הבלוג של Oranit Raviv-kodenchik

אורניתוש

עדכונים:

פוסטים: 3

החל מיוני 2015

החיים זרקו עליי לא פעם לימונים ומיד הפכתי אותם לטארט לימון פריך, קרמי ומענג. טעים להכיר, אורנית. שם במה -אורניתוש

30/10/2019

אלבום פרטי

בת 38, אמא לעופרי (בת 9 ), רזי (בת רבע ל12) וקים הכלבלבה שלנו (בת 13 ),  נשואה לגיאצ’וק וכולנו גרים בכייף ביקנעם.

אני חיה, נושמת וחולמת אוכל 24/7 ללא חופשות וללא הפסקות!
הכל התחיל אי שם בסביבות גיל 10. גדלתי כילדה שקופה ללא גבולות, לטוב ולרע, הקטנה מבין 3 ילדים.
ילדה שהעזה למרוד במוסכמות ולנפץ כל תקרת זכוכית שהציבו בפניה. לא באמת ידעו איך להכיל ולעכל אותי.
בגיל 12 התחלתי לעבוד ומאז לא הפסקתי, העצמאות הייתה חשובה לי מאז ומתמיד.

בבית שגדלתי בו היה ריח של תבשילים שלא כ”כ אהבתי, חלמתי על ריח של מאפים, ריח כזה שממלא את כל חלל הבית ומשאיר זכרון ילדות מתוק .

למרות התנגדותה של אמי, הבשלנית היחידה בבית, נכנסתי למטבח והתחלתי בניסיונות.
באותה התקופה ד”ר גוגל ושאר חבריו טרם נכחו בחיינו, לסבתות לצערי לא זכיתי וספרי אפיה היו בגדר חלום ולכן חלק גדול מהניסיונות שלי הפכו לכישלונות מוחצים עם זאת יחד עימם החלו ההצלחות.

הפכתי להיות האופה הרשמית של הבית ובכל שישי הייתי מכינה מגוון מאפים, בעיקר מתוקים וריח השוקולד והקינמון שעליו חלמתי מילא את חלל הבית ולא הייתה ילדה מאושרת ממני.

לאחר שסיימתי את שירותי הצבאי ולימודי הנדסאים התחלתי לעבוד בחברת הייטק בתפקיד מתאמת ייצוא ובמקביל למדתי לתואר ראשון בחשבונאות וכלכלה (שלקראת סיומו פרשתי), למעשה רציתי להיות רואת חשבון ועבר לי.
כמעט 6 שנים שעבדתי שם, 6 שנים שהרגשתי כבויה והתחלתי את הבוקר בציפייה לסיים את היום .
לאחר לידת בתי הבכורה החלטתי שאני לא חוזרת לאותו המקום, הגעתי למסקנה שיום ללא חיוך מהלב ואפייה הוא יום מבוזבז !

התפטרתי, שתיתי מיץ אומץ ופתחתי עסק עצמאי. הקולות והתגובות מסביבי לא אחרו לבוא, החלטתי להקשיב רק לעצמי ולתחושות הבטן שלי ועם הזמן הוכחתי לכולם שצדקתי.
במקביל לעסק גידלתי את בנותיי עד גיל 3 בבית, למדתי עיצוב עוגות וקונדיטוריה ברמה מקצועית, מגוון קורסים והשתלמויות בארץ ובחו”ל.
התחלתי במכירת עוגיות ועוגות, השתתפתי בדוכנים ובירידים שונים ואימצתי לחיקי כל הזדמנות ואתגר שנקרו בדרכי.

באחד מהירידים הגיע בחור מבוגר ומקסים והתיישב לידי , הוא ביקש לטעום מהעוגיות ומהלחמים שלי, שיבח אותם ופתח עימי בשיחה.
הוא שאל אותי מה אני הכי אוהבת להכין וכשהתמהמתי מעט הבנתי שאני אוהבת לגוון ולהכין מתוקים, מלוחים וכו’. אותו הבחור שאל אותי מדוע אני לא פותחת קייטרינג ובאותו הרגע הבנתי שזו יכולה להיות התקדמות מצוינת עבורי .
אז החלטתי ללכת על זה והאירוע הראשון שערכתי היה חגיגות יום הולדת 60 ל70 משתתפים. עד היום אני לא מבינה איך העזתי, לשמחתי הכל עבר בשלום והמחמאות זרמו כמו תה צמחים משובח.
הקייטרינג שלי קיים כ7 שנים ויחד עם זאת התחלתי להרגיש שמשהו חסר לי ושאני רוצה לעלות שלב ביחסים שלי עם האוכל.

צילום:עצמי

צילום:עצמי

כשהייתי קטנה חלמתי להיות מורה. בעקבות משבר כלכלי וזוגי גדול שחווינו החלטתי שזו ההזדמנות שלי להגשים חלום נוסף (בכל משבר שחוויתי התאוששתי ומיד פיתחתי עוד נישה ועוד מוצרים) והתחלתי לפתח סדנאות.
במשך כמעט שנתיים חשבתי ותכננתי לפרטי פרטים, ידעתי בדיוק איך אני רוצה שהכל יתנהל.
בלילות הייתי מתעוררת עם עוד רעיון, עוד מתכון ומיד רושמת לי במחברת שלצד מיטתי .
אחרי תקופת המתנה לדירה שבנינו העזתי והתחלתי ללמד מהבית מגוון סדנאות, האדרנלין שלי היה בשיאו בכל סדנה, נהניתי והתרגשתי מאוד מהפידבקים, ליוויתי אנשים בתקופות מסוימות בחייהם והבנתי שהאוכל מהווה תרפיה עבורם .

מאז חלפו למעלה מ4 שנים .
שמחה כ”כ שהקשבתי ללב ולבטן שלי ומודה מדי יום על הזכות לעסוק במקצוע האהוב שלי! תכף חוגגת בת מצווש לעצמאות שלי, נרגשת מתמיד ומצפה כבר לבאות.

צילום:עצמי

עוד מהבלוג של Oranit Raviv-kodenchik

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 4 weeks
תצוגה מקדימה

מהיי טק להיי בלב

בשנות ה90, אי שם ביישוב קטן בגליל התחתון, התנדבתי בפעוטון במסגרת פרויקט מחויבות אישית מטעם בית ספרי. לצערי נחשפתי להתעללות בפעוטות מצד הצוות המטפל. זוכרת שלא יכולתי לשמור בבטן וסיפרתי על כך להורי הילד ומאותו היום חרטתי...

תגובות

פורסם לפני 4 ימים

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה