הבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

אודליה אלטמן – הכול על משפחה גירושין וירושה

אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-25 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדינים הקשורים לחיי המשפחה: ממשמורת, אבהות, ידועים בציבור ועד הנושאים הקשורים לגירושין וירושה. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע... +עוד

אודליה אלטמן, עורכת דין ובעלת משרד עצמאי כ-25 שנה. עו"ד אודליה אלטמן עוסקת בדינים הקשורים לחיי המשפחה: ממשמורת, אבהות, ידועים בציבור ועד הנושאים הקשורים לגירושין וירושה. בנוסף לעבודתה משתתפת אודליה אלטמן כדרך קבע בתוכניות הטלויזיה והרדיו השונות ומשתפת את קהל הצופים והמאזינים בסוגיות מתחומי עבודתה.

עדכונים:

פוסטים: 39

החל מדצמבר 2011

מאת: עו”ד אודליה אלטמן

ההיגיון הפשוט מורה כי חובת הבעל לשלם דמי מזונות לאשתו צריכה להסתיים ברגע שמסודר ביניהם גט פיטורין. הרי מרגע זה הם כבר אינם נשואים עוד זה לזו, ולכן אין לכאורה הצדקה להחיל עליהם את הזכויות והחובות ההדדיות שקשר הנישואין מקים. אצל ידועים בציבור, לעומת זאת, כיוון שאין נישואין – אין גם גירושין, ולכן בעבר ראו בניתוק הקשר הזוגי ביניהם כעילה להפסקת החובות ההדדיות, החל מרגע הפירוד בפועל. ואולם, כשם שבמהלך השנים הפסיקה הכירה בזכותה הידועה בציבור לתבוע מזונות משקמים, או דמי מעבר, גם לאחר סיום הקשר עם הידוע בציבור [הכוונה היא לתשלומים אשר מטרתם בעצם לסייע לאישה לעמוד על רגליה ולהסתדר מבחינה כלכלית, עד שתוכל לעמוד ברשות עצמה], כך הוכרה לאחרונה גם זכותה של אישה נשואה לתבוע מזונות שמועד תשלומם לאחר הגירושין.  יוער כי בעוד שהידוע בציבור יכול לסיים את הקשר באופן חד-צדדי, ולהותיר את בת-זוגו ללא מקור תמיכה לאחר שהייתה סמוכה כל השנים על שולחנו, הרי בעל יהודי אנו יכול להתגרש מאשתו באופן חד-צדדי, כגון ע”י פרידה ממנה, ולכן במקרה של ידועה בציבור נראה כי קיימת הצדקה רבה יותר לחיוב במזונות משקמים, ברוח הצו “אל תשליכני לעת זקנה” ומשיקולים של הגינות בסיסית.

עד לאחרונה, רק הסכם מפורש, כתוב וחתום, המבטיח לאישה תשלומי מזונות מבעלה גם לאחר הגירושין, היה מאפשר לאישה גרושה לקבל תשלומים מבעלה לשעבר, עבור עצמה, ולא רק עבור ילדיהם הקטינים המשותפים. והנה, לא מכבר נפסק במסגרת תמ”ש 46253-02-14 כי קיימת עילת תביעה גם לאישה גרושה הדורשת מבעלה לשלם לה מזונות לאחר הגט, וכי בית המשפט לענייני משפחה הינו הערכאה היחידה המוסמכת לברר תביעה שכזו, למזונות אישה גרושה.

באותו תקדים, בו תבעה הגרושה מזונות לעצמה בבית המשפט לענייני משפחה, טען הגרוש כי הסמכות לדון במזונות האישה קנויה בכלל לבית הדין הרבני האזורי. טענה זו נדחתה, ונקבע כי לבית המשפט לענייני משפחה, ולו בלבד, מסורה הסמכות לדון בתביעה למזונות לאחר הגט. הובהר כי מזונות כאלה אינם קשורים לדין האישי, במקרה זה הדין הדתי ההלכתי החל על יהודים, אשר אינו קובע חובת מזונות מבעל לאשתו לאחר הגט, אלא שהם נוצרים מתוך מערכת היחסים החוזית שבין הבעל והאישה, קרי על פי דיני החוזים.

הגרוש ביקש כי התביעה תימחק על הסף מחמת העדר עילה, אך בקשתו נדחתה. מדובר בבני זוג יהודים, הורים לשלושה ילדים, אשר הליכי הגירושין שלהם התנהלו בו-זמנית בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, הוא הערכאה האזרחית. גם לאחר שבוצעו הגירושין עצמם נמשכו ההליכים המקבילים הללו. הבעל הגיש בתחילה תביעת גירושין נגד האישה, שכללה כריכה של הסדרת מזונות האישה וסוגיית חלוקת הרכוש המשותף. עוד לפני שסודר הגט, ניתנה החלטה של בית הדין הרבני, לפיה בית הדין ימשיך ויחזיק בסמכות לדון בנושאים שנכרכו בתביעת הגירושין – קרי מזונות האישה והרכוש – גם לאחר ביצוע הגט. החלטה זו אף ניתנה בהסכמת שני הצדדים.

משהגישה האישה את התביעה למזונות משקמים לאחר הגט, ביקש הבעל למחוק את התביעה מכוח אותה החלטה של בית הדין הדתי, שהתבססה על הסכמת בני הזוג, אשר משמרת את סמכות הדיון הנמשכת לבית הדין גם אחרי הגירושין. האישה השיבה כי חרף הסכמת הצדדים, אין לבית הדין סמכות לדון בתביעתה, אלא רק לבית המשפט לענייני משפחה.

נפסק כי אכן צודקת האישה, משום שרק בית המשפט האזרחי מוסמך לדון בתביעה למזונות אישה גרושה, וזאת בין אם התביעה הזו הוגשה לפני הגט או אחריו, ובלבד שמבוקשים בה תשלומי מזונות בעד התקופה שלאחר הגירושין. נקבע כי רק תביעה למזונות אישה שלפני הגט, עבור תקופת הנישואין, הם נושא שמצוי בסמכות מקבילה – הן של בית הדין הרבני והן של בית המשפט לענייני משפחה. משכך, רק נושא זה ניתן לכריכה לתביעת גירושין, וניתן גם להסכים למסור אותו לסמכות בית הדין הרבני. הואיל שאין לבית הדין הרבני סמכות עניינית לדון במזונות עבור גרושה, הרי שלא ניתן לכרוך נושא זה לתביעת גירושין, לא ניתן להגיש שם תביעה שכזו, ולא ניתן אף להסכים בין בני הזוג להעניק לבית הדין סמכות לדון בתביעה שכזו. הסכמת הצדדים לא הייתה אפוא תקפה, והסמכות לא נמסרה לבית הדין הרבני על ידם.

גם בקשת הבעל לשעבר  לסלק את התביעה מטעם של חוסר עילה משפטית סורבה, ונפסק כי עילה כזו קיימת ומוכרת. הגרוש גרס כי היות שמדובר בזוג יהודים שנישאו זל”ז כדת משה וישראל, הרי שיש להחיל עליהם דיני מזונות הלקוחים מן ההלכה היהודית, ולא דיני מזונות אזרחיים, ההולמים לידועים בציבור, או למי שנישא בטקס נישואין אזרחי. בית המשפט היפנה לפסיקה קודמת, בה הוטלו חיובי מזונות על בעל יהודי עבור אשתו הגויה, מכוח דיני החוזים ומשיקולי צדק. כך נקבעו מזונות גם לגבי בני זוג יהודים שבחרו להינשא בטקס אזרחי, ולגבי בני זוג ידועים בציבור שלא נישאו כלל ועיקר. בכל המקרים הללו, נפסק, חובת המזונות נלמדה מהקשר החוזי, ולא מהמעמד האישי של הנישואין.

במילים אחרות, במקרים המתאימים תיתכן תביעה של אישה יהודייה נגד בעלה היהודי לתשלום מזונות משקמים עבורה לאחר הגירושין. נראה כי הלכה זו עלולה להציף את הערכאות בתביעות ע”י נשים גרושות. בית המשפט היה ער לכך, ולכן נקבע כי עילת התביעה תוכר רק במקרים חריגים, אך כי תביעה כזו לא תסולק על הסף מנימוק של חוסר עילה.

מה יהיו אותם מקרים חריגים בהם תזכה אישה למזונות לאחר הגט? ובכן, על האישה להראות כי הייתה מצד הבעל התחייבות חוזית, בין אם התחייבות מפורשת או התחייבות משתמעת, כזו הנלמדת מתוך התנהגותו, לשלם לה כספים למחייתה גם לאחר הגירושין.

אין ספק כי זהו תקדים פורץ דרך, אשר עשוי להשפיע רבות על הן הדינמיקה של הליכי הגירושין והן על האומנות של על ניסוח הסכמי גירושין והסכמי נישואין וממון כאחד. אישה המעוניינת לקבל מזונות לאחר הפרידה – מוטב כי תשכיל לנסח חוזה רשמי בעניין, כדי שלא תצטרך להוכיח בעתיד התחייבות מכללא. ומאידך, גבר הרוצה לדעת כי לא יהא חשוף לדרישה כזו, וכי עם סידור הגט תסתיימנה חובותיו כלפי זוגתו, טוב יעשה אם ידאג לעגן זאת בהסכם מפורש וברור.

למידע נוסף

עוד מהבלוג של עו"ד אודליה אלטמן

תצוגה מקדימה

עו"ד אודליה אלטמן: כל מה שרציתם לדעת על דיני מזונות

עד מתי אב חייב לשלם מזונות לילדיו? לילדים עד גיל 18 מגיעים מזונות בשיעור מלא, ובעת שהם חיילים בצה"ל בשירות חובה, קרי עד גיל 20 לבת ועד גיל 21 לבן, מגיע להם שליש מהסכום ששולם עד גיל 18. האם קיים סכום מינימום של מזונות...

תגובות

פורסם לפני 7 years

כל מה שרציתם לדעת על הסכם ממון

מה הוא בעצם הסכם ממון? הסכם ממון הוא חוזה העוסק בממון, כלומר בכסף וברכוש, הנחתם בין בני זוג, כלומר בין גבר ואישה הנשואים זל"ז, או העומדים להינשא, או בין שני ידועים בציבור שגרים יחדיו ללא נשואים. כיום מקובל לחתום על הסכמי...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

מחיר הבגידה

בעולם מושלם, בני זוג נשואים אמורים להיות נאמנים זה לזה, ולקיים יחסי מין רק האחד עם האחר. הקשר האינטימי של חיי אישות אמור להיות מונוגאמי, בלעדי, ולשקף את טוהר מערכת היחסים. האומנם זהו המצב? נהפוך הוא! הסטטיסטיקה מלמדת כי רוב...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה