הבלוג של אורלי פינקלמן

רק אם נשוט נגיע

חובבת מסעות, סוסים, מוסיקה וספרים, לא בהכרח בסדר הזה. בארץ מחברת חיבורים (כלומר מגייסת מנהלים עבור אירגונים), בחו"ל מספרת סיפורים או - בפשטות - מדריכה טיולים בחברה הגיאוגרפית. ברוכים הבאים למסעות החיים שלי.

עדכונים:

פוסטים: 8

החל מאוקטובר 2018

על חופשה בניו יורק עם מתבגרת שיודעת הכל (אוי!) ועם פרטנר שתמיד צודק (יו!), כשבסוף השמש, כמו תמיד, גוברת על העננים (ויש גם המלצות שוות)

06/12/2018

נסענו לחופשת סתו מאוחרת בהרכב שכלל את הפרטנר האולטימטיבי לחופשות רומנטיות, (להלן “הצודק”), וגם את המתבגרת הסרבנית לכל פעילות שאינה כרוכה ביציאה מהמתחם עם שקיות עמוסות (להלן: “זו שיודעת הכל”). לי, כפי שידוע לכם, יש דעה על כל דבר, אלא שבין הצדק של ההוא לידיעת הכל של ההיא, מצאתי את עצמי במלחמת הישרדות על שאריות הזמן שנותר אחרי שקיזזנו ממנו את השופינג ואת הויכוחים עם זו שיודעת הכל, האם היא תישאר במלון או שמא תבוא איתנו לאן שאנחנו נקבע. נשבעת לכן, לא היה יום שבו לא שאלתי את עצמי למה בכלל לקחנו אותה, והזכרתי לעצמי שאלמלא לקחנו אותה גם אני לא הייתי נוסעת כי לא הייתי משאירה אותה לבדה לשמונה ימים, ושהנסיעה איתה היא עיסקת חבילה לטוב ולרע, אז תתאפסי על עצמך ומהר ותתחילי ליהנות, זה מה שאמרתי לעצמי בסוף כל דיאלוג דימיוני שכזה, ומאחר שאני תמיד מקשיבה לעצמי, קבלו את סיכום הצד המואר של הביקור בתפוח שחיים שלמים לא יספיקו כדי לנגוס מכולו.

המקום הכי לא הגיוני שהלכנו אליו: ליברטי סטייט פארק, בחג ההודיה הכי קר מאז 1901!

בהתחלה זה נראה ממש הגיוני, בעיקר כי נחתנו מוקדם מדי ולא יכולנו ליפול על המשפוחה בניו ג’רזי לפני תשע בבוקר. הפארק הזה נמצא בניו ג’רזי אבל הוא ככל הנראה הנקודה היבשתית הכי קרובה לפסל החירות, ובחוץ השמיים היו בהירים והשמש זרחה, סך הכל נראה לנו הגיוני ללכת לשם למרות מינוס שש מעלות שהראה הטרמומטר. מה שלא לקחנו בחשבון, הוא שנקודת המפגש בין ההאדסון לאוקיינוס האטלנטי מורידה את הטמפרטורה לרמה בלתי נסבלת. קפאנו כמו שלא קפאנו בחיים, אבל הי, תראו איזו תמונה נהדרת יצאה לנו מזה!

המקום בו ההאדסון נשפך לאטלנטי. קר וקפוא אבל איזה נוף!

המקום בו ההאדסון נשפך לאטלנטי. קר וקפוא אבל איזה נוף!

שכונה: Lower East Side

וואו, איזו הצלחה זו היתה! מכל הפעמים בהן ביקרתי בעיר, זו היתה השהות הטובה ביותר. השכונה נמצאת עכשיו בדיוק בנקודה בין העליבות של פעם לבין ההתחדשות הצעירה. המון מסעדות, בתי קפה, חנויות קטנות, אמנות רחוב, גלריות, אווירה מדליקה של מקום שעדיין לא נכבש על ידי התיירים ולמרות זאת מציע להם המון.

מחווה למועדון 27, רחוב ריווינגטון פינת שדרות אלן

מחווה למועדון 27, רחוב ריווינגטון פינת שדרות אלן

קפה: VITA, Blue Bottle וזה שלא הגענו אליו הפעם

סצינת הקפה המשובח של ניו יורק עדיין לא רותחת כמו בתל אביב, אבל רשתות מעולות שהבריסטות שלהן יודעות להכין קפה שהלוואי שהיה לנו כאן, כבר זרועות ברחבי העיר. המשותף לכולן – מוצאן מהחוף המערבי.
ויטה קפה, שמוצאו מסיאטל, וושינגטון (כמו סטארבקס, להבדיל אלפי הבדלות) היה ממש מעבר לפינה שלנו, כוך צר שמבליט לראווה את מכונת הקפה המקצוענית שלו. מדי בוקר עצרנו שם בדרכנו לבילוי היומי, מצטיידים בקפה מעולה, בקרואסון פריך ובשוקו חם לזו שיודעת הכל, ויוצאים מצויידים לעמל יומנו. 124 Ludlow St Caffè Vita.

רשת Blue Bottle מאוקלנד, קליפורניה, שאותה גילינו כבר לפני מספר שנים בברוקלין, פתחה סניפים בכמה נקודות אסטרטגיות בעיר. גם כאן הקפה מעולה, הבריסטות מקצוענים והקרואסונים שובבים. ביקרנו בסניף הצמוד ל- Westfield World Trade Center אבל חיפוש מהיר יגלה לכם את מיקומם של כל יתר הסניפים.

ישבנו לרגע לנוח בבלו בוטל, איזה ריח ממסטל!

ישבנו לרגע לנוח בבלו בוטל, איזה ריח ממסטל!

לקפה האהוב עלינו בעיר לא הגענו הפעם, כי האמת שלא היה כל צורך לנדוד עד למידטאון לכבודו, אבל למען אלה מכם שאוהבים לשוטט במידטאון – נסו לא לפספס את Stumptown Coffee, הקפה המשובח שמגיע מפורטלנד, אורגון. רחוב 29 בין ברודוויי לחמישית, בתוך מלון ACE.

תערוכות: המפתיעה, הלא מדוברת וזו שהדממה יפה לה

המפתיעה – בבית המכירות הפומביות סות’ביס, לפני כל מכירה פומבית, יש תערוכה ובה הפריטים המוצעים במכירה. כל תערוכה מוצגת למשך מספר ימים בלבד, אז קצת קשה לתכנן מראש את הביקור. הכניסה חינם.
המכירה של אותו השבוע הוקדשה למדע וחלל. המון ממורביליה, בעיקר מהאוסף הפרטי של באז אולדרין, וגם קצת יצירות אמנות שמתעדות את הנחיתה ההיסטורית על הירח. זו שצילמתי נושאת עליה את הכיתוב We come in  peace for all man kind  והיא גרמה לי לגחך כי הזכירה לי את הסיפור הידוע מ-1969, לפני הנחיתה על הירח, כשניל ארמסטרונג ובאז אולדרין התאמנו באזור מדברי נידח במערב ארהב. הם פגשו שם אינדיאני זקן, ששאל אותם מה מעשיהם והם הסבירו כי הם חלק ממשלחת מחקר שעומדת לצאת אל הירח. הוא סיפר להם שלפי אמונת בני השבט שלו, על הירח חיות רוחות קדושות וביקש מהם להעביר להם מסר בשפתו. הם שיננו את המסר עד שהניחו את דעתו שהם מבטאים אותו נכון, והוא סירב לומר להם מה הפירוש בטענה שזהו סוד שרק לבני השבט שלו ולרוחות על הירח מותר לדעת. כשחזרו לבסיס חיפשו וחיפשו עד שמצאו מישהו שיתרגם להם את המסר. המתורגמן התפקע מצחוק כשהבין שהמסר הנשגב היה: “אל תאמינו לאף מילה שהאנשים האלה אומרים לכם. הם באו לגנוב לכם את האדמות”. (ובהקשר הזה, מוזמנים לקרוא את הפוסט שפרסמתי מיד אחרי חג ההודיה, על הקונפליקטים הטמונים בחג).

We Come in Peace. Yeah, right

We Come in Peace. Yeah, right

הלא (מספיק) מדוברת – שרה לוקאס ב – New Museum. מוזיאון לאמנות עכשווית, שמציג תערוכה פרובוקטיבית מאוד של האמנית הבריטית שרה לוקאס. לא קראתי את כל מה שהאוצר כתב, רק אציין שהיא מערבבת לגמרי בין ייצוגים גבריים לנשיים, מחפיצה את הייצוגים הגבריים באופן שהוא על סף המרתיע, ומציגה את עצמה באופן מתריס כבועטת בכל המוסכמות. כך או כך – אתם ממילא תלכו לשוטט בלואר איסט סייד, נכון? המוזיאון הזה, שנמצא בגבול בין השכונה לבין הסוהו, שווה ביקור, ולו בגלל היותו בועט ולא מתחנף.

שרה לוקאס. דיוקן עצמי על קיר שלם, מעל למיצב של מכונית שכולה מצופה... נו, מזהים?

שרה לוקאס. דיוקן עצמי על קיר שלם, מעל למיצב של מכונית שכולה מצופה… נו, מזהים?

Sarah Lucas Cigarettes

וזו שהדממה יפה לה – היה בינינו ויכוח לגביה, אני מאוד אהבתי והצודק ממש לא. היא מוצגת במוזיאון הטבע, נקראת Unseen Oceans, ועוסקת בבעלי החיים השוכנים במעמקי האוקיינוסים. הו, הדברים הסמויים מן העין! אגב, טיפ חשוב לגבי התורים הארוכים במוזיאון: ריכשו מראש כרטיסים באינטרנט ושימרו את הברקודים בנייד שלכם, בכניסה תעקפו באלגנטיות את התור הארוך, השומר יסרוק את הברקוד מהנייד ואתם תיכנסו מבלי להמתין.

מוסיקה: בוב דילן בביקון!

כל מה שאומרים עליו נכון: הוא שר כמו קרפדה, בולע את המילים ומשנה את המלודיות לבלי הכר. אבל איזו אנרגיה, ואיזה צליל! תיאטרון הביקון הוא אולם יפהפה ולא גדול במיוחד, הסאונד מצויין והחוויה גדולה. זו שיודעת הכל החליטה שהיא לא באה איתנו, אז ברגע האחרון נאלצתי למצוא מישהו שיקנה מאיתנו את הכרטיס שלה, ולא חשוב באיזה סכום. מזל שיש את קבוצת הפייסבוק של אורלי כרמון, וכך הצלחתי אפילו לפגוש את שרון, שפעם לפני הרבה שנים עבדנו יחד בסלקום. עולם קטן זו לא מילה.

פארק: פרוספקט פארק, ברוקלין

תעשו לעצמכם טובה ותקדישו יום לברוקלין. לא חייבים ללכת לוויליאמסבורג, שהיא כידוע מגניבה לגמרי. פרוספקט פארק הוא מקום ענק ויפהפה, שתוכנן על ידי פרדריק לו אולמסטד, אותו אדריכל נוף שתכנן גם את סנטרל פארק. ביום ראשון הוא היה מלא בקבוצות ריצה, רוכבי אופניים ומשפחות עם ילדים. נכון, לא לכולכם יש את מיי המהממת שלמזלנו היא משפוחה, אבל אל תתעצלו, קחו את הסאבוויי וסעו לשם. ליד אחת היציאות מהפארק תמצאו את הספריה המרשימה של ברוקלין, את קשת ברוקלין לזכר נצחון היוניון על הדרום, לא רחוק משם הגנים הבוטניים ומוזיאון ברוקלין שתמיד יש בו תערוכות מעניינות. את הפסל הזה צילמתי ליד המוזיאון, נחשו איך קוראים את זה מהצד השני.

Oy Vey?

Oy Vey?

אני ומיי אהובתי בפרוספקט פארק. מזל שהיא הביאה איתה את פיה הכלבה, היא וזו שיודעת הכל הסתדרו נהדר.

אני ומיי אהובתי בפרוספקט פארק. מזל שהיא הביאה איתה את פיה הכלבה, היא וזו שיודעת הכל הסתדרו נהדר.

תצפית: One World Observatory

התמונות מדברות בעד עצמן, לא?

האיסט ריבר והגשרים המחברים בין מנהטן לברוקלין ולקווינס

האיסט ריבר והגשרים המחברים בין מנהטן לברוקלין ולקווינס

מבט צפונה מהתצפית הכי יפה על העיר

מבט צפונה מהתצפית הכי יפה על העיר

סיור מודרך בעברית: מייקל שפרינגר

זה היה פינוק אמיתי. מייקל הוא ישראלי שחי בעיר שנים רבות. קבעתי איתו יום סיור פרטי רק לנו, וברגע האחרון הצודק קבע שעדיף שאלך לבד, ככה יש סיכוי יותר סביר שגם איהנה מהסיור הזה. בחרתי את צפון העיר, ומייקל לקח אותי לסיור באזורים שמעולם לא ביקרתי בהם, לתצפיות מבניינים מפתיעים ותיבל הכל בהסברים על התפתחות העיר מבחינה אדריכלית. מייקל: 1-917-456-2569+

איפה זה בדיוק? לא מגלה. קחו את מייקל לטיול, לא תצטערו

איפה זה בדיוק? לא מגלה. קחו את מייקל לטיול, לא תצטערו

הספרים שליוו אותי: חוצה את הקו, הגבר הנוסף, הומר ולנגלי

עשיתי לי הרגל, לקחת איתי לכל מקום ספרים שמתרחשים בו בתקופות שונות. זה קצת קשה כשמדובר בבוכרה או בבישקק, שלא יצאו מהם סופרים גדולים, אבל זה כיף לא נורמלי כשמדובר בניו יורק. ביקשתי המלצות בקבוצה הנהדרת “ספרים?” ובחרתי מתוכן ספר אחד ששכב אצלי על המדף כמה שנים בציפיה לגאולה, ועוד שניים שהיו זמינים ב”עברית”. אקדיש להם פוסט נפרד, כי מה שיפה בספרים זה שלא חייבים לנסוע לאנשהו כדי לקרוא בהם, נכון?

מלון: Hotel on Rivington

בלואר איסט סייד יש כמה וכמה מלונות מדליקים, למלון על ריווינגטון היו שני יתרונות: חדרים גדולים ומרווחים ומחיר הוגן. הנוף מהחדר היה מושלם, מעולם לא זכיתי לפני כן להתאכסן במקום שהנוף לא כלל את הקיר האחורי של הבניין השכן או את המדחסים של המזגנים. הלובי מעוצב כמו סלון משגע שבא לי לגנוב ממנו את הרהיטים, במסדרונות ובחדרים תלויות יצירות אמנות שגם אותן הייתי מאמצת, הצוות ידידותי ושירותי באופן בלתי רגיל ובאמבטיה יש להם פטנט שמונע נזילת מים על הרצפה, שרק על זה מגיע להם פרס נובל לעיצוב מקלחות.

מלון על ריווינגטון, הלובי

מלון על ריווינגטון, הלובי

הנוף מהחדר. כבר מתגעגעת

הנוף מהחדר. כבר מתגעגעת

 לקח: לא לוקחים!

אני מתחילה לתכנן את החופשה הבאה בעיר רק כדי לחזור למלון המצויין הזה, והפעם רק עם הצודק, כי הוא צדק לגמרי כשאמר לי שזו שטות גמורה לקחת ילדים לחופשה כזאת, ובאמת הגיע הזמן שאשנן את הלקח, או ש…

עוד מהבלוג של אורלי פינקלמן

תצוגה מקדימה

רק אם נשוט נגיע

סדנה אחת של כתיבה, זה מה שהיה דרוש לי כדי לחבר את החלקים של הפאזל ולהבין איזה מין בלוג אני הולכת לכתוב. שנים שאני הופכת ברעיון הזה, מעלה אותו לדיון ביני לבין עצמי ומבטלת אותו כלעומת שבא: באמת, מה כבר יש לך לומר? ואז, סדנה אחת...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

הספרים שאיש כבר לא יקרא בהם, לעולם

לפני 13 שנים בדיוק, אחרי לילה של נסיעה ברכבת מקייב לאודסה, ואחרי שפגשנו את הלוחשת לכלבים בפעם הראשונה, כתבתי ביומן: "הבוקר הגענו לאודסה בערך בשבע, על הרציף כבר חיכה לנו איגור, המלווה שלנו מטעם העמותה (...) אי אפשר להגיע לבית...

תגובות

פורסם לפני 2 months
תצוגה מקדימה

לא תמיד חלומות מתגשמים. מי אמר שזה רע?

יש משהו בסיפורי החלוציות ואנו באנו והקמת המדינה שעד היום מעביר בי רטט. סבא וסבתא שלי הקימו את קיבוץ דן בעמק החולה, אימי נולדה שם וגם אני, אבל לא גדלתי שם, אלא במושב מבוסס במרכז הארץ, שפעם, כשהייתי ילדה, עוד היה לנו משק ועבדתי...

תגובות

פורסם לפני 1 month

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה