הבלוג של אורלי כהן - חיים וטעים

חיים וטעים – אוכל ובריאות

אוהבת את החיים הטובים והטעימים: לבשל, לאפות, לצלם, לטעום, לטייל, לבלות, ליצור, לעצב, לשתף, לכתוב ולספר. יחד עם זאת, בריאות הגוף, הנפש והנשמה חשובים לי ואני משתדלת לשלב ביניהם. חיים וטעים זה המוטו שלי.

עדכונים:

פוסטים: 420

החל מיולי 2010

חלק ראשון מתוך חוויה בלתי נשכחת עם המון תמונות. לקח לי כמה חודשים לעכל, לתמצת, לזקק וללקט תמונות מייצגות מהנופש לכדי 2 פוסטים.

28/03/2013

בראש השנה הודיע לי המלך שבסוכות אנחנו טסים לחו״ל כדי לחגוג את יום הולדתי ה-50.
לא אמר לאן, כי רצה לשמור על ההפתעה, אבל רמז לי לקנות בגד ים. אז קניתי שניים, ליתר ביטחון, וגם פראו (אלגנטי) ותיק תואם. בערב סוכות כבר ידעתי. היעד הוא איי סיישל. החלום שלי עומד להתגשם. מישהו באמת מכיר אותי ואוהב אותי.

יש רק 2 טיסות ישירות מישראל לסיישל בשנה. פעם אחת בפסח ופעם נוספת בסוכות.
הטיסה לאי מאהה (באי הגדול באיי סיישל) יוצאת ב-6 בבוקר. צריך להגיע לשדה התעופה ב-3. הלך הלילה. מקווה לישון במטוס. הסתבר שזוהי טיסת ארקיע במטוס של אלעל, שאותו מטיס סן-דור כקבלן משנה. יש לי תחושה נעימה כזו שכל חברות התעופה השראליות (כמעט) עשו יד אחת כדי לעשות לנו טוב.
הטיסה עברה לאט… ניסיתי לישון אך לשוא. לא נורא, אשן כבר בלילה… ממילא השעה בסיישל שעתיים יותר מאוחרת מאשר בישראל כך שהלילה קרוב מתמיד.

נחתנו בשדה תעופה שמתאים לקולוניות אפריקאיות במדינות טרופיות: סככות פתוחות, חבורת נגנים מקבלת את פנינו בקצב וחיוך. החתמת דרכונים, טופס מכס ויצאנו.

המלון שלנו: Ephelia Resort נמצא בחלק המערבי של האי. וואו, כמה יפה כאן, מושקע, נקי, מתוחזק ורואים יד עיצובית אחת שמאחדת את הכל. ידו של הטבע. טוב, גם אדריכלים עשו עבודה טובה.

המלון הוא למעשה כפר נופש (resort) יוקרתי של סוויטות, שנפרש על פני שטח עצום, הכולל 4 חופי רחצה, 2 חופי פעילות ימית, 6 מסעדות, ספא, מכון כושר ועוד כשכל אחד מהם מצוי במקום אחר שהגישה אליו מתבצעת באמצעות קלנועיות. יש תחנות איסוף ״רשמיות״ אך הן עוצרות בכל מקום, אוספות ומורידות לפי בקשת האורחים. פינוק משעשע למדי. כדי להגיע לחוף הצפוני של המלון צריך להחליף קלנועית בדרך.

בנופש כזה של מנוחה ורוגע, הארוחות הן שיא הפעילות היומית, והכל מתוכנן סביבן. היות ואין אפשרות לצאת, ואין גם לאן, כולם אוכלים את הארוחות בשטח הריזורט. כך שכל ערב היינו צריכים לבחור מסעדה מתוך 6 אפשריות. בכל יום התפריט של כל מסעדה משתנה. מסובך… צריך להכין טבלת אקסל כדי לבחור את המסעדה עם התפריט המתאים לנו ביותר בכל ערב. בערב הראשון היינו ב״אדם וחווה״ הקרובה לסוויטה שלנו. מחר ננסה אחרת. האווירה במסעדה רומנטית, השירות נהדר, הכל שקט כל כך, רק מוזיקת רקע אופיינית שנותנת תחושת חופש ורוגע.

הנה תמונה מארוחת הבוקר שלמחרת.

הים, בקרבת הסוויטה שלנו, בחוף הדרומי, מאד רדוד ולכן המים מאד חמים. רדוד זה אומר שניתן ללכת קילומטרים במים בגובה הברכיים. זה לא חוף לשחייה.

ביום אחר נלך לצד הצפוני. החול בחוף הצפוני רך ועמוק, כיף לשקוע בו תוך כדי הליכה. המים צלולים, עמוקים וצבעם ירוק (אמיתי, לא מאצות). הים עמוק יותר ואפשר להתרחץ אך טמפרטורת המים קרירה. ולמי שמעדיף, יש גם בריכות שחייה. לכל גוש סוויטות יש בריכה כך שאני מבלה הרבה מאד מהזמן על מיטות השיזוף – בצל כמובן.

בסיישל חיים להם צבי ענק (צבי יבשה), בני מאות שנים, שכל מלון שמכבד את עצמו מגדל אותם. כל יום בשעה 4 מאכילים צבים. צריך להיזהר שלא לקבל ביס. כן, אני יודעת שלצבים אין שיניים אבל ביס מהלסת שלהם כואב, גם אם זה בלי שיניים.

כל ערב בשעה 6 וחצי בערב בערך מתחיל להחשיך ומליון ציפורים מחפשות מקומות על העצים כדי לעשות את הלילה. הן מצייצות בהיסטריה עד שהן מתבייתות. ממש סימפוניה של קריאות וציוצים מוזרים. הציפורים אינן אקזוטיות, לא תוכים ולא ציפורים צבעוניות אחרות, אלא משהו בין בולבולים ושחרורים, אבל עם ווליום עצום!!! כיף גדול להקשיב לטבע.

הפרחים בסיישל מדהימים. מיני סחלבים וזייפנים בשלל צבעים. תאוה לעיניים. אפילו היביסקוס גדל שם פרא על החוף.

ופירות? אננס, גויאבה, פסיפלורה, קוקוס, אבטיח, מלון בצבעים שונים… אבל יש גם פירות שונים, חדשים ולא מוכרים שראיתי על העצים:

אז מה עשינו שם?
הנה יום לדוגמא: אחרי ארוחת בוקר עשירה במזנון הכי מפנק שראיתי, הלכנו לים. הלכנו? נסענו! זה כמעט 100 מטר! חזרנו מהים ונחנו. אחרי המנוחה, סדנת קוקטיילים לי, עם מתכון לקוקטייל שווה ( ראו בסוף הפוסט) ושעה חדר כושר לו. האכלת צבים לי ושחייה לו. מנוחה אוףףףף ממש מעייף החופש הזה… עוד מעט ארוחת ערב.

סדנת הקוקטיילים בה השתתפתי התנהלה בשפה האנגלית. עם תרגום לצרפתית עבור חלק מהאורחים. חקרתי את הנושא (טוב, לא באמת. אך דיברתי עם הברמנית). מסתבר שבבית הספר יש להם -2 שפות חובה: אנגלית וצרפתית. קריאולית הם לומדים בבית. זו שפת אם שלא נלמדת בבית ספר. לגבי השפה הקריאולית, נראה לי שדובל׳ה גליקמן היה מצליח כאן מאד. אה-ווה-ווי-ווה… הולך כאן חזק מאד. אגב, בסיישל נוהגים בצד ימין כמו באנגליה. סיישל אמנם היתה קולוניה צרפתית, אך לאחר מכן גם קולוניה בריטית, כך שיש באיים השפעות של 2 העמים והם דוברים את 2 השפות.

האוכל במלון מאד עשיר ומגוון על מנת לתת מענה לכל הקהל שמגיע. תפריטים אקלקטיים מכל העולם. האוכל המקומי: מטבח קריאולי – דומה מאד לאוכל הודי , כלומר אוכל מתובל מאד אך לא חריף. עושים המון שימוש בירקות ובדגים. אין כמעט פירות ים. הם לא גדלים באזור. תמנונים דווקא יש, אבל אסור לצוד/לדוג אותם. יש ציד פיראטי של תמנונים עבור בתי המלון. רוצים לקנות? מחירו של תמנון בשוק השחור כ-150 $.

על יום טיול לשני האיים הנפלאים פרלין ולה-דיג בפוסט הבא. יש למה לצפות.

לפני סיום – המתכון לקוקטייל ״תאווה קריאולית״.
מנה = שוט מידה.

4 מנות רום
8 מנות מיץ מנגו
8 מנות מיץ פסיפלורה
2 מנות קואנטרו / טריפל סק
חצי כפית מיץ ליים
חצי כפית מי סוכר
למלא את השייקר בקוביות קרח
לשקשק למשך 10 שניות למזוג עם מסננת לכוס מקוררת המכילה קוביות קרח.
לקשט בפלח תפוז או לימון.
לטעום ולהגיש.
איזה כיף להיות ברמן. צריך לטעום כל קוקטייל…

היינו בגן עדן וחשבנו לעצמנו חבל שחווה אכלה מהתפוח. יכולנו להמשיך לחיות שם.

עוד מהבלוג של אורלי כהן - חיים וטעים

תצוגה מקדימה

עוגיות שיבולת שועל קריספיות שאי אפשר להפסיק לאכול

היום, אחרי למעלה משבוע הצלחתי סוף סוף לעמוד על הרגליים ולהכנס למטבח. כן, הגב עוד כואב אבל אם אחכה עד שיעבור לחלוטין אפסיד את כל החיים. כמו שאם ביל גייטס היה מחכה עד שלתוכנת ״חלונות״ לא יהיו באגים, הוא לא היה משווק אותה עד...

תצוגה מקדימה

עוגת שמרים גבינה - עוגה כנענית

את הריח הנפלא של עוגת שמרים בבית ממש קשה לתאר, אולם יש לי הרגשה שממש לא צריך. יחד עם זאת, הריח המוכר הממכר הזה הוא כאין וכאפס לעומת ריח של עוגת שמרים עם גבינה ווניל. אוחחח הבית כולו מתמלא בשומת נהדרת... והמראה? תראו...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה