועוד, וידיה החשׂוּפוֹת טבולות עד חֶצְיָן בִקְצָפָה לבנה של מי בורית צפה בערֵבה… אז תדבק פתאֹם עינו אל הסדק, תדבק ולא תמוש עוד. בעוד רגע והנה נער שני וּשלישי וּרביעי – וכל הסדקים יִמָּלאו עינַיִם. דומים הם באותה שעה כזבובים שחברוּ על חלת דבש. משוקעים עד הברכַּיִם בנעצוצים, עומדים הם שם מוּטים מאחורי הגדר, מצחותיהם קבועות בנסר סדוק ועיניהם במארינקא. אין אומר ואין דברים – רק שתיקה ועיון. כל אחד זוכה בה בעיניו לעצמו, זוכה בכוּלהּ, בלי שיור כל-שהוא.”

אבל אין כמו רגע השיא בו הנער היהודי ומארינקה הגויה עושים אהבה באסם:

“כל העליות והירידות באו פתאֹם ולא ארכו אלא כהרף עין.  השיחים שבגן ננערו פתאֹם מתנומתם והתיזו ניצוצות לאור הירח..”

אבל ביאליק, מחרב מסיבות ידוע, לא יכול לתת לנו סוף הוליוודי. הוא מתגרה בקורא ושואל:

“וּבאחד הלילות עמד נח וברח עם מארינקא?

ובכן..

.. בשבת חנוכה נשא נֹח בתולה כשרהּ..לאחר סעודת החלב, כשנתיחדו בני הזוג הצעירים על קורה מוטלת מאחורי הבית – עמדה באותה שעה מארינקא והתינוק בזרועה מאחורי הגדר והציצה דרך סדק.”

תענוג..

אז בנט, אח שלו, ויתר אחיו מן הסמינר לכמרים, תרגיעו. מותר וצריך ללמוד ולדבר על הכל. כן, גם על הערבי שעושה אהבה עם הגיבורה של רביניאן. וביאליק, הוא אולי ההוכחה הנצחית שהפקיד בוועדה שלך הולך, אבל ספרות טובה, ספקנית וחתרנית, נשארת.

image028

תחנה מרכזית אומן אקספרס

תחנה מרכזית אומן אקספרס

הציטוטים לקוחים מתוך הטקסט המופיע בפרוייקט בן יהודה באינטרנט: http://benyehuda.org/bialik/hagader.html

הצילומים צולמו בידי המחבר באומן, ראש השנה התשע”ד

עוד מהבלוג של עו''ד אורון שוורץ

תצוגה מקדימה

הדגל, הקקי והכבוד האבוד של הרשות התובעת

על העמדתה לדין של האמנית ש&^רבנה על הדגל לאחרונה נתבשר העם היושב בציון כי גורמי התביעה החליטו להעמיד לדין גורם חתרני. הפעם זו האמנית נטלי כהן וקסברג. תזכורת – הגברת וקסברג, אמנית וידאו ארט מצודדת ונערית, נעצרה בשנת 2014,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

למי קראת "פה של ג'ורה"?

  על הבחור ההוא עם ה"פה של ג'ורה" שהתקלס בחברת הכנסת דאז, מירי רגב, שמעתי כמו כולם. צקצקתי בלשון ועברתי הלאה. שגרת יומו של עורך דין לא מניחה לו יותר מדי זמן להרהר בצרות של...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

עוד עד. מדינה

נפלה בחלקי זכות גדולה לקחת חלק בהגנה על חגי פליסיאן, במסגרת הפרשה העגומה והבלתי מפוענחת המכונה "פרשת הבר נוער". פרשה שעלילתה המשפטית נרקחה בשנת 2013 במוחו הקודח של עד מדינה מניפולטיבי וחסר מצפון. שותפי להקמת המשרד יוגב...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה