הבלוג של Orit Zaidman

אורית זיידמן – "העוז לפרוץ"

מפתחת "שיטת OZ" - לניהול משברים אישיים, משפחתיים ופנים ארגוניים. השיטה נועדה לתמוך בעיקר במלווים את המשבר, ל"חוליה החזקה” לדוגמא: הורים לילד עם הפרעת קשב וריכוז, בן או בת זוג של אדם חולה, בני משפחה לנכים, פגועי נפש, בני זוג... +עוד

מפתחת "שיטת OZ" - לניהול משברים אישיים, משפחתיים ופנים ארגוניים. השיטה נועדה לתמוך בעיקר במלווים את המשבר, ל"חוליה החזקה” לדוגמא: הורים לילד עם הפרעת קשב וריכוז, בן או בת זוג של אדם חולה, בני משפחה לנכים, פגועי נפש, בני זוג לשותף בקריסה כלכלית, בן או בת הזוג של מתמכר,וכד'... דמויות אלה לרוב נעדרות תמיכה, שהרי עיקר המשאבים ותשומת הלב מופנים לנשוא המשבר( החולה, המתמכר, הפגוע, הלקוי וכו'). "שיטת OZ" ממקדת את הזרקור ל"תומכים שליד" שפוטניצאל הפגיעה בהם בעת התרחשות המשבר ולאחריו רב ומרחיק לכת בהשפעותיו. רציונל השיטה: בניית חוסן נפשי, רגשי ומנטאלי יאפשר להמשיך לחיות את החיים בזמן משבר מתוך חיוניות. השקפת העולם בבסיס השיטה: ניתן להפוך מצב של משבר לצמיחה אישית, משפחתית

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מינואר 2012

אחי, עוד 3 ימים יחגוג 40!!! זה אחד המשפטים הכי הזויים שיצא לי לכתוב בחיים. איך זה קרה? אם הוא בן 40 זה אומר שעוד כחודש וקצת אני אהיה בת 44 ואחותינו ה”קטנה” קצת אחרי זה בת 37. אבל זה בכלל הגיל של ההורים שלנו…

11/05/2012

אחי, עוד 3 ימים יחגוג 40!!! זה אחד המשפטים הכי הזויים שיצא לי לכתוב בחיים. איך זה קרה? מתי הוא גדל? הנה, בכלל, אנחנו כאן, באיור המצורף. אני “תקועה” בכל כך הרבה זיכרונות ורגעים. בטח אתם מכירים את התחושה, שהזמן עובר ביעף, שהכל נראה בר חלוף, אם הוא בן 40 זה אומר שעוד כחודש וקצת אני אהיה בת 44 ואחותינו ה”קטנה” קצת אחרי זה בת 37. אבל זה בכלל הגיל של ההורים שלנו…

הזיכרון הראשון שלי ממנו הוא כ”כ מתוק. ילד בן שנה וחצי, שיער פלטינה, תלתלים, עיניים כחולות ענקיות, מסתובב ברחבי הבית עם בקבוק מיץ פטל תלוי בין שיניו הראשונות. היה לו את הפרצוף הכי מתוק שראיתי בחיים והרגשתי את הלב שלי מתמלא בתחושת הכאב המענגת שלימים הבנתי, שבשבילי זו, אהבה.

אחר כך אני זוכרת ימי הולדת משותפים הוא נולד במאי ואני ביוני, אמא שלי החליטה לצרף את 2 האירועים (היום, כאמא בעצמי, אני ממש מבינה למה). הגיעו כל השכנות והשכנים, יש לנו תמונות (צהובות…) של שנינו עם זרי פרחים לראשינו ושכנים רבים לצידינו, לכל אחד עוגה משלו. משחקי ילדות של פעם: לנשוף בקמח בצלחת חד פעמית – עד שתתגלה סוכריית הטופי, להכניס נר שקשור בחבל למותניים לתוך בקבוק, לעטוף אחד את השני בגליל נייר טואלט בלי שיקרע ועוד…

הוא קשוח, אח שלי. אלוף משנה בצבא, עבר דבר או שניים בחייו. אבל כשהיה קטן… היה מאוד עדין. או ככה לפחות אני החלטתי. עם השנים, התפתח, התקשח, התחספס ויצא ממנו החייל, המפקד. אבל כשהיינו קטנים, אני לקחתי את כל הפיקוד, הוא היה ענוג, יפה, רגיש וגוננתי עליו בחירוף נפש. כל ילד או שכן שרק ניסה להציק, נתקל בי! וההיתקלות הייתה דרמטית: ילדים הוכו, נדחפו במדרגות, אויימו שאם עוד פעם אחת הם יציקו, זה הסוף שלהם. וזה עבד! חלק ניכר מהזמן, הוא הסתובב בטוח ומוגן… עד שגדל ורצה להסתדר לבד.

לאורך השנים יש לנו המון זיכרונות משותפים (לשלושת האחים), “חוגי משוטטים” – עם טיולים בכל רחבי הארץ, פיקניקים משפחתיים עם הח’ברה של ההורים, צחוקים וקטעי סטנד – אפ בארוחות הצהריים כשחוזרים מביה”ס, תחרויות ריצה עם סבא יעקב התותח, שבתות של כירבולים במיטה עם ההורים, וכן, גם כמה דברים פחות נעימים. הדבר הכי מופלא הוא שאפשר לומר (טפו, טפו,טפו…) שאנחנו לא רבים, גם לא ממש כשהיינו ילדים.

לא ממש לפי סדר כרונולגי, אבל היו לנו גם כמה מנהגים משותפים: כל יום בסביבות השעה ארבע וחצי, אולי חמש… אנחנו הולכים עם סבא לעמוד בצומת הרחובות שפינוזה וז’בוטינסקי מחכים לאבא שיגיע מעבודתו במוסך “אגד” באזור. אין פספוסים, הוא רואה אותנו, עוצר ואנחנו נוסעים כולם הביתה. כל שבת, שבת של כדורגל… אמא נשארת לבשל, אבא ואנחנו צועדים ל”מגרש הפועל” לשחק בכדור. הילד, איך לומר? יש מוכשרים ממנו בתחום, אך אבא, מתעקש. אחי התעקש יותר ופרש בשיא… בערך בגיל 9…

אחרי שעברנו דירה התגבשה לה חבורת ילדים שכנים חדשה. ברוח התקופה, כולנו למטה כל אחה”צ, משחקים מחבואים, תופסת, קלאס, “מדרכות” ו”שמות”, אנחנו הרבה ביחד באותה תקופה. יום אחד אני והוא משחקים בחנייה, יש קליפת בננה רקובה שאני ברוב חוכמתי לא רואה, אני מחליקה על היד, הוא נקרע.. אז התגלתה לנו התכונה המשותפת של זה שאת שנינו הכי מצחיק קטעים של התרסקות, או נפילה. לימים, אנחנו “בוכים” מצחוק בטלפון כשאנחנו שומעים מאבא שלנו שאמא נפלה מאוטובוס בלונדון וכתפה נשברה… רק לדמיין את הסיטואציה מספיק כדי לקרוע אותנו… כמובן כי גם הכל נגמר בסופו של דבר, יחסית, בשלום…

עם השנים, הוא מתבגר, תלמיד מעולה, חתיך הורס, רש”גד בצופים, קורס קצינים, “מטאור” בצבא, מצחיק, רגיש, מציקן מדופלם, מתחתן, מתגרש, מתמודד, חכם. הוא דיפלומט מלידה, פוליטיקאי ברמה, כובש כל אדם, נוסטלגי, אלוף ביחסי אנוש, מקנה המון ביטחון לידו – אין מה לחשוש! מתחתן שוב, בר מזל, היא נולדה בשבילו, ממש אוצר… 3 בובולינות, בית, גינה, מתברגן, משמין, מרזה, מתבגר יפה!

אנחנו לא מדברים כל יום, גם לא כל יומיים, כולנו עסוקים, מירוץ החיים. ובכל זאת, הוא כל כך בשבילי. הוא נוכח, תמיכה שקטה, גם כשזה לא לרוחו, הוא אינו נוטש, גם אם יש לו ביקורת, הוא יצבע אותה בצבעים מצחיקים. מאז שאבא ז”ל נלקח, הוא הגבר הבוגר של המשפחה. והוא הולך ונהיה דומה לו כל כך, בתנועות, בכפות הידיים, במבטים, בשטויות, בתנוחת הגוף, בהרגלים ובמשפטים, זה מבלבל אותי, לפעמים הוא נראה לי הגדול שבינינו…

אח יקר שלי: לא יכולתי לבקש אח טוב יותר ממך. אני ברת מזל שיש לי אותך. אתה ממלא את ליבי בהמון גאווה, יש המון דברים שעליהם אני מלאת הערכה. כן, כמו כל אח טוב, לפעמים אתה גם מעצבן, זה היה הופך ללא אנושי אם לא היית עושה גם את זה…

כשאתה בסביבתי, כשאני מסתכלת בעיניך הטובות, הנבונות, כשאני חבוקה בזרועותייך (למרות שלאחרונה זה קצת יותר קשה…), אני שוב בבית. בבית ילדותי, בבסיס האם והאב שלי. אתה עוגן בחיי ואני אוהבת אותך הכי הרבה בעולם. שיהיה לך יום הולדת שמח, ושלעולם תישאר בריא ומאושר, אתה וכל יקירייך.

אוהבת אותך

אחותך הבכורה :)

עוד מהבלוג של Orit Zaidman

תצוגה מקדימה

מודה אני

כבר שנים רבות שאני צועדת בשבילי עולם ה"התפתחות האישית", ה"העצמה הפנימית". עברתי כמעט כל דבר אפשרי: זה התחיל ממקום מאוד מיסטי, עבר לפסיכולוגי, אישי, קבוצתי, ובשנים...

תצוגה מקדימה

משפחה בהפרעה מפספסת הפרחה

איזה כיף זה פסטיבל כדורים פורחים? מחזה מרהיב, יחסית נדיר, של עוצמה ושילוב של טבע ויצירת אדם. כל כך רצינו לתת לילדינו ולעצמינו חוויה שונה. אז ה"בלונדיני" חיפש ומצא "דיל" נפלא של ארבעה כרטיסים במחיר מיוחד לפסטיבל ב"פארק...

תצוגה מקדימה

"מה זאת אהבה ?"

♥ אחרי כ- 10 שעות צירים, "הבלונדיני" מתבונן בי בדאגה. המיילדת מעודדת אותי: "הנה, עוד דחיפה אחת אחרונה, הוא בחוץ, יש לו מלא שיער... "ג'ינג'י?! טוב , פשוט נורא בהיר... יאללה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה