הבלוג של תמי והחבר'ה

או מיי גוד

עדכונים:

פוסטים: 108

החל ממרץ 2013

קצת רצינות וקצת יותר הומור, לרגל ״המצב״. המצב הבטחוני, החופש הגדול, גמר המונדיאל ובאופן כללי, מצבי הכללי.

12/07/2014

החלטתי לשנות את שם הפוסט (שם קודם: אנחנו נצחק, גם אם זה יעלה לנו בבכי).
“טוב לצחוק”.
תמיד.
כדברי המאסטרו, יובל המבולבל.

embedded by Embedded Video

ועכשיו, לענייננו.
מחר מסתיים המונדיאל.
לפני המון המון זמן, כשהוא התחיל, העליתי את הפוסט הזה.
מחר הגמר, גרמניה ארגנטינה.
אני, אין לי הרבה בקשות. רק שגרמניה תפסיד.
אני לא צופה אדוקה במשחקי כדורגל אבל כן נהנית לצפות מדי פעם.
זוכרת את גמר 1990, גרמניה ארגנטינה
הייתי בת 11.
כל כך רציתי שארגנטינה תנצח.
הלכתי לישון בדמעות…
נחזור לענייננו. “המצב”.
God knows שגם בימים כתיקונם אני לא העיפרון הצבעוני ביותר בקלמר הרוגע.
אני? גם בלי אזעקה מוותרת על הקפצות ובוודאי על מפגשים אקראיים שגוררים שיחות מסדרון במיקלטון עם אנשים.
אז ככה?? ועוד עם 3 ילדים וכלב? (ובעל אחד רגוע בואך אדיש, תודה לאל).
אולי כשיתחילו הלימודים, אני אביים אזעקה בכל בוקר ב 7:50.
ככה, תוך דקה, כולם יהיו מוכנים ויצאו.
בלי רגע, שניה, הנעליים, הטלפון, מים וכו׳.
התיפקוד שלי משול לפנטומימאי שמדי פעם מתפלק לו משפט. מילה פה מילה שם.
כלומר מתפקדת יופי, בליווי התקפי היסטריה/חרדה/איבוד עשתונות קלים.
ואנחנו בכלל ברמת גן, מוגנים על ידי בועת הסבון התל אביבית. טירונים בלי פז״מ.
רק זכרונות מלחמת המפרץ, שחקקוקים עמוק עמוק בנבכי הנשמה,
צפים ועולים להם בגלים של טראומה.
אז בין שיגרה לשיגרה, להיסטריה קלה עד מתונה,  בואו ננסה לצחוק.
לא מבטיחה שיהיה מצחיק, זה מה יש.
בכפוף לתקנון, אין כפל מבצעים, לחברי מועדון בלבד, ט.ל.ח
הכל התחיל בתכתובת פייסבוקית עם העלמה הורודה. לא, אני לא בהזיות. היא קיימת.
הנה הבלוג שלה. ממש כאן.
בכל מקרה, נחזור לזה עוד מעט.
כמחווה למדור גן פשוש בעיתון הארץ, בו אני נתקלת בפייסבוק מעת לעת, להלן קבוצת הווטסאפ של גן השלום והאחווה
גן שלום
נקסט.
היום הכל קיים באפליקציות. אם אתה לא שם, אתה לא קיים.
אז יש לנו צבע אדום.
ויש לנו איפה בוס.
מה קיבלנו?
איפה בום
איפה בום.
האפליקציה שתראה לכם מתי יגיע הטיל הבא.
ועכשיו, שעת סיפור.
מכירים את זה שמדברים באנגלית כדי שהילדים לא יבינו?
ביקוז נוט אין פרונט אוף דה צ׳ילדרן?
אז הם כבר מבינים וגם חשוב לשתף ולהסביר.
בכל מקרה, בואו נדבר מלחמה בלי לדבר מלחמה.
קצת כמו ״כן, לא, שחור, לבן״.
הנה התכתובת של העלמה הורודה ושלי.
פינקי ואני
גם לכם יש סיפור לספר?
פעם היתה נערה שהלכה לבקר את סבתא?
אישה לא הצליחה להרדם בלילה בגלל האפון שהיה לה מתחת למזרון?
מוזמנים לכתוב.
ודבר אחד אחרון, ביום ארוך וחם. משהו לעשות עם הילדים.
ארטיק מלון.
ברד מלון.
ועוגה ממלון. על פי הרעיון של יולה חלפין
מלון מתוק
שיהיה שבוע טוב ושקט.
נהניתם? ספרו ושתפו. לייקקו, עיקבו וכו’ וכו’.
ונסיים בשיר, מקדישה אותו לעצמי (-:
רק את שם השיר, בלי 2 המילים האחרונות.
בין הפותרים נכונה יוגרל מסטיק בזוקה.

embedded by Embedded Video

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של תמי והחבר'ה

תצוגה מקדימה

מפי נורית גפן: "המראה העליבה אותי"

נורית גפן! אמא של, גרושתו של ובעיקר אישה מדהימה, מצחיקה ומרתקת בזכות עצמה, היא חברה שלי. איזה כיף לי! . בעודי מנסה לשכנע אותה לפתוח בלוג כאן בסלונה (תאמינו לי, יש לה מספיק סיפורים להחזיק בעצמה את האתר למשך תקופה לא...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

עוגת גבינה דור שלישי

אני, הכי רחוק שהגעתי בעוגות גבינה זה ביסקויטים ופודינג, מ ק ס י מ ו ם  גבינה פירורים. כל עניין ההקצפות, הפרדות וקיפולים עדינים לא עושה לי את זה.   את עוגת הגבינה של אמא שלי (שתהיה בריאה עד 120. האמא), אני אוהבת.  מה...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

על חרדות, דכאונות ושאר ירקות

מי שעקב אחרי בפוסטים הקודמים (בעיקר אלה נטולי המתכונים) בוודאי ראה או יותר נכון קרא בין השורות שמדובר כאן בבחורה עם חרדות.  מהצד: אשת חייל כל יכולה, אמא למופת, בת זוג נהדרת, עובדת מוכשרת, תותחית במטבח ולא רעה גם בכתיבה.  כל...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה