הבלוג של אורנה פילץ

קפה פילץ

הכותבת היא רָבַּה רפורמית, בעלת תואר שני בספרות מאונ' תל אביב. לומדת ומלמדת קוראת וכותבת. מחברת הספרים: "מרים, ספרי לי את" (ספר ילדים) ו"את ואני – אמא ובת מצווה" שיצאו לאור בהוצאת "כנרת". נשואה לאורי ואמא של טל, תמר והלל.

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מספטמבר 2010

“לילה ארוך בפריז” הוא ספר מתח אינטנסיבי וקצבי. מצד אחד הוא עמוס בהתרחשויות, דמויות ועולמות תוכן. מצד שני הוא מתקדם במהירות בפרקים קצרים ומקוטעים ונדחס למסגרת זמן של 26 שעות בדיוק. חוויית הקריאה היא סוג של מאבק בין הרצון לרוץ קדימה עם העלילה המותחת ובין הרצון להשתהות ולהתענג על אנקדוטה היסטורית, תאור או ציטוט. דב אלפון יכול להירגע. עם או בלי הורים מקושרים, הוא עשה את האקזיט שלו מ 8200. ביותר ממובן אחד. הוא כתב ספר מתח מעולה שיצליח בארץ ובעולם. אפשר לדמיין בקלות את ה”קופרודוקציה צרפתית ישראלית” ואפילו לנחש מי ישחק את הקצין המזרחי החתיך עם “המבט הכחול המעורפל”. אז לא רק רמת שרונים יכולים להסתדר בחיים. זה טוב. אבל לא הכל טוב.

25/10/2016

פומפידו סנטר 2PARIS-321PARIS-321דב אלפון יכול להירגע. עם או בלי הורים מקושרים, הוא עשה את האקזיט שלו מ 8200. ביותר ממובן אחד. הוא כתב ספר מתח מעולה שיצליח בארץ ובעולם. אפשר לדמיין בקלות את ה”קופרודוקציה צרפתית ישראלית” ואפילו לנחש מי ישחק את הקצין המזרחי החתיך עם “המבט הכחול המעורפל”. אז לא רק רמת שרונים יכולים להסתדר בחיים. זה טוב. אבל לא הכל טוב.

“לילה ארוך בפריז” הוא ספר מתח אינטנסיבי וקצבי. מצד אחד הוא עמוס בהתרחשויות, דמויות ועולמות תוכן. מצד שני הוא מתקדם במהירות בפרקים קצרים ומקוטעים ונדחס למסגרת זמן של 26 שעות בדיוק. חוויית הקריאה היא סוג של מאבק בין הרצון לרוץ קדימה עם העלילה המותחת ובין הרצון להשתהות ולהתענג על אנקדוטה היסטורית, תאור או ציטוט.

אנשי יחידת  8200 שעל עלילותיהם מבוסס הספר, אוספים ומפענחים כמויות עצומות של מידע. כישרונם המיוחד של הגיבור והגיבורה, “קולונל” זאב עבאדי וסגן אוריאנה טלמור הוא לשים לב למפתיע בתוך אותו שפע מידע ולדלות את הפרט החריג שיסביר ויבהיר את התמונה הגדולה. המחבר, בוגר 8200 בעצמו, מתגלה כמעיין שופע של ידע מעולמות שונים ומגוונים: ספרות ואומנות פילוסופיה ומסעדות תקשורת ופוליטיקה וכמובן, פריז. הדבר הכי מרשים ומעניין בספר הוא האופן בו השפע הזה בא לידי ביטוי בעומק של הספר ולא רק בקישוטיות שלו. כי כולנו מוצפים במידע ומתקשים לעכל אותו וליצור ממנו תמונות וסיפורים בעלי משמעות.

התשתית הפוליטית שהיא הבסיס לספר מוכרת. בספר מסופר על מדינת ישראל העתידית(?) שהפכה לכלי שרת בידיו של ראש הממשלה אשתו והתורם הראשי שלו, טייקון הימורים (שתודה לאל שהוא אוסטרלי). התקשורת מוחלשת ומאולפת משרתת את הראש וחבר יועציו. לא דברים שלא שמענו עליהם בעבר. גם על פגישות שמתחזות לפוליטיות ומהותן כנראה שונה כבר קראנו בעיתונים. בכל זאת הסיפור הבדיוני מאפשר לומר באופן גלוי וישיר מה שנאמר בצורה יותר מרומזת בכלי התקשורת. עדיין נדרש הרבה אומץ בכדי לכתוב את הספר הזה.

כשסיימתי את מרוץ הקריאה (יומיים ברצף בחופשה משפחתית כולל קריאה בלילה תחת השמיכה עם הפנס של הטלפון!) הרגשתי סוג של סיפוק והנאה השמורים לקוראי ספרי מתח ובלשים. אמנם הגוויות נערמו בדרך (אבל לא ממש התקשרתי לבעליהן במהלך הקריאה) אמנם השלטון בישראל (וגם לא בישראל) מתואר כמי שמעצב את תודעת ההמונים על ידי מניפולציות תקשורתיות שקריות (מדכא אבל לא חדש) אבל. יש אבל. הגיבורים, היפים והאמיצים, אלה שאתם הזדהיתי ולמפגש ביניהם ייחלתי מהרגעים הראשונים של הקריאה, הם יצאו כמעט ללא פגע.

וכך גם התפיסות בהן אני מעוניינת להמשיך ולהאמין. עדיין יש בעולמנו אהבה, אנשים של אמת כמו הבלש החוקר ללא חת בעל העיניים החולמניות וקצינת המודיעין הנאמנה והחצופה מרמת השרון (וגם: אשכנזים ומזרחים זה לא רק מאבק על נארטיב ותקציבים), הפסלים של ניקי דה סן פאל, קוסקוס עם מפרום ארטישוק ואמא. אמא שאוהבת את הבן המוצלח שלה וגבר מזרח תיכוני שאוהב את אמא שלו. ופריז כמובן. פריז נהדרת ונצחית.

עבר יום והמשכתי לחשוב על הספר. נראה שנסחפתי קצת עם המסקנה/נחמה. כי הסופר ואנחנו קהל קוראי העברית נמצאים משני עבריו של שדה התעופה “רואסי שארל דה גול” וזה מרחק/הבדל גדול. כשהמחבר מרים את המבט הוא רואה את מגדל אייפל ושער הניצחון. לנו נותר הקסם של ים האנטנות בבסיס של 8200. וזה ההבדל “בין לילה ארוך בפריז” ובין “לילה ארוך”.

כאן אני מרשה לעצמי סטייה קלה מהנושא. אבא שלי, זכרונו לברכה, לא לימד אותי בצעירותי פתגמים בלטינית וגם לא קרא אתי ברמב”ם כמו אביה של אוריאנה טלמור, איש המודיעין רחב האופקים. אני זוכרת בעיקר את הבדיחות שלו, בדיחות של יהודים שנפגשים בבורסה. בתשעה באב למשל הייתה לו בדיחה קבועה: “למה היהודים בוכים כל כך? הבית הלך אבל המגרש נשאר” בדיחות מהסוג הזה. הייתה לו עוד בדיחה שאני זוכרת. שואלים את יצחקל’ה מה שלומו והוא עונה “במילה אחת? טוב” “ובשתי מילים?” “לא טוב”.

לדב אלפון כמו לנפוליאון יש “לילה ארוך בפריז” וכל מה שזה אומר. לנו, פה, בארץ יש “לילה ארוך”. מהו אותו לילה ארוך? הוא יכול להיות שם קוד לפעולה פנימית ביחידה סודית, כמו בספר “לילה ארוך בפריז” והוא יכול להיות גם שמו של המבצע הצבאי הבא. “לילה ארוך” כמו למשל “עמוד ענן” או “צוק איתן”.

אם נחזור לאקזיט שבו פתחנו אז אקזיט פרושו הצלחה, מכירה, התעשרות, תמונות עם שמפניה בבריכה. אבל לא רק. אקזיט פירושו גם לצאת ברגע הנכון. המחבר של הספר כבר לא כאן. אנחנו, קוראי העברית, מרמת השרון וממקומות אחרים. אנחנו עדיין כאן.

עוד מהבלוג של אורנה פילץ

תצוגה מקדימה

סיפור על חושך ואהבה

סיפור על חושך ואהבה אלוהים מרחם על ילדי הגן. דרך ההורים, הגננות, הסייעות, המטפלות והמתנדבים כמובן. כשנכנסים לאחת מכיתות הגן במרכז אלי"ע בפתח תקווה לא שמים לב למשהו מיוחד....

תגובות

פורסם לפני 6 years

פסח מצה ומרור.

כָּל שֶׁלא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר. המרירות המתוקה חודש וחצי לפני הסדר מתחיל הבאז. "איפה אתם בליל הסדר, עשיתם כבר תוכניות, החלטתם כבר, כי...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

יוצאות ממצרים

"יש משהו בסדר המסורתי שהוא נורא גברי. פשוט רואים שהוא מעוצב ע"י גברים- "ביד חזקה ובזרוע נטויה". המון צרכים גבריים, שלי הם זרים. אני חושבת שיש מהויות נשיות שבאות לביטוי בסדר נשים. למשל יצירת הרשת בין הסיפור הגדול (של ההגדה)...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה