הבלוג של עופר מכמל

ofermekmal

מאמן ומלווה אישי - מחזיר ברק בעיניים. אני מאמין שלכל אחד ישנה דרך אישית להגשמה וחיים מתוך שלווה פנימית. אפשר לחיות עם ברק בעיניים! מוזמנים לעמוד העסקי שלי: https://www.facebook.com/OferMekmalPeaks

עדכונים:

פוסטים: 12

החל מאוקטובר 2017

לחבק את האגו – מסע של קבלה וחמלה. כי להיות לפעמים חלש זו לא חולשה.

25/12/2017

WhatsApp Image 2017-12-25 at 15.43.59

בשבוע שעבר קיבלתי תזכורת על כמה החיים שבירים ובאיזו קלות הם משנים כיוון – רגע אחד מדליקים נרות חנוכה ואני משחק כדורגל בדשא עם הילדים, ושנייה אחרי אני מחליק על הדשא, ארון קיר עם פינה חדה מאחורי, ואני מסיים את הלילה עם אינסוף תפרים במיון.

מיד אחרי הנפילה, קמתי, זיהיתי את הנזק ומיד התחלתי לנהל את האירוע – להרגיע את הילדים שנבהלו מהדם והנפילה, לעדכן שאני צריך פינוי למיון וכמובן להשרות תחושה שאני בשליטה ושהכל בסדר.
עד שחשתי שהגוף שלי מתרוקן…
משכתי כסא, התיישבתי והדבר הבא שאני זוכר זה שאני מתעורר על הריצפה, אהובתי מלטפת את פני עם מים בקול נעים וחבריי אוחזים ברגליי כדי להזרים דם למוח.

התעלפתי!

אני, שלא מפסיק להתאמן, שעמד על פסגות הרים, שתמיד מנהל את האירועים ושאף פעם לא זקוק לעזרה – שוכב על הריצפה מעולף.
התחושות הראשונות שעולות הן “איך זה קרה?!”, איך לא הספקתי למנוע את זה? איך זה שאני מאבד הכרה מחתך ביד, עמוק ככל שיהיה???
הפער בין הצפייה מעצמי לבין הסיטואציה כל כך מייסר את האגו.

ובתוך כל ההמולה, רק קול קטן פנימי שעולה ונשזר במבטם האוהב של הסובבים אותי – אתה אנושי!

‏האגו מנהל

שנים רבות האגו ניהל אותי – בחירת תפקידים ומסלול שטופחים על השכם, בחירת דייטים לפי מראה בלבד, אופנוע שחייב להיות כבד וגדול, וכמובן – תגובות מנותקות מהרגש, שחס וחלילה לא יראו מה מתחולל בפנים. שלא יראו, אפילו לרגע, שאני לא בשליטה או שקשה לי.
היכולת לבקש עזרה, להיות לרגע החלש, לשחרר את האחיזה ולקבל עזרה הייתה לי זרה וקשה.

גם הפוסט שלי שבוע שעבר, יום אחרי הפציעה – תמונה עם חיוך גדול, ידיים מוצלבות וישיבה זקופה – מראה על הפחד להראות חלש מול כולם.
מודה בעובדות. מתכחש לרגשות.
בפוסט אני לא משתף שאני לא יכול לעלות על האופנוע, שאני זהיר בתנועה, חושש ליפול, שומר על היד ובקושי אוחז בידי אהובתי.
אני לא משתף את התסכול שבתוכי.
שלוקח לי כמה ימים לקבל את העובדה שאני פצוע.

אז נכון, אני ממשיך – מכין עוד הרצאות ותכנים, וכמובן ממשיך לאמן (לא ויתרתי על אף מתאמן שלי!).
רק שאת האגו זה לא ממש מעניין. לא משנה לו כמה ואם אני חזק. משנה איך אני נתפס. בפרט בעיני עצמי.

המסע לחיבוק האגו

המסע שלי לימד אותי לתת מקום גם לאגו. כי האגו לא הולך לשום מקום. הוא כאן כדי להישאר ויש לו גם תפקיד חיובי בהצלחה שלי – דרייב עיקש להצלחה, אנרגיה ללא סוף, כוח להפיל חומות ולא משנה כמה הן גבוהות.

אבל רק אחרי שאני מפסיק להלחם בו, אני יכול לראות שלהיות פגיע זה לא להיות חלש. שלבקש עזרה זה יותר מכל, ביטוי של קבלה עצמית.

וכך, מונע ע”י שליחות והידיעה כי זוהי דרכי, אני מתבונן באגו. מחבק אותו.
כמו חבר שרוצה לעזור לי להמשיך לעמוד ולהלחם. מספר לו כמה אני כבר חזק. מספיק חזק כדי לספר לכם שהיום, השבוע – אני דיי חלש.
כל כך חלש שמעיז לצאת מאיזור הנוחות ולכתוב זאת.

מוזמנים לבקר בעמוד שלי 

עוד מהבלוג של עופר מכמל

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years

גלגל החיים - כדי שלא סתם "נתגלגל"

גלגל החיים הוא כלי אימוני חשוב ומשמש מאמנים רבים. כוחו של הגלגל הוא בכך שהוא עוזר למתאמן לקבל תמונה כללית על חייו, על שלל התחומים המרכיבים אותם, כך שיוכל למקד את התהליך האימוני ולשים יעדים שיעלו את שביעות רצון המתאמן...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

בואו נדבר על חלומות...

בואו נדבר רגע על חלומות. כן כן אני יודע, כולם מדברים על תוכניות. יעדים, גרפים, מדדים. מי כמוני מכיר זאת: כמאמן אישי ולשעבר מנהל מוצר בהייטק - יעדים, תוכניות ומדדים הם לחם חוקי. ובכל זאת, בואו נדבר רגע על המדף הזה בלב עליו...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה