הבלוג של אורית ושרון זיידמן

על בגרות, התבגרות ומה שביניהן…

עדכונים:

פוסטים: 2

עוקבים: 2

החל מאפריל 2013

אורית ושרון, אם ובת, מדברות על דימוי עצמי. שרון בטוחה שאורית היא האישה הכי בטוחה בעצמה בעולם, ונדהמת לגלות שלא תמיד היתה כזו. אורית מגלה שהיא מגדלת אוצר

21/05/2013

שמי אורית, עוד כמה חודשים אהיה בת 45. לפני 11.5 שנים נולדה ביתי הקטנה – שרון. מרגע הגיעה לעולמי, אחות קטנה להדר הבכור שהיה אז בן 4.5 הביאה איתה אנרגיות אחרות.

עם הדר, הייתי מדברת המון, איתה לא היה לי צורך.

כל חיבוק איתה חשתי שהיא מתחברת אליי לגופי בתחושה דיפוזית, כאילו כל אחיזה שלי בה מאחדת אותנו שוב לגוף אחד.

כשהדר היה בוכה או מתוסכל, הייתי מנחמת אותו, מנשקת, מחבקת, מצביעה על ציפור או מטוס בשמיים, והוא מיד היה מתרצה.

שרון בדיוק ההפך. כל בכי שלה הלך והתעצם וכל ניסיון נחמה שלי היה נתקל בדחייה קשה מצידה. כאילו העבירה לי את המסר: תתמודדי! רע לי! מה תעשי?… אין לך מה לעשות! פשוט תכילי אותי, כך כמו שאני: בוכה, עצובה, לא מרוצה, נוזלת…דמעות ונזלת…

מסתבר שנולדים עם זה. גם היום, הנטייה שלי לקריאות התפעלות ועידוד בסגנון: “כל הכבוד”, “אני גאה בך”,  “את אוצר שלי” וכ”ו… נתקלות אחרי פעם פעמיים בתגובות כגון:     ” אמא די… הבנתי…לא צריך… בואי נשמור על פרופורציות…זה מביך אותי… ומלחיץ… ו…אין לי מה להגיד לך…”

שרון היא מזל בתולה. ארצית, “תקתקנית”, ממושמעת, ביקורתית… בעיקר כלפיי עצמה (טוב במשהו אנחנו צריכות להיות דומות…) אני מזל סרטן, “חופרת” , בלאגניסטית, רוחנית.

ההבדלים הללו והדמיון בינינו בכך ששתינו פועלות ישר מהלב, כמו גם, הדרך בה שרון גדלה יוצרים דיאלוגים מצחיקים ולעיתים מרגשים כמו הדיאלוג הבא:

שרון: “אמא, אני בלחץ מהמבחן במתמטיקה”

אני: “רוצה שאני אעשה לך תטא הילינג”?

שרון: “אם את רוצה… כן.. למה לא?”

אני: ” את מאמינה שזה יכול לעזור”?

שרון: ” אני מאמינה בענייני התטא הילינג, אבל לפעמים זה מצחיק אותי… אני לא מבינה ב”רוחניות ” הזאת… אני לא יודעת אם זה יעבוד בכלל! ”

אני: ” חולה עלייך”! אה.. סליחה, בטל, בטל ומבוטל! בריאה עלייך!”

שרון: ” חחחח… אמא את הפכת להיות “שאנטי באנטי”…”

אני: ” לא נכון! זה פשוט שהבנתי שלמילים יש משמעות ואני רוצה להיות בריאה עלייך… ולא חולה! ”

שרון: ” אבל זה כאילו לא את.. וזה פתאטי.”

אני: “זה לא פתאטי. מה אכפת לך? זה מבטא את אותו הרגש.

שרון: ” חוץ מזה, אני רוצה שתגידי לי שאת “חולה עליי” אני אוהבת את זה…”

אני: ” טוב יאללה, בואי כבר.”

עושות טיפול… שרון ממש משתפת פעולה, זורמת ומתמסרת.

אחרי שסיימנו אני מרגישה שיש עניין עם נושא הביטחון העצמי שלה ושואלת אותה: ” שרוני, איך היית מגדירה את הדימוי העצמי שלך”?

שרון: “הדימוי העצמי שלי “סבבה”. לא ממש גבוה ולא ממש נמוך. אני לא מהבנות האלה שיש להם בעיה עם דימוי עצמי וכלפיי חוץ הן משדרות כאילו עודף ביטחון. אצלי זה מתבטא בכך שאני מפחדת לומר דברים שלאחרים אין בעיה להגיד. או שקשה לי לגשת לאנשים ולהיפתח אליהם מיוזמתי. חבל שאין לי דימוי עצמי חזק כמו שלך.”

אני: ” מתוקה שלי. הדימוי העצמי שלי היום, הוא ממש לא דומה לזה שהיה לי כשהייתי ילדה ונערה. את רואה היום אישה, בת 45, עם הרבה ניסיון חיים ותובנות שהתגבשו עם השנים. ברור שלא יהיה לך אותו ביטחון. כשאני הייתי בגילך, גם אני פחדתי, גם לי היו חששות, גם אני בחלק מהמקומות שלא הרגשתי בטוחה, הייתי מאוד שקטה. ואף פעם לא יזמתי יצירת קשרים חברתיים, רק אם ניגשו אליי. נכון, הייתי מקובלת ובסה”כ היה לי אחלה. אבל זה היה מלווה בהמון חוסר ביטחון. ”

שרון: “אההה… אני כל הזמן חשבתי לעצמי: למה אין לי אותו ביטחון כמו שלאמא שלי יש… ואף פעם לא חשבתי שכילדה לא היה לך ביטחון עצמי.

אני: ” ועכשיו, כשאת מבינה שהדימוי העצמי שלי היה אחר לגמרי פעם, איך את מרגישה עם זה?”

שרון: ” אני בשוק! נדהמתי כזה… כי לא הבנתי… נראית לי עם מלא ביטחון. אבל וואלה, עכשיו כשאני רואה איך הפכת מנערה חסרת ביטחון למי שאת היום עם דימוי עצמי כזה עצום, אז אני מאמינה שגם אני יכולה לפתח את הביטחון שלי. אם את עשית את זה, גם אני יכולה!”

אני: ” את מרגישה שהקשר בינינו תורם לדימוי העצמי שלך, או מחליש אותך?”

שרון: ” בדרך כלל הקשר שלנו מאוד חיוני לדימוי שלי. כשאת מעודדת אותי, ומסבירה לי דברים, זה מראה לי שאני יכולה להסתדר עם כל דבר. לפעמים, נראה לי שאת קצת מיואשת ממני ואז אני הולכת לאבא והוא משלים לי… אבל זה קורה לעיתים רחוקות.”

מהרגע שהגיעה לחיי הבנתי שיש לי אוצר מיוחד. היא גדלה, תחת עיניי הופכת לנערה, מיוחדת, רגישה. ליבי יוצא אליה.

כל יום הוא חווית למידה חדשה. מרגש אותי שהיא משתפת פעולה, כמהה לשתף.

שהיא הבת שלי, שממנה אני לומדת ענווה, לומדת להבחין מה מתאים ומה לא, עד לאן אפשר להתקדם והיכן מוטב להיעצר. פרופורציות, בעיקר היא נותנת לי פרופורציות.

היא המורה הכי משמעותית בחיי.

————————————————————————————

לבלוג של אורית זיידמן – העוז לפרוץ

עוד מהבלוג של אורית ושרון זיידמן

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה