הבלוג של אורלי כהן - חיים וטעים

חיים וטעים – אוכל ובריאות

אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.

עדכונים:

פוסטים: 420

החל מיולי 2010

כששאלו אותי האם אני זוכרת את הילקוט הראשון שלי נזכרתי בו מיד!

למרות שעברו מאז 45 שנה, דבר כזה אי אפשר לשכוח. כי אצל ההורים שלי, חייבים להבין, זה היה מאורע מיוחד. הבת היחידה שלהם נכנסת לכיתה א׳. למרות שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסם, או שמא רק פרוטה היתה שם, המוטו שהנחה אותם היה: בשביל אורלי, את הכי טוב.
משכך, נסעו שניהם לרכוש לי ילקוט. למותר לציין שאותי הם לא לקחו, כי אני רק ילדה קטנה והם יודעים הכי טוב מה טוב בשבילי. נסעו וחזרו עם תיק מעור בצבע בורדו, עם זוויות נחושת בפינות ואבזם נחושת ענקי.
אמא: תראי איזה תיק קנינו לך!
אני: אבל אמא, רציתי אדום.
אמא: זה אדום! עור אדום נראה ככה.
אני: אבל לילדים אחרים זה אדום חזק, מבריק.
אמא: נו, בטח, שלהם מפלסטיק, שלך מעור! הכי יקר שהיה בחנות. ראית שיש גם תיק אוכל תואם?
אני: של כל הילדים צבעוני עם דוגמאות ופרחים והאבזם הזה- נורא קשה לסגור אותו.
אמא: את לא מבינה ששלהם פלסטיק? עור אי אפשר לעשות עם פרחים.
אבא: לי היה תיק מסמרטוטים והיו נכנסים לתוכו מים והספרים היו נרטבים לי מהשלג, אז קנינו לך מעור כדי שהכל ישאר יבש.

הם כל כך התרגשו והיו מלאי כוונות טובות. אמא אפילו רקמה לי מפיות אוכל. אני זוכרת מפית רקומה עם זוג דובדבנים אדומים ובצד רקום שמי: אורלי ב.
כל בוקר אמא היתה מקפלת את המפית ומכניסה לי כריך לתיק האוכל. כריך עם שוקולד למריחה או כריך עם בלי-כלום. אמא אומרת שהייתי ״קשה באוכל״. הייתם מאמינים עלי?

כן, כן, זה היה הילקוט הראשון שלי.
כשכל החברות שלי הלכו עם ילקוטים מבריקים וצבעוניים, אני הלכתי עם סט של ילקוט ותיק אוכל בצבע בורדו. אבל מעור.
ובכיתה ב׳ כשקנו להן ילקוטים חדשים, לי לא היה צריך לקנות, כי עור מחזיק לשנים רבות! (״עכשיו את מבינה למה קנינו לך תיק מעור?״).
וכשכל החברות הכניסו את הכריך לילקוט אני הלכתי עם תיק אוכל (״לא טוב שהאוכל יבוא במגע עם העופרת של העפרונות או חס וחלילה עם הנפט שממנו עושים את המחברות״).

אכן, היה זה צמד ילקוט-תיק עמידים ביותר! אף פעם לא חדר לתוכם שלג, ברד או גשם.

תודה לאמא שתמיד קנתה לי את הכי הכי טוב שיש ותודה לאבא שרצה שיהיה לי את כל מה שלא היה לו.

לי היה ילקוט. יש ילדים שאין הם

לתרומת ילקוט לילד שאין לו, סמסו עכשיו 5656 ותרמו 10 שקלים

http://tzimaon.co.il.preview8.logate.co.il/page240_home.asp?catnum

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של אורלי כהן - חיים וטעים

תצוגה מקדימה

עוגיות שיבולת שועל קריספיות שאי אפשר להפסיק לאכול

היום, אחרי למעלה משבוע הצלחתי סוף סוף לעמוד על הרגליים ולהכנס למטבח. כן, הגב עוד כואב אבל אם אחכה עד שיעבור לחלוטין אפסיד את כל החיים. כמו שאם ביל גייטס היה מחכה עד שלתוכנת ״חלונות״ לא יהיו באגים, הוא לא היה משווק אותה עד...

תצוגה מקדימה

עוגת שמרים גבינה - עוגה כנענית

את הריח הנפלא של עוגת שמרים בבית ממש קשה לתאר, אולם יש לי הרגשה שממש לא צריך. יחד עם זאת, הריח המוכר הממכר הזה הוא כאין וכאפס לעומת ריח של עוגת שמרים עם גבינה ווניל. אוחחח הבית כולו מתמלא בשומת נהדרת... והמראה? תראו...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה