בראסרי קולוניאלי

היות והיה יום גשום, התאים לי לאכול במקום חם עם שירות מפנק ומחמם, עם אוכל אירופאי, או במילים אחרות: מסעדת ״ואל'ס בראסרי״ של מלון אמריקן קולוני.

image

מי שמכיר אותי יודע שכשאני נוסעת לירושלים אני מרגישה כאילו שנסעתי לחוץ לארץ. הנופים, הבתים, האווירה, אני מתנתקת מהיום יום ומדמיינת שאני במקומות אחרים. 
התענוג הזה הוא רק חצי שעה מהבית, אז מה אכפת לי לנסוע פעם בשבוע שבועיים לחו״ל? בטח כשזה ממש פה ממול?
אחרי שסיירתי אצל גלית וחבריה בסדנאות האומנים שברחוב בצלאל 7 (מומלץ ביותר), הגיעה שעת צהרים. היות והיה יום גשום, התאים לי לאכול במקום חם. כזה שבו בוערת אח אמיתית (עם בולי עץ), עם שירות מפנק ומחמם, עם אוכל אירופאי חם או במילים אחרות: מסעדת ״ואל'ס בראסרי״ של מלון אמריקן קולוני.

image

המבנה המקסים מחופה באבן עם המון פרחים וגינה מטופחת. בפנים, זה נראה כמו ארמון. אולם ארמון מאופק ולא ראוותני. המבנה בנוי חללים עם תקרות קשתות גבוהות, על הרצפה שטיחים טובים, בכל פינה כלי נחושת עתיקים, ספות מרופדות ושולחנות עץ אוריינטליים. שילוב של ירושלים עם ניחוח אירופאי. נו, אמרנו חוץ לארץ.
הובלנו לשולחן שלנו שצפה לבריכה. נחמד לאכול ולהסתכל על הבריכה המתמלאת מעצמה ממי הגשם.

image

השפה: את פנינו מקבלים באנגלית. מסביב שומעים אנגלית, צרפתית, גרמנית ומשהו שנשמע לי כמו שוודית, אבל אולי זו דנית, לא סגורה על הסקנדינביות האלה. המלצרים מקבלים הנחיות מהבוס שלהם בערבית ומהשולחן שלי שומעים גם עברית. אני מרגישה תיירת מישראל. רמת הווליום במקום נמוכה ביותר. כולם לוחשים. איזה כיף! יש לי איזושהי ״אלרגיה״ לרעש ולכן השקט הזה נעים לי.
מה אכלנו? 
לשולחן הגיע לחם איטלקי קראנצ׳י מבחוץ ורך מבפנים עם שמן זית וחומץ בלסמי. סכנת התמכרות! הצילו!
בקבוק של מים מוגזים ליווה אותנו בארוחה.

תמונה 1 (6)

למנה ראשונה בחרנו מרק מינסטרונה. המרק היה טעים וסמיך עם טעם חזק של עגבניות, מה שהתאים בול למזג האוויר החורפי. ההגשה היתה פשוטה כאילו הוגשה אצל דודה איטלקיה בבית. למרות שאצל אותה דודה בטח הייתי מוצאת גם פסטה מסולסלת ואולי גם שעועית במרק.

תמונה 2 (6)

האופציה השנייה למנה הראשונה הייתה סלט עוף עם פירות, כך שהבחירה שלי הייתה קלה ביום חורפי שכזה.

לעיקרית בחרנו מנת דג מוסר לצד ברוקולי וגרטן תפוח אדמה מדהים(!). הדג הגיע ברוטב שרימפסים עם שמנת. הדג היה מצוין, אולם, לצערי, לא שמתי לב לרוטב בעת ההזמנה, אחרת הייתי מזמינה את הרוטב בצד). הברוקולי היה טרי וחלוט במים בלבד. לי זה מתאים, כי אני אוהבת ירקות בטעם הטבעי שלהם.
אגב, האופציה השנייה בתפריט למנה העיקרית היתה ריזוטו ירקות שורש.

image

אחרי האוכל קיבלנו תה עם נענע ועוגיות בטעם ביתי. איזה כיף לחבק את הכוס ולהתחמם תוך כדי התבוננות בבריכה הגשומה.
לא שהיה קר במקום, אחרי שמדי פעם הזינו את האש בגזעי עץ טריים… אבל בכל זאת, חיבוק כוס תה זה אקט נעים שנתן אנרגיות חמימות לחזור להילחם בגנרל חורף שהפציע לכמה ימים בזירה הירושלמית.

image

לקינוח הגיע מרק תותים עם קנל של קצפת. המרק היה טעים מאד. מתובל היטב (אני הרגשתי חומץ בלסמי) ולא מתוק מדי. בקצפת לא נגעתי. הייתי מפוצצת.

image

לסיכום: המקום מקסים, האווירה מדהימה, השירות ברמה הכי גבוהה שאפשר (לא שאלו אותי אם הכל בסדר כשהפה שלי מלא, אלא חיכו שאתפנה מהאוכל לרגע). האוכל טעים, אם כי תפריט הארוחה העסקית מאד מצומצם לטעמי וחסר לי המגוון. אני אוהבת להתלבט לפני שאני מזמינה אוכל, מה תעשו לי?
אהה, אולי תוסיפו עוד אפשרויות לבחירה. משהו כמו 4-5 מנות ראשונות ו- 3-4 עיקריות, היה נראה יותר טוב.
התפריט כתוב באנגלית (אולי הם לא בונים על סועדים ישראלים?), הצוות מדבר באנגלית (הם מבינים עברית, אין בעייה), האורחים מדברים אנגלית, אז אם אתם רוצים להרגיש תיירים בחו"ל במרחק של שעה מהבית, זה המקום!

אהבתם את הפוסט הזה? אם אתם לא רוצים לפספס פוסטים נוספים של ״חיים וטעים״, פשוט לחצו על כפתור ״עקבו אחרי״ למעלה משמאל, הכניסו את כתובת המייל שלכם וקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם כאן משהו חדש.

לבריאות!
חיים וטעים!

אורלי כהן - חיים וטעים
אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.