הבלוג של Orit Zaidman

אורית זיידמן – "העוז לפרוץ"

מפתחת "שיטת OZ" - לניהול משברים אישיים, משפחתיים ופנים ארגוניים. השיטה נועדה לתמוך בעיקר במלווים את המשבר, ל"חוליה החזקה” לדוגמא: הורים לילד עם הפרעת קשב וריכוז, בן או בת זוג של אדם חולה, בני משפחה לנכים, פגועי נפש, בני זוג... +עוד

מפתחת "שיטת OZ" - לניהול משברים אישיים, משפחתיים ופנים ארגוניים. השיטה נועדה לתמוך בעיקר במלווים את המשבר, ל"חוליה החזקה” לדוגמא: הורים לילד עם הפרעת קשב וריכוז, בן או בת זוג של אדם חולה, בני משפחה לנכים, פגועי נפש, בני זוג לשותף בקריסה כלכלית, בן או בת הזוג של מתמכר,וכד'... דמויות אלה לרוב נעדרות תמיכה, שהרי עיקר המשאבים ותשומת הלב מופנים לנשוא המשבר( החולה, המתמכר, הפגוע, הלקוי וכו'). "שיטת OZ" ממקדת את הזרקור ל"תומכים שליד" שפוטניצאל הפגיעה בהם בעת התרחשות המשבר ולאחריו רב ומרחיק לכת בהשפעותיו. רציונל השיטה: בניית חוסן נפשי, רגשי ומנטאלי יאפשר להמשיך לחיות את החיים בזמן משבר מתוך חיוניות. השקפת העולם בבסיס השיטה: ניתן להפוך מצב של משבר לצמיחה אישית, משפחתית

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מינואר 2012

יש פריבילגיה בהתבגרות. היום כבר ממרום שנותיי, אני יודעת להעריך קצת יותר מה הן באמת יכולותיי. במה אני טובה, במה פחות. היכן אני יכולה, וחשוב יותר – רוצה! לתרום ולהיתרם. מה בכוחותיי ומה אינו בשליטתי וכד’.

23/03/2012

מאז שהתחלתי בתהליך השינוי המשמעותי אותו אני עוברת לאחרונה, היו לי הרבה עליות, ומעט ירידות. אחד הדיאלוגים הפנימיים שלי הוא מול הכנות שלי. אני מחזיקה מעצמי אישה כנה. העניין הוא שכנות, זה דבר חמקמק, מניסיוני. קל לי יותר להיות כנה עם עצמי כאשר אני במצבים קיצוניים. אם טוב לי במיוחד, או אם רע לי במיוחד. תמיד הייתי השופטת הכי נוקשה של עצמי, מצליפה באורית ללא טיפת רחמים או חמלה. לדוגמה: אם משהי נותנת לי מחמאה, הייתי מחייכת במבוכה, לפעמים גם אומרת תודה, ובתוכי, מיד חושבת: “סתםםם…. היא מתחנפת…יכול להיות שבאמת היא לא רואה?…. מה לא מרגישים שאני בעצם…. וכד’. בעבר זה שלט בי ביד רמה. היום אני פשוט מכירה כבר את עצמי, אז אני בולעת את הרוק, ואומרת לעצמי: “עוד פעם את עם השטויות שלך? עוד לא הבנת שאת אכן – יפה… נבונה… מעצימה… מצחיקה… מוכשרת… וכד’?

יש פריבילגיה בהתבגרות. היום, כבר ממרום שנותיי, אני יודעת להעריך קצת יותר מה הן באמת יכולותיי. במה אני טובה, במה פחות. היכן אני יכולה, וחשוב יותר – רוצה! לתרום ולהיתרם. מה בכוחותיי ומה אינו בשליטתי וכד’. היום, אפילו שאני בעודף משקל קיצוני, אני מרגישה כ”כ הרבה יותר יפה מאשר לפני 20 שנה ופחות 20 ק”ג (לפחות…). היום, אני שלמה עד כמה שאפשר עם זה שבאמהות שלי, אני אחלה אמא. עושה עדיין טעויות, ברור! אבל הן אינן מוחקות את כל הדברים הנפלאים שאני מביאה לחיי ילדיי האהובים. היום, אני מבינה שזוגיות זו מערכת יחסים, מורכבת, מיוחדת, שלאהבה יש המון פנים. שזה שאני חיה, עם “הבלונדיני” ביחד, כ”כ הרבה שנים, זו מתנה מופלאה. שאחרי 23 שנות יחד, המורכבות מ: שמחות וריגושים, עצבונות, נפילות ואתגרים. מצבים נפשיים כמעט בלתי אנושיים, התמודדויות כלכליות ממש מורכבות, מחלות ואובדנים, טיולים, צחוקים וגידול ילדים, מפגשים משפחתיים, ימי הולדת ונישואין, חתונות לוויות ועוד ועוד. אם אחרי כל אלה, התחושה העיקרית שמפעמת בליבי היא “כיווץ של הלב” כאשר אנחנו מתחבקים, אז “זכיתי לאהוב”.

והנה, למרות כל זאת, למרות כל התובנות, למרות כל הפעולות, מתדפקות על דלתי עוד ועוד “נסיבות”. והחוויה העיקרית איתה אני מסתובבת היא שהכל “תקוע”. שכוח חזק ממני, מנסה ללמד אותי משהו שעדיין אינני מצליחה ללמוד. שהוא מבקש עבורי, משהו שעדיין אינני מבינה. אחת התובנות שהבנתי לאחרונה היא: שאם ארגיש ואחשוב ש”תקוע”…אז יהיה “תקוע”! שאני זו שיוצרת את נסיבות חיי, ושאם אחליט לזוז משם ולנקוט בפעולות מקדמות, אפתח את הדרך ל”תזוזה” ודברים יתחילו לנוע! אז אני עושה כל הזמן פעולות! כל דלת שנפתחת בפניי אני נכנסת! בודקת, מפעילה את קסמיי, ואז שוב היא נסגרת! לא נטרקת…אבל נסגרת… וכן, אני יודעת ומלמדת בעצמי, שאם דלת אחת נסגרת, אז אחרת, ראוייה, טובה ונכונה יותר, תיפתח! העניין הוא, שאני כבר לא יום ולא יומיים,  גם לא שנה ולא שנתיים ב”משחק” הדלתות הזה. והאמת, שממש נמאס לי!

אני היום נמצאת בנקודה שבה משימת חיי היא לשנות את המציאות של חיי. בעיקר ברובד הכלכלי, במידת השפע שקיים בחיינו. וכפועל יוצא של זה, חשוב לי מאוד, גם להגשים את ייעודי. לא ייתכן, שבורכתי בכ”כ הרבה כישורים ויכולת השפעה חיובית על אנשים ושיכולות אלה, לא יתורגמו לשפע כלכלי! אני מסרבת להשלים עם זה. לכן, לצד כל הפעולות שעשיתי וממשיכה לעשות, פניתי לאישה מדהימה, מאוד רוחנית שתבדוק מה קורה עם ה”כוחות” הגדולים ממני. הייתי אצלה בפגישה. היא באמת מיוחדת במינה. לפני שהגעתי אליה היא ביררה איתי אם אני מוכנה ל”שינוי משמעותי”. מיד נבהלתי נורא, אמרתי לה, כי כרגע, אני בנקודה שבה, כל מה שיידרש ממני, נכון להיום, לעשות, על מנת לשפר את חיי, אני מוכנה לעשות. אבל מה הכוונה ב”שינוי משמעותי”?!

בפגישה היא הסבירה לי כי היא הגיעה לעולם (בין היתר), על מנת לעזור לאנשים ליצור חיים יותר טובים. אחד הכלים בהם היא משתמשת במקרים של תקיעות כמו שלי, הוא “קידוד” של מפת החיים שלהם. המפה מורכבת מאלמנטים רבים, ביניהם השם ותאריך הלידה.מי שקצת מחובר לעולמות רוחניים, יצליח להתחבר למה שאני עומדת להעביר כרגע: הנשמה שלנו בוחרת למי להיוולד ובאיזה שם להיקרא. נדמה לנו שהורינו בחרו זאת עבורנו, אך למעשה, הנשמה שלנו “שותלת” את הרצון הזה אצל הורינו. בשלב מסוים, אצל חלקנו, השם הזה, עם הקוד שהוא יצר, סיים את תפקידו בחיינו. והגיע הזמן ליצור קוד חדש שיעזור לנו ללמוד את ה”שיעורים” הבאים שנשמתנו בחרה עבורנו. אם נצליח להיפרד מהשם הקודם באהבה, מתוך הבנה שהוא סיים את תפקידו בחיינו, ולאפשר לשם חדש (וריאציה אחרת שלו, לא מאורית להפוך לזרובבלה..) להיכנס למפת חיינו ולפתוח ערוצי זרימה חדשים, הרי ששינינו שינוי משמעותי ברמת ה”תוכנה” של חיינו.

מאז המפגש הזה, אני מנסה “לנשום” את המשמעות של דבריה. יצירת הווריאציה החדשה של השם הנכון יותר עבורי הולכת לקחת זמן ולעלות כסף. אני ספוגת אכזבות משרלטנים, או סתם אנשים שבאמת רצו לעזור, ועצתם היתה עצת “אחיתופל”. יחד עם זאת. היא שונה. אני מרגישה זאת. הדבר העיקרי שעוצר בעדי כרגע מלתת לתהליך הזה “אור ירוק” זה חוסר הכוח שלי להתמודד עם כל האנשים, חברים, לקוחות, משפחה, וכד’ שיתקשו להבין ולקבל וינסו לרפות את ידיי. אני מנסה להקשיב ל”בטן” שלי… ויש לי הרבה בטן… כי אם ארגיש שזה באמת משהו שאני יכולה להיתרם ממנו, אעשה זאת ואצליח להתמודד עם כל התגובות ולהתגבר על כל המכשולים. הבעיה היא שבעצמי, עדיין אינני שלמה.

את הסיבות, ללמה לא, אני יודעת ומכירה. אם יש בין הקוראות כאלה שיש להם דוגמאות טובות! אשמח לשמוע…לקרוא.. בכל מקרה, תגובות תתקבלנה בברכה. כאן בתיבה. זוכרות שכיף לי להרגיש שאינני לבד :-)

עוד מהבלוג של Orit Zaidman

תצוגה מקדימה

מודה אני

כבר שנים רבות שאני צועדת בשבילי עולם ה"התפתחות האישית", ה"העצמה הפנימית". עברתי כמעט כל דבר אפשרי: זה התחיל ממקום מאוד מיסטי, עבר לפסיכולוגי, אישי, קבוצתי, ובשנים...

תצוגה מקדימה

משפחה בהפרעה מפספסת הפרחה

איזה כיף זה פסטיבל כדורים פורחים? מחזה מרהיב, יחסית נדיר, של עוצמה ושילוב של טבע ויצירת אדם. כל כך רצינו לתת לילדינו ולעצמינו חוויה שונה. אז ה"בלונדיני" חיפש ומצא "דיל" נפלא של ארבעה כרטיסים במחיר מיוחד לפסטיבל ב"פארק...

תצוגה מקדימה

"מה זאת אהבה ?"

♥ אחרי כ- 10 שעות צירים, "הבלונדיני" מתבונן בי בדאגה. המיילדת מעודדת אותי: "הנה, עוד דחיפה אחת אחרונה, הוא בחוץ, יש לו מלא שיער... "ג'ינג'י?! טוב , פשוט נורא בהיר... יאללה...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה