הבלוג של אורלי סיגל

הפטפטנית

מחברת הספרים "בואי" (2019) ו"ניסויים פתוחים" בהוצאת כנרת זמורה דביר. מנחה סדנאות כתיבה www.orlyseagull.com ותהליכים בחשיבה המצאתית וניהול חדשנות בארץ ובחו"ל. קוראת וכותבת על ספרים ועל האמת הקטנה של החיים.

עדכונים:

פוסטים: 16

החל מפברואר 2018

אני זוכרת את השיחה הזו, מילה במילה, אפילו שעברו כבר עשרים שנים. הטלפון האלחוטי צלצל בדירת הסטודנטים הירושלמית שלי. אמא של חבר טוב היתה על הקו, בוכיה. דרכה השתקף המחיר שגובה האמת. “אולי זו אשמתי. במקום להלחם איתו בגן, נתתי לו לשחק בבובות, כי הוא רצה. והשמלות,” היא בלעה מילים והכאב שלה נח לי בן הזרועות דרך הטלפון. “ויתרתי ואולי בגללי. אולי זה קרה בגללי.”

09/06/2018

IMG-20180609-WA0002

“מרקו השעין את הראש אחורה, שלושה סנטימטרים מהראש של בועז. בועז סובב את הראש. כאילו רק לרגע אחד, אבל השרירים הארוכים של הצוואר כבר נמתחו עד למרקו. והוא נשאר ככה, עם רקה על משענת ולחי על בד. מרקו מזג לכל אחד את הכוסית האחרונה בבקבוק ושתה את שלו בבת אחת, כמו תרופה. ואז סובב גם הוא את הראש. והם חלקו את אותו המבט ואותה ההבנה. את האישונים המרוכזים עטפו עפעפיים רפויים משכרוּת ומעונג. עבר נצח קטן עד שמרקו העז לגעת בפנים של בועז… בן אדם לא קם באמצע השלושים ומחליט שהוא נמשך לחבר הכי טוב שלו.”

“ניסויים פתוחים”/אורלי סיגל, בהוצאת כנרת זמורה דביר.

תלת מימד ניסויים פתוחים מוקטן

בועז ומרקו, הגיבורים בספר שלי, בעלי משפחות, חברים הכי טובים, מגלים אמת חדשה על עצמם. זה רגע מורכב, מבלבל, מאיים. צונמי של הכרה. כזה שהאדוות שלו מהדהדות ומטלטלות את המשפחות, את הנשים שלהם, את הקהילה שבנו יחד.

ומכאן מתחיל מסע בין נסתר וגלוי, מותר ואסור, שמתגלגל עד סוף בלתי נמנע של אמת. ולאמת יש מחיר.

אני זוכרת את השיחה הזו, מילה במילה, אפילו שעברו כבר עשרים שנים. הטלפון האלחוטי צלצל בדירת הסטודנטים הירושלמית שלי. אמא של חבר טוב היתה על הקו, בוכיה. דרכה השתקף המחיר שגובה האמת.

“אולי זו אשמתי. במקום להלחם איתו בגן, נתתי לו לשחק בבובות, כי הוא רצה. והשמלות,” היא בלעה מילים והכאב שלה נח לי בן הזרועות דרך הטלפון. “ויתרתי ואולי בגללי. אולי זה קרה בגללי.”

ורגע לפני שסגרנו, היא התודתה: “אחיו אמר שבחיים לא יתן לו להתקרב לילד שלו”

לא שפטתי אותה. ואולי בדיוק בגלל זה הרגישה בנוח לומר הכל. הכלתי בסבלנות. צריך לתת למוגלה לצאת, בכדי לאפשר את האיחוי. הכרתי אותה. ידעתי. היא עוד תשמח בשבילו.

מאז, הם עברו דרך ארוכה. היום היא מבשלת עם בן הזוג של הבן שלה במטבח בימי שישי, נוסעת לחופשות משותפות איתם ומאיצה בהם להביא ילד עם אם פונדקאית.

IMG-20180609-WA0003אתמול צעדתי בגאווה.

בכל שנה אני צועדת מסיבה אחרת. ב- 2001 צעדתי כי צריך היה לספר לעולם. בשנים שאחרי כן, צעדתי כי השמחה דבקה בי ורציתי להדביק אחרים. לפני מספר שנים צעדתי בכדי למגר את הלגיטימיות של המפלצת הקיצונית, המרצחת. ואתמול צעדתי בהתפעלות, בהרכנת ראש, מול הכוח העצום והשינוי החברתי.

ובסוף היום, חצו אותי זוג מבוגרים, מחזיקי ידיים בחולצות: “אני אמא גאה” , “אני אבא גאה”.

ולרגע, בארבעים שנותיי, הרגשתי אמא גאה לקהילה שלמה.

צילום: רוני חפר

צילום: רוני חפר

תמונות: רוני חפר

עוד מהבלוג של אורלי סיגל

תצוגה מקדימה

לפרק ולהרכיב מחדש. בלגן נפלא!

יש ניחוח כמעט בודהיסטי ברעיון שצריך לפרק הכל בכדי להרכיב מחדש. כמו אצל פמה צ'ודורון: "כשהדברים מתפרקים". כאילו רק ברגעים שהכל עומד שם בחתיכות לרגלינו, אנחנו רואים את...

תצוגה מקדימה

"אולי בחיים אחרים" / מיכל צינמון פירון

"אולי בחיים אחרים" מאת מיכל צינמון-פירון ז'אנר: ספרות מקור, דרמה 237 עמ' הוצאת מודן גילוי נאות: אני מכירה את מחברת הספר. חברות שנרקמה בסדנת הכתיבה בה עבדנו שתינו על ספרי הביכורים שלנו. "אולי בחיים אחרים" הוא ספר שמונח בדיוק...

תצוגה מקדימה

מראה מדויקת ופוצעת: "מפתח אפס"/רעות אקשטיין בלום

מפתח אפס מאת רעות אקשטיין בלום. ז'אנר: פרוזה מקור. הוצאת מודן, 2019. 226 עמ' הספר הזה העמיד מולי, מולנו כחברה, מראה מדויקת ופוצעת של השוליים ושל הנוחות המרופדת במרכז. ומעבר לכל זה, הוא הוכיח אותי מול הקבעונות שלי. טעיתי לחשוב...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה