הבלוג של אורנה פילץ

קפה פילץ

הכותבת היא רָבַּה רפורמית, בעלת תואר שני בספרות מאונ' תל אביב. לומדת ומלמדת קוראת וכותבת. מחברת הספרים: "מרים, ספרי לי את" (ספר ילדים) ו"את ואני – אמא ובת מצווה" שיצאו לאור בהוצאת "כנרת". נשואה לאורי ואמא של טל, תמר והלל.

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מספטמבר 2010

“אלוהים יקר, האם הבנים שווים יותר מהבנות? אני יודעת שאתה בן אבל תנסה להיות אוביקטיבי.” (מתוך הספר “ילדים כותבים לאלוהים”) *לקראת ימי התפילה הבאים עלינו לטובה סיור קצר במחשבה ובתפילה על אלוהים ומגדר.

21/08/2013

*

אוביקטיביות או האם אלוהים הוא בן?

“אלוהים יקר,

האם הבנים שווים יותר מהבנות?

אני יודעת שאתה בן אבל תנסה להיות אוביקטיבי.”

(מתוך הספר “ילדים כותבים לאלוהים”)

*

“מה כבר אפשר לבקש מאמא? חיבוק? מאבא אפשר לבקש כסף, ביטחון, דברים של ממש” אומרת לי חברה (ברצינות) כשאני מספרת לה על מפגש לימוד שערכתי לקראת ראש השנה שבסופו הצעתי לכל משתתפת לחבר תפילה אישית קצרה שתתחיל במילים “אמא יקרה שלי” ועל התגובה הנדהמת של המשתתפות (החילוניות).

ניתן לשאול מה הטעם להתעכב על השפה המטאפורית לתאור מי שעצם הגדרתו/ה חומקת מכל תאור אבל לדעתי יש סיבות טובות בגללן כדאי לנו לחלץ את “אלוהים” מהשבי הממושך במלתחות של הבנים.

הראשונה קשורה ליחסי הכוחות בין נשים וגברים כאן על  פני האדמה. אם אלוהים הוא תמיד גבר, אב, שופט, מלך, גיבור מלחמה, זן ומפרנס וכו’ וכו’ אז נדמה שגם בגבר יש מן האלוהיות או שהוא לפחות נציג האלוהות על פני אדמות. או כמו שכותבת רחל אדלר “לשון האל כמשאב חברתי חייבת להתחלק ביתר שיוויון”.

השניה היא שהצמדות למבחר דימויים גבריים מצמצמת את האלוהות לישות מוגדרת ומוגבלת. אם הנעלה, האין סופי, הנצחי נתפס בעינינו שוב ושוב כגבר (אז עם כל הכבוד) איך נוכל לפנות אליו עם כל כולנו, צרכינו ורגשותינו? למה (שוב באמת עם כל הכבוד) כבר ניתן לצפות?

במקורות הקלאסיים אלוהים מדומה לעיתים ליולדת, לאם ומדרש מפתיע מבראשית רבה מדמה את אלוהים שניצב מעל יעקב בחלומו למינקת שמגרשת את הזבובים (המלאכים שעלו וירדו בסולם) מעל פניו של בן המלך הישן בעריסה. אבל מדובר במקרים מועטים. עד לעת החדשה אלוהים במקורותינו מתואר כמעט תמיד בלשון זכר. בין שהוא גיבור מלחמה ובין שהוא רחום וחנון הוא תמיד הוא.

עם התחדשות התפילה היהודית התחילו נשים לחוש חוסר נחת מההתייחסות אל האלוהות באופן קבוע בלשון זכר והחלו ליצור דפוסים חדשים: “יפעת תבל”, “שכינה” (הותיקה), “יה” “רוח העולם” ועוד.

לקראת ימי התפילה הבאים עלינו לטובה אציג מדגם קטן של קטעים מתוך כלל יצירתן הענפה של מחדשות שפת התפילה העברית. אני מקווה שתמשיכו לחפש אותן ברשת, בחנויות הספרים ובבתי הכנסת (הרפורמים) ותנסו את זה בבית!

*

“תפילה לשמות הקדושים

יה

יוהו

בורא עולם.

אלוהימה

ישות אלוהית שלי

מקור השפע וההוד

מעיין החיים

נשמת העולם

נשמת – יה

כל השמות כולם

ואחרים

שהם אחד

שהם אחת

בכל השפות

לכל העמים

לכל המינים

לכל היצורים

ולכל הברואים…”

(מתוך “תפילה לשמות הקדושים” ברכה סרי)

*

“שכינה מקור חיינו – שמעי קולנו חוסי ורחמי עלינו.

שכינה מקור חיינו – זכרי כי בניך ובנותיך אנחנו.

שכינה מקור חיינו – ברכי אדמתנו וכל מעשה ידינו….”

(מתוך “כוונת הלב” מחזור התפילות לימים הנוראים של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל)

*

תפילה ליולדת/ קורי זיידלר

בְּרוּכָה אַת יה
אֵם כָּל חַי
שֶמִּמֶּנִי יָצְאוּ חַיִים חֲדָשִים לָעוֹלָם.
בְּרוּכָה אַת יה
שֶבְּנִפְלָאוֹתַיִיךְ אֲנִי מתִבּוֹנֶנֶת עַכְשָיו.
מָה גָּדְלוּ מַעֲשַיִיךְ יה
מְאוֹד עָמְקוּ מַחֲשְבוֹתַיִיךְ.
בּרוּכָה אַת יה
שֶשָמַרְתְ עָלַיי בְּתִשְעַת הֲחוֹדָשִים הָאַחֲרוֹנִים.

שִמְרִי עַל בִּתִּי שֶזֶּה עַתָּה נוֹלְדָה
וְלַווִי אוֹתָה כּמְוֹ שֶׁלִִוִִּית אוֹתִי.
עִזְרִי לִי לְגַדֵּל אוֹתָה בְּדַרְכֵּךְ
וְהַשְרִי עָלַיי וְעָלֶיהָ מֵרוּחֵךְ.
פִּרְשִי סוּכַּת שֶלְוֹמֵךְ עָלֶיהָ

שִמְרִי עַל בְּנִי שֶזֶּה עַתָּה נוֹלְד
וְלַווִי אוֹתָה/וֹ כּמְוֹ שֶׁלִִוִִּית אוֹתִי.
עִזְרִי לִי לְגַדֵּל אוֹתו בְּדַרְכֵּךְ
וְהַשְרִי עָלַיי וְעָלָיו מֵרוּחֵךְ.
פִּרְשִי סוּכַּת שֶלְוֹמֵךְ עָלָיו

לְחַיִים טוֹבִים וּלְשָלוֹם
בּבְרִיאוּת הַגּוּף וְהַנֶּפֶש.
בּרוּכָה אַת יה
הַמְּחַדֶּשֶת בְּטוּבָה חַיִים בְּעוֹלָמָהּ.

*

“אלהי נשמה היודעת הכל,

צוי על השקט לסור למעוני,

צוי על מעוני לסור אל השקט.

אלהי נשמה, את יודעת הכל,

הורי לי חיים, למדי אותי מות.

אלהי נשמה, את, שהתשובות בידיך,

עזרי לי לפסע לאט.

עזרי לי לפסע לבד…

***

אלהי נשמה, כפרות עליה

היא שמנה וגדולה ובצל שדיה אלין.

וככל שאני רוקדת כנגדה ואיני יכולה לגעת בה

אני מרגישה מוגנת”

(מתוך “אלוהי נשמה” מאת רוחמה וייס)

*

אז מה אני מבקשת לשנה הבאה? למה אני מתפללת? בין השאר שאצליח לעבוד ולכתוב ושאפשר יהיה לקבל ממני משהו בעל ערך בנוסף לחיבוק.

עוד מהבלוג של אורנה פילץ

תצוגה מקדימה

סיפור על חושך ואהבה

סיפור על חושך ואהבה אלוהים מרחם על ילדי הגן. דרך ההורים, הגננות, הסייעות, המטפלות והמתנדבים כמובן. כשנכנסים לאחת מכיתות הגן במרכז אלי"ע בפתח תקווה לא שמים לב למשהו מיוחד....

תגובות

פורסם לפני 6 years

פסח מצה ומרור.

כָּל שֶׁלא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר. המרירות המתוקה חודש וחצי לפני הסדר מתחיל הבאז. "איפה אתם בליל הסדר, עשיתם כבר תוכניות, החלטתם כבר, כי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

יוצאות ממצרים

"יש משהו בסדר המסורתי שהוא נורא גברי. פשוט רואים שהוא מעוצב ע"י גברים- "ביד חזקה ובזרוע נטויה". המון צרכים גבריים, שלי הם זרים. אני חושבת שיש מהויות נשיות שבאות לביטוי בסדר נשים. למשל יצירת הרשת בין הסיפור הגדול (של ההגדה)...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה