הבלוג של Orit Zaidman

אורית זיידמן – "העוז לפרוץ"

מפתחת "שיטת OZ" - לניהול משברים אישיים, משפחתיים ופנים ארגוניים. השיטה נועדה לתמוך בעיקר במלווים את המשבר, ל"חוליה החזקה” לדוגמא: הורים לילד עם הפרעת קשב וריכוז, בן או בת זוג של אדם חולה, בני משפחה לנכים, פגועי נפש, בני זוג... +עוד

מפתחת "שיטת OZ" - לניהול משברים אישיים, משפחתיים ופנים ארגוניים. השיטה נועדה לתמוך בעיקר במלווים את המשבר, ל"חוליה החזקה” לדוגמא: הורים לילד עם הפרעת קשב וריכוז, בן או בת זוג של אדם חולה, בני משפחה לנכים, פגועי נפש, בני זוג לשותף בקריסה כלכלית, בן או בת הזוג של מתמכר,וכד'... דמויות אלה לרוב נעדרות תמיכה, שהרי עיקר המשאבים ותשומת הלב מופנים לנשוא המשבר( החולה, המתמכר, הפגוע, הלקוי וכו'). "שיטת OZ" ממקדת את הזרקור ל"תומכים שליד" שפוטניצאל הפגיעה בהם בעת התרחשות המשבר ולאחריו רב ומרחיק לכת בהשפעותיו. רציונל השיטה: בניית חוסן נפשי, רגשי ומנטאלי יאפשר להמשיך לחיות את החיים בזמן משבר מתוך חיוניות. השקפת העולם בבסיס השיטה: ניתן להפוך מצב של משבר לצמיחה אישית, משפחתית

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מינואר 2012

מסתבר, שמה שחשבתי שאני יודעת ומוכנה להתמודד איתו כאשר הייתי בשנות ה 20, הוא הרבה יותר מורכב בחיים האמיתיים!

07/04/2012

אהבה בת יותר מ 20

יום שישי 7.4.1989.

אני במיטה בבית הוריי בראשל”צ, לומדת למבחן, אני בת 20 וקצת…השעה כמעט חצות. צלצול הטלפון מקפיץ אותי.

“הלו”?.. אני עונה בדאגה.

קול גברי, אדיש, ישנוני, מתנגן במונוטוניות עונה לי מעברה השני של השפורפרת: “אורית”, זה “הבלונדיני”, קיבלתי את הטלפון שלך ממיכל, זה בסדר שאני מתקשר עכשיו?”

“בטח”, אני עונה (מתביישת לומר שזאת לא ממש שעה מתאימה…)

“את מגיעה לתל אביב?” הוא שואל.

“מתי? עכשיו? או באופן כללי?” אני עונה מבולבלת משהו…

“עכשיו” הוא עונה, כאילו זה הדבר הכי ברור מאליו שאני אמורה לעשות…

“אין לי איך” אני מצטדקת…

“את נוסעת על אופנועים?” הוא שואל.

“לא ממש… אין לי רשיון… אה… לפעמים…” אני לא מבינה עדיין לאן הוא חותר.

“אז תתחילי להתרגל”! הוא מפטיר בנונשאלנט.

וזהו! החיים התהפכו!

הוא הגיע רכוב על אופנוע ספורט סוזוקי 600 אדום לבן. “גוש שרירים” בלונדיני מתנשא לגובה של “ויקינג”, עיניים כחולות חודרות, שנון, מצחיק, איש עסקים, כמעט בן 30.

הייתי מאוהבת בכל תא ותא בגוף! הפסקתי לדבר, הפסקתי לאכול (כן, כן, אני ….) בהיתי בו במשך ימים, מתקשה להאמין שזה אמיתי, שהגבר הזה אכן מעוניין בי!

23 שנים עברו מאז. אני יחד איתו, לצידו, יותר שנים ממה שהייתי כאשר הכרתי אותו.

עם מה לא התמודדנו בפיסת החיים הארוכה הזו?

מאות ק”ג עלו וירדו, 6 בתים עברו, 3 עסקים נפלו, חברויות התחילו והסתיימו, 2 אבות נפטרו, 2 ילדים נולדו, יותר מ 10 תערוכות הוקמו, 2 פרסים בינלאומיים התקבלו, מאות ברכות נכתבו, עשרות ימי הולדת נחגגו, חתונות, בריתות, בני ובנות מצווה והמון שמחות במשפחה, ולהבדיל: לוויות של משפחה וחברים, רגעי בכי, משברים. חיים…

מסתבר, שמה שחשבתי שאני יודעת ומוכנה להתמודד איתו כאשר הייתי בשנות ה 20, הוא הרבה יותר מורכב בחיים האמיתיים!

“הבלונדיני” ואני נדרשנו להתמודד עם קשיים מאוד מאתגרים.

ביניהם התמודדות עם מצבים נפשיים מאוד מורכבים, שינויים קיצוניים במצבנו הכלכלי, שינויים משמעותיים מקצועיים, פרידות מאנשים אהובים, חילופי תפקידים, התמכרויות, התרסקויות והתרוממויות… חיינו אינם “רגילים”.

מה שיפה, זה שעדיין למרות הכל, אנחנו חברים טובים.

עדיין כשאני מסתכלת עליו, אני רואה את יופיו, הפנימי והחיצוני. הוא עדיין מצחיק אותי, מרגיז אותי, מפתיע אותי, מרגש אותי. הוא חשוב לי, הכי כיף לי בעולם לשמח אותו, הכי משמעותי עבורי, איך הוא יגיב, מה הוא חושב…

אם זאת לא אהבה, אחרי 23 שנה, אז אני צריכה מילון עם הגדרה חדשה…

2 ה”פירות” של אהבתנו… הם “פירות משובחים”, “שוער” ו”חתולה”.

רגישים, בוגרים, מלאי אהבה. הם גדלו בדרך קצת שונה. היו במקום ש”היה הכל” ועכשיו, במימד החומרי, יש הרבה, הרבה פחות.

הם חונכו, שמה שחשוב אלו הנכסים הרגשיים.

ברור שגם נכסים חומריים, אך אותם נשיג בחזרה עם הרבה נחישות והתמדה.

את הנכסים הרגשיים, אי אפשר להשלים. או שיש, או שאין. ואנו כל כך ברי מזל ומלאי שפע מזה.

הנה משהו שכתבתי ל”בלונדיני” בהתמודדות הקשה האחרונה שהוא ואנחנו נדרשנו לה:

“מאמי שלי, שלנו…

הצידה הכי חשובה לדרך, נמצאת בליבך וכרגע אתה מתבונן בה. משפחתך!

יש הרבה סוגים של “מניעים”. חלקם מגיעים מבפנים, וחלקם מבחוץ. את הפנימיים, אני מקווה שתאתר במהלך החודש הקרוב. בינתיים, עד אז, אנחנו ה”מניע” החיצוני.

לפעמים אדם צריך שמישהו יאמין בו, עד שיאמין בעצמו… אנחנו מאמינים בך. אני מאמינה בשבילך! עד שתתחזק ותחזור להאמין בעצמך. אני מאמינה שלא תוותר על עצמך! אני מאמינה שלא תוותר עלינו!

אני מאמינה שהקסם הזה שקיים בך, הקסם הזה שבזכותו אחרי 23 שנים מאתגרות במחיצתך, עדיין אני אוהבת אותך, הקסם הזה, יצא במלוא הדרו, אם רק תאפשר לו.

מזכירה לך ש”אם תחשוב שתצליח, ואם תחשוב שלא תצליח – אתה בכל מקרה צודק ! ”

ומזכירה לך ש”כשהחיים מפילים אותך למטה, תשתדל ליפול על הגב, כי אם אתה יכול להסתכל למעלה, אתה יכול גם לקום” ! .

אתה עכשיו על הגב. נתת לעצמך את האפשרות להסתכל למעלה, בעצם זה שאתה מאפשר לעצמך את החודש הזה. עכשיו תגייס את כל כוחותייך ( ויש לך הרבה!) ותקום!.

יש לך כ”כ הרבה דברים להוקיר עליהם תודה, להיות מאושר, מאחלת לך שתתחבר אליהם והם יתנו לך את הכוחות לנצח.

אני ממתינה לך…שולחת לך המון אנרגיות מלאות אור ואהבה. אוהבת אותך הכי בעולם ושומרת עלינו עד שתשוב. מאמי”

אז הוא חזר! יפה מתמיד, משתדל מתמיד, בשבילו, בשבילנו…

היום נצא לחגוג עם 2 האוצרות, 23 שנות חיים משותפים, חיים יפים!

ושנינו נמשיך לצעוד יד ביד לעבר שאריות חיינו:

“מה הזמן מסמן לי
זה הכל שאריות של החיים

ולחיות את הרגע
להתחיל לאסוף את השברים

אולי אצא יותר
אתחיל קצת למהר
להתחיל להסתדר
ולעשות קצת רעש

אולי מקום אחר
מקום יותר בוער
להתחיל קצת לקלקל
ולתקן עוד פעם”

כי זו המהות של חיי. ה”בלונדיני” אהובי. ילדיי האהובים והמשפחה.

אשמח לקבל את תגובותיכם כאן בתיבת התגובות שלמטה.

עוד מהבלוג של Orit Zaidman

תצוגה מקדימה

מודה אני

כבר שנים רבות שאני צועדת בשבילי עולם ה"התפתחות האישית", ה"העצמה הפנימית". עברתי כמעט כל דבר אפשרי: זה התחיל ממקום מאוד מיסטי, עבר לפסיכולוגי, אישי, קבוצתי, ובשנים...

תצוגה מקדימה

משפחה בהפרעה מפספסת הפרחה

איזה כיף זה פסטיבל כדורים פורחים? מחזה מרהיב, יחסית נדיר, של עוצמה ושילוב של טבע ויצירת אדם. כל כך רצינו לתת לילדינו ולעצמינו חוויה שונה. אז ה"בלונדיני" חיפש ומצא "דיל" נפלא של ארבעה כרטיסים במחיר מיוחד לפסטיבל ב"פארק...

תצוגה מקדימה

"מה זאת אהבה ?"

♥ אחרי כ- 10 שעות צירים, "הבלונדיני" מתבונן בי בדאגה. המיילדת מעודדת אותי: "הנה, עוד דחיפה אחת אחרונה, הוא בחוץ, יש לו מלא שיער... "ג'ינג'י?! טוב , פשוט נורא בהיר... יאללה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה