הבלוג של אורלי כהן - חיים וטעים

חיים וטעים – אוכל ובריאות

אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.

עדכונים:

פוסטים: 418

החל מיולי 2010

אין כמו בבית – עם האמירה הזו כולם מסכימים. הצצה אל נעלי הבית שלי ומה הן עבורי

18/10/2013

נעלי בית זה נוח, נעים, רך, מחבק, מלטף, מפנק, מחמם, מערסל, מגן ועוטף.
בשבילי נעלי בית, כשמן כן הן: נעלים של בית.
כי בית זה המקום שלי, המקום המוגן שלי, המקום בו אני יכולה להיות הכי אני.
אולי זה עניין של חינוך, או אולי הרגל, אבל אצלנו בבית לא הלכו יחפים וגם לא עם הנעלים בהן צעדנו כל היום בחוץ. בבית הלכנו רק בנעלי בית. לא כדי לא ללכלך את הבית, חלילה, אלא כדי להרגיש בנוח. לרדת מהעקבים, מהנעלים הלוחצות, לצאת מהמגפיים הצמודים ולעבור למשהו רך ונעים, להירגע מתלאות יום הלימודים או העבודה ולהתרווח בנעלי בית.
אלא מה? אני לקחתי את העניין הזה צעד אחד קדימה, וצעדתי בנעלי בית גם לבית הספר התיכון. כמו לכולם באותה העת, גם לי היו נעלי בית משובצות של ״המגפר״ עם רוכסן מלפנים (שלימים קראו להן נעלי קיפי). וזה היה מין טרנד “קולי כזה” לצאת מהבית עם נעלי הבית. שיהיה ברור, בבית ספר כצנלסון בכ”ס בו למדתי, חל איסור חמור להגיע ללימודים בנעלי בית וההנהלה נלחמה בתופעה בכל הכוח. סגן המנהל (יואל אורטל – המורה הקשוח להיסטוריה) היה עומד בשער ושולח הביתה את כל מי שהעז להגיע ללימודים בנעלי בית. רק שאותי הוא משום מה אף פעם לא ראה. לא ברור לי למה, אך תמיד כשהגעתי הוא הסב מבטו לכיוון השני. אולי כי הייתי התלמידה היחידה להיסטוריה שבאמת למדה אצלו? אולי כי הוא חיבב אותי? אולי כי הבין שאני צייתנית ומצטיינת בלימודים ובכל זאת צריכה להתמרד בקטנה? כל אלו השערות, כי אני כמובן לא שאלתי, והוא לא אמר. היתה בינינו הסכמה שבשתיקה. משהו כמו: לא מסתכלים על כפות הרגליים של אורלי וזהו.
.
מאז זרמו מים רבים בירקון, וגם אני עשיתי קילומטרז׳ לא קטן (בנעלים או בנעלי בית) ולא העזתי להגיע לאוניברסיטה או לעבודה בנעלי בית. אך בבית, תמיד, נעלים חמודות וחמות, כי הרגליים שלי תמיד תמיד קרות. כן, אפילו בקיץ.
.
ומה הכי כיף? שלא משנה בת כמה אני, כמה אני בוגרת (שלא לומר מבוגרת), אמא שלי עדיין קונה לי ומפנקת אותי בנעלי בית.
אם זה נעלי בית בצורת חיות (שזה מוי כיף!)

נעלי הבית של תמי גורן חברתי המקסימה

או הנעלים הוורודות האלה, שכל כך אהבתי וכבר נקרעו לצערי:


.
או כפכפי הפרווה השווים שאמא קנתה לי בשנה שעברה והן עדיין ״כמו חדשות״
.

כל שנה ונעלי הבית שלה. אבל אל דאגה, השנה אני כבר מסודרת עם נעלי בובה מנומרות שכבר מחממות לי את הרגליים:

אלו נעלים של חברת ״DEARFOAMS״ המיוצרת בטכנולוגיה מיוחדת ובהתאמה אידיאלית לכף הרגל.ממש כפפה לרגל והסוליה שלהן מותאמת גם לחוץ, כך שאפשר לתת איתם קפיצה למכולת (אם יש לידכם מכולת). את הנוחות הזו ניתן להשיג ברשת מכוני הכושר הולמס פלייס, מגה ספורט, ענת מיקולנסקי ובחנויות המובחרות. המחיר 99 ₪.

אפרופו נעלי בית, קיבלתי להתנסות כירבולית מדהימה בדוגמא של חלוקי נחל. הכרבולית נעימה ומלטפת בריחוף וריפרוף כזה, לא חונקת.

צילום יחצ

צילום יחצ

את העונג המלטף הזה, שבגללו אני נרדמת מול הטלוויזיה, להשיג בכל סניפי רשת “אירופלקס” ברחבי הארץ www.aeroflex.co.il
מחיר 99 ₪.

אהבתם את הפוסט הזה? אם אתם לא רוצים לפספס פוסטים נוספים של ״חיים וטעים״, פשוט לחצו על כפתור ״עקבו אחרי״ למעלה משמאל, הכניסו את כתובת המייל שלכם וקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם כאן משהו חדש.

שיהיה לכולנו חורף חם, נוח ונעים.

לבריאות!
חיים וטעים!

עוד מהבלוג של אורלי כהן - חיים וטעים

תצוגה מקדימה

עוגיות שיבולת שועל קריספיות שאי אפשר להפסיק לאכול

היום, אחרי למעלה משבוע הצלחתי סוף סוף לעמוד על הרגליים ולהכנס למטבח. כן, הגב עוד כואב אבל אם אחכה עד שיעבור לחלוטין אפסיד את כל החיים. כמו שאם ביל גייטס היה מחכה עד שלתוכנת ״חלונות״ לא יהיו באגים, הוא לא היה משווק אותה עד...

תצוגה מקדימה

עוגת שמרים גבינה - עוגה כנענית

את הריח הנפלא של עוגת שמרים בבית ממש קשה לתאר, אולם יש לי הרגשה שממש לא צריך. יחד עם זאת, הריח המוכר הממכר הזה הוא כאין וכאפס לעומת ריח של עוגת שמרים עם גבינה ווניל. אוחחח הבית כולו מתמלא בשומת נהדרת... והמראה? תראו...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה