בלאגן וכיף בתוך חציל מאושר

מס' ימים מתחילת הפרויקט: 22

מס' ימים עד לסיום: 8

מס' מתכון מתוך ה-30: 22

מס' ימים מתחילת הפרויקט: 22

מס' ימים עד לסיום: 8

מס' מתכון מתוך ה-30: 22

יחד איתי במטבח היום: נאפי הנפתול העולמי

הימים רצים שחבל על הזמן ומלא אנשים שואלים אותי איך עוד יש לי כוח לבשל כל יום, אז כמו שנועה השותפה שלי אמרה "היא נהינת מכל רגע אבל זה מתיש אותה ושבוע שעבר היא לא ישנה שבוע שלם" אז זה נכון בתכלס והיא יודעת הכי טוב כי היא גם רואה אותי כל יום, ואין ספק שזה מתיש אבל זה שווה כל רגע.

השאלה השניה שאנשים שואלים אותי הרבה היא מה אני הולכת לעשות עם עניין האהבה למטבח ברגע שהפרויקט יגמר, וגם על זה אין לי כל כך תשובה. אני נמצאת ממש בצומת של קבלת החלטות עכשיו, ואני לא כל כך יודעת מה לעשות. מצד האחד של המתרס, אני מסיימת את התואר הראשון שלי, בתחום שמאוד מעניין אותי והוא ללא ספק מקום שאני מרגישה בו בנוח, אני עובדת בתחום אחר (לא תחום אחר כמו קבוצת גיל אחרת) וגם שם אני מרגישה ממש טבעי ושמחה ואושר ומצד שלישי נכנס הפרויקט הזה וטרף את כל הקלפים וגורם לי לחשוב על הרבה דברים מחדש.

בצד השני של המתרס, אני צריכה לקבל החלטה מה קורה איתי שנה הבאה, והאם ההחלטה הזאת כוללת לעזוב את באר שבע או להישאר בבאר שבע. ברור שלכל בחירה יש את היתרונות והחסרונות שלה, אבל אני לא מצליחה לקבל החלטה שתוביל אותי למקום שהוא קצת בסיס בטוח להמשיך איתו הלאה. יש לי תחושה כזאת כמו לחץ בבטן כל פעם שאני חושבת על זה שאני צריכה לקבל החלטה אם לעזוב או להישאר. מצד אחד, אם היה משהו שהיה משאיר אותי פה אני חושבת שהייתי נשארת (אם היה לי עוד משהו להישאר בשבילו) מצד שני, אני כל כך אוהבת את באר שבע, ולא רק את הפן הסטודנטיאלי שלה.

אני דוחה את קבלת ההחלטה עד אחרי הפרויקט שיהיה לי קצת יותר זמן לשבת ולחשוב על זה כמו שצריך. אני מרגישה ששינוי צריך לבוא, שמשהו צריך לקרות, שיעזור לי לקבל את ההחלטה שלי. וזאת ההחלטה שלי ולא של אף אחד אחר.

פתאום הבנתי היום שלכאורה, הספקתי מלא בחיים. קשת של רגשות שלמה עברה לי על הלב. למדתי, פיקדתי, טיילתי, עבדתי, טעמתי, ניסיתי, אהבתי, נפגעתי, התרגשתי, בכיתי (הרבה), איכזבתי, התאכזבתי. הרחתי את הקפלה הסיסטינית מבפנים, ראיתי את הזריחה בטאג' מאהל,הייתי בנקודה הכי דרומית והכי יפה בארצות הברית, עשיתי את שביל ישראל (אני עוד אשלים את החלק שפיספסתי), עשיתי צניחה חופשית, סיימתי בלי תעודת בגרות, הצטיינתי, עשיתי בנג'י, טעיתי הרבה, הכרתי הרבה אנשים שלימדו אותי דבר או שניים על החיים, ניתקתי קשרים, החזרתי קשרים, ניסיתי להבין מה חשוב לי, הצלחתי להבין מה חשוב לי, עשיתי דברים שידעתי מראש שיפגעו בי ולא ידעתי למה אני עושה אותם שוב ושוב בלי לתת לעצמי הסברים. ניסיתי לתת לעצמי הסברים ואז נתתי לעצמי הסברים שעזרו לי. רקדתי. קפצתי. שרתי. שמחתי. ושוב, אהבתי. אבל בעצם, עוד לא עשיתי כלום. עדיין משהו חסר. לפעמים מרגיש לי כאילו כל הזמן הזה של הגיל שלי, והדברים שאני מתעסקת בהם הם רק תחנת מעבר בדרך אל החיים האמיתים. של המשפחה, והילדים והדברים שבאמת עולמך מתמלא שאתה עושה אותם ולא רק להנאה רגעית…

היום במטבח היה איתי נאפי שהוא חבר ילדות מאוחר שלי מצור יגאל והוא גם התחיל ללמוד השנה בבאר שבע. נאפי מזכיר לי את הבית ואת המקום הבטוח שלי, ואף פעם לא משעמם לנו לדבר כי תמיד יש על מה. והוא היה רציני ביותר והזכיר לי שאנחנו קבענו לבשל היום ביחד אפילו שאני ישנה כבר חודש בעמידהה!!! נאפי אני אוהבת אותך המון ותזכור שאם לא מעיזים בחיים לא יודעים מה מפספסים

המתכון של היום הוא באמת אילתור של טעמים שכבר רציתי מזמן שיהיו בפה שלי ביחד, אז הרכבתי מנה של בלאגן שלם שנראית כמו בלאגן שלם אבל גם הייתה טעימה לי כמו אחד שלם.אז קבלו מנה משוגעת באמת שהייתה לי טעימה בקטע אחר.

גלילות חצילים עם גבינות, עשבי תיבול, קישואים, עגבניות שרי וכבדים

כמובן שמי שלא מערבב יכול להרכיב מנות או רק עם גבינות וירקות או רק עם כבדים וירקות וזה עדיין טעימי. זאת מנת פתיחה מעולה לארוחות שישי.

מרכיבים:

– 2 חצילים

– 2 קישואים

– סלסלת עגבניות שרי קטנה

– שמן זית

– פטרוזיליה

-נענע

-גבינת מוצרלה

-גבינת ריקוטה מלוחה (אפשר גם רגילה)

– מלח, פלפל, כמון, צ'ילי גרוס, כורכום

– חצי קילו כבד מנוקה

אז מה עושים?!

1. חותכים את החצילים, את הקישואים ואת העגבניות שרי, ומזלפים שמן זית עם תבלינים על כל האושר הזה מכניסים לתנור עד השחמה

2. מערבבים בקערה את הגבינות, והעשבי תיבול (שימו מלא נענע) ומוסיפים קצת שמן זית, שמים במקרר בינתיים.

3. עד שהירקות מוכנים מנשנשים עגבניות שרי שנשארו עם מלית הגבינה- יאמממממממממי

4. לקראת הסוף שהירקות כבר שחומים, מטגנים במחבת את הכבדים עם שמן זית עד שהם עשויים אבל לא יבשים (תטעמו תוך כדי) שמים מלח ופלפל.

5. יאללה! מרכיבים!

6. זה באמת יצא לי טעים יותר ממה שתיכננתי שאילתרתי את זה אז יאללה תנסו ותעשו את זה עם ירקות אחרים, עם מליות שונות ומגוונות, חמות או קרות

והכי חשוב תגידו לי איך זה.

ניפגש מחר, שאו ברכה ואהבה רבה

מחר חברה טובה שלי מהצבא באה לאפות (רמז) איתי ואני יותר משמחה מזה. רזיק אני אוהבת אותך כה הרבה

נעמיש