הבלוג של Ronen Nathanel

TLV-NYC

חיה בניו יורק, מתגעגעת לישראל. מרבה לחלום, מתקשה להגשים. חיה עם הרוק סטאר הפרטי שלי ועם שני הגוזלים. כתיבה בשבילי היא חלום ישן שנפל בשלבי העריכה של החיים.

עדכונים:

פוסטים: 12

החל מדצמבר 2015

באיחור של שנתיים, אני מבינה. אני מבינה שלכולנו מגיע להיות ילדים וזה שהתבגרנו ושחלקנו כבר קיבלנו את התואר אבא ואמא, לא מבטל את הזכות שלנו להיות ילדים של ההורים שלנו, לא מבטל את הזכות להישען.

08/01/2016

לגור בניו יורק זה כייף, מגניב, קול ובלה, בלה, בלה עד שתוקף אותך גל הגעגוע שהוא גל הרבה יותר כואב מגל הקור.

זה מתחיל בתחושה כזאת שמדגדגת לך בפנים ולאט, לאט מתחילה להשתלט עליך ולהפוך לעצבות אמיתית שאין לך שום שליטה  או דרך לעצור אותה.  היא פשוט מתמקמת לה שם והיא לא מתכוונת ללכת לשום מקום.

העצבות הזאת תקפה אותי לפני חודש ולא היה לי דרך לעצור אותה.
קמתי איתה בבוקר,  הלכתי איתה לעבודה, הסתכלתי דרכה על הגוזלים שלי ונרדמתי איתה בלילה.

אני שונאת להיות עצובה, כי לצערי זוהי הדמות היחידה שאני יודעת לשחק עד הסוף, תקראו לזה  שחקנית נשמה או גיבורה טראגית. כזאת אני.

למזלי הרוק סטאר הבחין שהמחזה עומד להתחיל ונכנס לכוננות מלחמה.

אחרי שהמהלכים הקבועים לא צלחו הוא הבין שיש צורך בהתערבות חיצונית ושלף  את הקלף הקשוח ביותר.

טלפון אחד, זוג הורים וצמד מילים
הילדה עצובה.

זוג כרטיסי טיסה, ממריאים.

לבקש

לפני שנתיים ״ילד של אבא”’ היה שיר השנה בגלג״צ.  אני, מחלוצי דור הקיטש לא הבנתי את בחירת הקהל, אבל זרמתי, מה שטוב לעם ישראל, טוב לי.

באיחור של שנתיים, אני מבינה. אני מבינה שלכולנו מגיע להיות ילדים וזה שהתבגרנו ושחלקנו כבר קיבלנו את התואר אבא ואמא, לא מבטל את הזכות שלנו להיות ילדים של ההורים שלנו, לא מבטל את הזכות להישען.

הקצב המטורף של העולם הזה, לא מאפשר לנו לבקש עזרה, לבקש משהו לעצמנו. אנחנו מאמינים שאנחנו מסוגלים לעשות הכל ״קטן עלינו״.
״אם היא מסוגלת, גם אני מסוגלת״. אסור לעצור.

שנים שהרוק סטאר אומר לי ״אז למה לא אמרת שאת צריכה עזרה?״
קיבנמט, למה לא אמרתי?!

למה אנחנו צריכים להגיע לקצה היכולת שלנו בשביל לבקש עזרה, למה אנחנו לא יודעים לשמור על הנפש שלנו כמו שאנחנו שומרים על הבריאות של הילדים שלנו.

שנים שלא ידעתי לבקש עזרה. שנים שאני מגיעה לקצה היכולת שלי, לפעמים אני צולחת את זה בשלום ואין נפגעים ולפעמים הרסיסים מתפזרים לכל עבר.
יש לנו נטייה לבחון את הסובבים אותנו.
״נראה אם הוא יציע עזרה״.
״נראה אם היא תראה באיזה מצב אני״.

    .

למה? במה זה תורם לנו? חוץ מלהדליק עוד ועוד את הלהבה ההרסנית שבתוכנו זה לא יועיל בכלום, הכישלון שלהם מובטח.

והרי הם האנשים הכי קרובים אלינו, הם אלה שבחרנו מכל האנשים בעולם, למה להכשיל אותם בכוונה? את עצמנו.

תעשו לעצמכם טובה, תלמדו לבקש.
״כי זמן לא עוצר,
הוא עף, נשרף, מסך עשן.
היה לאילן,
תפוס ירח, שוט על ענן.
וזה הזמן שלך לזרוח
ולדעת ולגעת בהכול,
לטרוף את העולם,
אל תפחד ליפול.
ילד שלי, הכול מחכה רק לך.
ואבא כאן תמיד
לחבק ולשמור אותך,
עד סוף העולם אנ׳לא עוזב אותך.
ילד שלי, לך רק בדרך שלך.״

https://www.youtube.com/watch?v=Dv63nyew7qQ

עוד מהבלוג של Ronen Nathanel

תצוגה מקדימה

משחק ההשוואות

לפני כמה חודשים החלטתי שאני  עם משחק ההשוואות גמרתי. משחק ההשוואות הוא משחק די מסוכן. בהוראות שלו כתוב שחור על גבי לבן שהוא יודע לספק רק דבר אחד. תסכול. לפעמים אני מרגישה שהמשחק הזה הוא הקללה שלנו, של החיים השיתופים...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

תירוצים זה לחלשים... ולי

יצא לי להרהר לאחרונה בכל התחומים בחיי שאני רוצה לשפר, לשנות, לייעל הרשימה כל כך ארוכה. כמעט כל אחד מהתחומים ברשימה נמצא ״בהמתנה״, יש לי תירוץ אמיתי ומבוסס למה או למי אני מחכה בשביל לקדם את השינוי המיוחל. אני רוצה להתחיל...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

דייט לילי עם עצמי

הרוק סטאר נסע, נסיעת עבודה ואני הכרזתי על שבוע איכות שלי עם עצמי. מזמן לא היה לנו זמן איכות, לי ולעצמי והאמת קצת התרגשתי. החלטתי שכל ערב יוקדש לנושא אחר.לא לקחתי בחשבון שלקטן תצמח השן הראשונה ומחצית מהזמן תוקדש לשן הבאה...

תגובות

תגיות:

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס