הבלוג של אורנה אלוביץ'

שיעורים מהחיים

עדכונים:

פוסטים: 16

החל מאוגוסט 2012

התקופה שלאחר הלידה לא פשוטה אבל אפשר לעבור אותה בהצלחה. אורנה אלוביץ’, אחת שיודעת, עם 10 דברים שאתן חייבות לעשות כדי לעזור לעצמכן ולמשפחה

16/11/2014

“27.6.14 - שוכבת במיטה חודש וחצי אחרי לידה. מרגישה רע. קוראים לזה דיכאון אחרי לידה. מונח מקצועי כוללני ומדכא עוד יותר מהשם שלו. ההורמונים עוד לא יציבים אבל העולם כמנהגו נוהג ודורש ממך לתפקד כאילו כלום לא קרה. כאילו לא סחבת בתוך הגוף יצור קטן ואלים שהעלה לך צרבות ושבר לך את הגב. כאילו לא הוצאת ראש בקוטר שלושים סנטימטר מפתח של בקושי שלוש. ואני תוהה… מתי אחזור לעצמי? חחח. עדיין לא! וההוכחה לכך הם שבעת הקילוגרמים התקועים להם, עטופים בנפיחות מיותרת שלוחצת על אזורים שלא הכרתי בגופי.

עדיין יש לי הליכה מדדה של גרריסט עם גב תפוס. עדיין אני מרגישה לא יפה, לא נשית, לא ספורטיבית וממש לא משנה מה אומרים לי וכמה מחמאות אקבל. ועדיין אני מדממת, אז מה אני מועילה? מה יוצא ממני? מה טוב בי? אישה מרירה, רוטנת, רגשנית ומבאסת. אפילו אני לא רוצה להיות איתי. בא לי לברוח. רחוק ועמוק למרכז המיטה, החלק הזה שבולע אותך. שקט! ששש שאף אחד לא יפנה אלי, לא ידבר אלי ולא יצפה ממני. דממה”.

כן זו אני ואלה היו הרגעים הנמוכים ביותר אחרי הלידה. הבאתי לכן את הציטוט הישר מהמחברת שלי שלא תחשבו שאני עשויה מחומר אחר. גם לי כמו לכן היו רגעים כאלה, אבל עכשיו כשמלאו לה שישה חודשים חזרתי לחיים, לנשימה, ליציבה. לא ויתרתי ואני גאה לשתף אתכן באיך לעזאזל עושים את זה:

1. עזרה

אין יותר מדי יפה, אין יותר מדי עשירה ואין יותר מדי עזרה! עזרה זה הדבר היחיד שצריך לדאוג שתהיה ובמנה גדושה. מהשניה שנחתת בבית ועד שהלילות מתייצבים ושלא תהיה לך שניה ביום בלעדיה. בטח לא בחודשים הראשונים. אמא או אחות הן עזרה טובה ומבורכת אבל אני מדברת על עזרה בכסף. כזו שנעים לך להפעיל אותה בכל שעה ולכל משימה, גם לנגב את הטוסיק של האחות בת הארבע. כזו שלא משחקת עם התינוק ונקשרת אליו (בשביל זה יש סבתא), כזו שמכבסת את הבגדים הקטנים, מגהצת את הסדינים וחיתולי הטטרות, ממלאת את האמבטיה, מרתיחה את הבקבוקים ומכינה את כל התשתית כדי שאת תוכלי לטפל בו בחיוך ובנועם כמו המלכה האם. אה וכמובן – היא גם זו שמאפשרת לך לישון בלי מצפון, בלי ביקורת ובלי עצות מיותרות. נכון זה לא קל ולא זול אבל אני באמת מאמינה שזו הדרך לצלוח את המשבר הזה.

תעשי סדר עדיפויות כלכלי. ותרי על קניות מיותרות כמו מוביילים, אוניברסטאות ולולים מתקפלים שרק מכערים את הבית. ותרי על בגדים, חוגים ושאר מותרות. ותרי על סופר מצידי רק אל תותרי על עזרה. עזרה ליום או עזרה ללילה, עזרה מהמשפחה או עזרה חיצונית. כל אחת בדרכה ובסגנון חייה. זכרי, עזרה היא צורך חיוני, הכרחי וזמני בלבד. ובעלך? אם הוא חכם, הוא יהיה הראשון שירתם למען הצלחת המהלך.

אמהות לילד ראשון מתבלבלות וחושבות שיש להן כוח כי האדרנלין בשבועיים הראשונים מטעה. מהר מאוד מתחילה העייפות המורטת, הבעל המעצבן והבית המוזנח. כל אלו יביאו להוצאות גדולות יותר בעתיד. לכן קחי בחשבון שעזרה זה הדבר החשוב ביותר בעולם בשלב זה של חייך למען נפשך, למען ילדייך האחרים ולמען הזוגיות שגם ככה בהקפאה בימים אלו.

2. שחררי

אחרי שהפנמנו שחייבת להיות עזרה, עכשיו מגיע השלב החשוב. לשחרר לה. התינוק שלך לכל החיים, מבטיחה לך. יהיו לך המון ליליות ארוכים להתבונן בו מתפתל ומוציא קולות מתוקים. לכי לישון. שימי אותו לידה ולכי לישון. אם את מניקה אז תני לה אותו בין הנקה להנקה. שהיא תעמוד לגראפס, שהיא תחליף חיתול, שהיא תישאר ערה להשגיח שהכל בסדר. תישני. בלי שינה את נהיית מטורפת. את חייבת לישון. ואם היית ערה כל הלילה כי הוא אכל כל חצי שעה ונרדם, אז ברור לך שזה ילד לילה, מה שאומר שאת השינה שלו הוא ישלים ביום. תעקבי אחריו מתי שהרגע המיוחל מגיע, טוסי למיטה, סגרי חלונות, תריסים, ראש עמוק בכרית. שקט. תוך שניה את מתאחדת איתו בשינה מושלמת. זה לא פשוט, זה דורש משמעת כי דווקא אז האדרנלין מטפטף. את ערה ורוצה להתעדכן, לדבר, לספר ולהספיק. חבל. את משלמת מחיר כבד. האדרנלין זו אשליה. היא תיעלם בדיוק כשהצווחן יתעורר ואז תבוא העייפות, שמהר תהפוף ללאות והשלב הבא אחריו דיכאון. תשני, תאמיני לי. זו התרופה הכי זולה ונכונה לדיכאון אחרי לידה.

3. איך את נראית?

זה לא פייר אפילו לשאול את השאלה הזו בשום טון וכוונה, גם לא כדי להחמיא. איך את אמורה להראות?? בדיוק כמו שאת מרגישה! מרופדת, מרופטת ומטפטפת. יקירתי תשנני את המשפט הבא: תשעה חודשים לקח לי לעלות, תשעה חודשים ייקח לי לרדת. זו מנטרה שעלייך לשנן בכל פעם שאת פוגשת את עצמך מול המראה. בכל פעם שאת מביטה בבטן ושואלת את עצמך – אולי כדאי לבדוק שלא נשאר שם עוד תינוק קטן בטעות?

אני מעניקה לך את המנטרה הזו ממרום נסיון של ארבע לידות רגילות. יש מצב שאני בעצמי מהווה מחקר סטטיסטי בתחום. אם את בחורה נורמאלית כמוני ולא אחת מאלה שיוצאות מחדר לידה עם ג’ינס, את כנראה תפגשי את הג’ינס הראשון במידה גדולה רק אחרי חצי שנה. ככה זה. לגוף יש תהליכים. העצמות זזו והאגן התרחב. תני לו זמן וקרדיט שיעשה את הדרך חזרה ואפילו יפתיע לטובה. בין אם את מניקה ובין אם לא, את שיא הגודל כבר עברת אז אל תיקשרי לקילוגרמים הנוספים. הם לא באו כדי להשאר.

4. תזוזי

ובינתיים אל תשבי ותבלסי, תזיזי את עצמך. שישה שבועות אחרי הלידה זה הזמן המותר וגם המומלץ. כנסי לטייץ, תתבונני בגבעות ובפיתולים בגופף, תאשרי שהם שם ותתחילי לזוז. ולא בשביל להרזות אלא בשביל לחזור ולהתחבר לגופך. זו המכונה החשובה ביותר שלך. השעה בשבוע הזו שאת מטפחת אותו, מזיזה אותו, מביטה בו ומתייחסת אליו, תעשה לך טוב גם בלב.

אל תהיה שיפוטית וביקורתית. את לא אמורה להיות ספורטאית, רק להזיז עצמות ושרירים ולהתחיל לנוע. בהתחלה תרגישי שאת רצה עם משא כבד של תרמיל תלוי עליך ומהר מאוד תבחיני שהתרמיל הוא את והאברים החדשים שמקפצים להם שניה אחרי הרגליים הכבדות, אבל תמשיכי לאט לאט. המשא ינשור והגוף המקורי יתחיל להיחשף.

5. יוגה

הייתי חייבת להקדיש ליוגה טיפ שלם. יוגה אהובתי. ההצלה שלי. התחושה שהייתה לי שישה שבועות אחרי לידה, שהגוף שלי מתגעגע לאסנה. אסנה זו תנוחה בתרגול היוגה בה הגוף שוהה זקוף וחזק נינוח ומחובר לאדמה. התגלגלתי לשיעור הראשון וממש יכולתי לשמוע את החלודה בעצמותי. הכל כאב – הגב, הרגליים, הצוואר, האצבעות. ייאוש. לא ויתרתי ומשיעור לשיעור הקשרים הותרו והגוף התיישר. זה עובד. היוגה מנקה את החלודה מהמפרקים והמעצמות. היא מיישרת ומכופפת, מגמישה ומחזקת. היא מחברת אותך לתכנית המקורית של גופך. הגוף מקשיב. הוא משווע ליחס הזה. לכי נסי, תתמידי, אל תתייאשי, תעשי בקצב שלך, כולם כאן לשרת אותך.

יוגה. צילום: שאטרסטוק

6. תהיי מטופחת

ציפורניים, שיער, שיניים עור פנים, דווקא כל אלה בתקופה המשובחת ביותר שלהם. הגוף עדיין מלא בהורמונים וויטמינים שבונים את הציפורניים, מצמיחים את השיער ומזינים את עור הפנים והגוף. תודה לאל מצאנו משהו טוב ויפה בתקופה ההזויה הזו. אז זה הזמן לפן יפה, קצת איפור ולק אדום. כל מה שגורם לך להרגיש שופעת, בריאה ויפה. תרגישי כזו, תקריני כזו ותהיי כזו.

7. אוכל

אין מנוס, צריך לטפל בנושא האוכל. בהריון צברנו חשקים והרגלים מגונים – גלידה בלילה, שוקולד כיד המלך. די, הגזמת, צריך שינוי. ברוב המקרים אני מאמינה בשינויים הדרגתיים חוץ מהנושא הזה. אני לא תזונאית מוסמכת אבל אני מכירה את הגוף שלי יותר מכל רופא אז אדבר בשם עצמי. כדי לרזות אני חייבת להכניס את הגוף לשוק. לכווץ את הקיבה ולהיגמל בבת אחת מסוכרים ובצקים. אז הפעם חיכיתי בסבלנות שישה חודשים אחרי הלידה, איפשרתי לגוף להתכווץ בתהליכים טבעיים ואז עשיתי שבוע ניקוי רעלים. לא פשוט הרבה ירוק, הרבה נוזלים, מעט תענוגות אבל זה רק שבוע והגוף מודה לך. פעם ראשונה שאני עושה מהלך אמיץ שכזה ואני חייבת להודות שהופתעתי לטובה. הצלחתי לוותר על חוש הטעם לטובת ניקיון, צלילות, בהירות וקלילות של הגוף ושל הנפש. גם נפרדתי משני קילו, גם נגמלתי מסוכרים וגם כיווצתי את הקיבה. עכשיו אפשר להתחיל דיאטה מאוזנת עם שליטה על הפה ועל החשקים. שיהיה לי בהצלחה, הדרך עוד ארוכה.

8. צאי לבלות

אז עכשיו כשאת מתחילה לעלות על המסלול ועזרה כבר הוכיחה שהיא ראויה, צאי לבלות. תינוק חדש זה לא אומר שצריך להישאר כל הזמן בבית. אם תבלי קצת עם חברות או בעלך -לא תהיי אמא מזניחה. אמא מסופקת היא אמא טובה יותר. לכי ללאנץ’ עם חברות, צאי למסיבה, לסרט, לחתונה או לכל אירוע שתוזמני. כל מה שיגרום לך להתלבש, להתאפר ולהתערבב בעולם של מבוגרים, כאלו ששווה להתאמץ בשבילם. זה יכריח אותך לא להזניח את עצמך ויזרז את תהליך החזרה לחיים. זה הזמן להפעיל את הסבתות, האחיינים וכל מי שהציע עזרה. אל תזמיני, אל תארחי ואל תשרתי. צאי מהבית. תתאווריי. זה יעשה לכם טוב.

קולנוע. צילום: שאטרסטוק

9. בעלך

בעלך החמוד גם הוא חלק מהאופרציה הגדולה הזו. למרות שאצלו הכל כאילו ממשיך אותו הדבר. זה רק נראה לך! גם הוא עובר משהו גדול, רק בלי כל הסממנים החיצוניים. זה מקסים אם הוא יקח חלק ויעזור באמבטיה או יחזיק את התינוק לגרעפס ופליטה אבל האמת הוא לא חייב, שחררי אותו מהעול הזה, יש לו עוד מלא שנים להתחבר לזעטוט. עכשיו שיוציא את כל הריגוש וההתחדשות עלייך! שיחבק, שיקנה, שיתעניין, שיוציא אותך שיוציא עלייך, שיחמיא ושיפרגן. את (והעזרה כמובן) בתמורה תטפלו בתינוק במסירות בשביל כולם. אל תפתחי פנקס חשבונות. תהיי את ההורה ושהוא יהיה הבעל. את (והעזרה) מטפלות בילדים והוא מטפל בך. כל השאר בונוס. נ.ב מותר לך לקיים יחסי מין אחרי שישה שבועות. מותר וגם מומלץ.

10. תהני תחייכי

זה נשמע קלישאתי משהו אבל התקופה הקסומה הזו טסה. כמו סרט, כמו ענן חולף, היתה ואיננה עוד. הכל חולף ועובר כל כך מהר שזה לא נתפס. העופיון הזעיר שחזר איתך הביתה מהמלונית כבר בן שבוע ופתאום בן שלושה חודשים ועוד חיסון ועוד בדיקה והוא כבר מחייך ומתהפך מהבטן לגב. וכל מה שנשאר לך זה כמה תמונות וחוויות שישכחו עד הלידה הבאה. אז תנשמי עמוק, תחייכי ותהני.

עוד מהבלוג של אורנה אלוביץ'

Thumbnail

30 דברים שלמדתי בגיל 40

אולי אלה ההורמונים שמשתחררים אולי זו הרחם שמתחילה להירגע, משהו קורה שמזמין אותה אלי והיא מספרת לי איך הדברים עובדים וחושפת בפני סודות חיים. חלקם קשורים לגוף חלקם לנפש. חלקם רלבנטים רק לי וחלקם נחלת הכלל. חלקם פשוטים...

תגובות

פורסם לפני 8 years
Thumbnail

מישל אובמה חוגגת בלי עוגה

מישל אובמה, הגברת הראשונה של העולם, הזמינה אורחים לחגוג איתה את יום הולדתה החמישים וביקשה לא לבוא רעבים. היא לא מתכוונת להרשים בשפים יוקרתיים ובמזון משובח ואין לה כל כוונה לפטם או להשביע את קיבתם הגרגרנית של אורחיה. היא...

תגובות

פורסם לפני 7 years
Thumbnail

מתנות לשנה החדשה

וזה מה שיש לה להגיד היום. הכל בסדר. השלווה הפנימית מתחילה בידיעה שהכל בסדר. ממש כמו שזה נשמע, יש סדר בדברים העולם מסודר למשעי. הכל במקום ובזמן. יש מאסטר פלאן מתוקתק...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים